שלג על קירונה, אבל מה קורה מתחת לאדמה?
חשבנו שבשיאו של הקיץ תשמחו לשמוע על עיר שנמצאת מעבר לחוג הקוטב, ועל העובדה המפתיעה הבאה: בשנים הקרובות היא הולכת לזוז ממקומה כמה קילומטרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אם הגעתם לבירה, הצפונית מהשלוש וגם היפה מכולן, קחו רכב שכור, מטוס או רכבת והקלידו ב–GPS את המילה "Kiruna" (קירונה). אם אתם מתכוננים לעשות את הדרך במכונית או ברכבת, הכינו נא ביומן כ–14-16 שעות נטו בתנועה. הגעתם לקירונה? יפה, עכשיו היזהרו שלא ליפול אל מעבה האדמה. רגע, מה?
בואו נתחיל בכמה עובדות רבות עוצמה על העיר הצפונית והשלווה הזו: למרות שמספר תושביה מציב אותה בקטגוריית "עיירה", השטח המוניציפלי הרשמי של קורונה מדרג אותה כאחת הערים הגדולות בעולם, אם לא הגדולה שבהן. שטחה, 16.5 ק"מ בריבוע, גדול ב–42% משטחה של ניו יורק, למשל, וכמעט כפול משטחה של טוקיו, שבה גרים קרוב ל–40 מיליון תושבים. בקירונה, אגב, גרים כ–20 אלף תושבים.
עובדה שנייה: כמות היתושים שמתיירים בקירונה, בעיקר בימות הקיץ, הביאה לאחד הסלוגנים המפורסמים שלה: "50 מיליון יתושים אינם טועים, קירונה הכי טובה בעולם".
עובדה שלישית: למרות שהאטרקציות של חוג הקוטב מסתפקות בקרח ובעוד קרח, החליטו בכפר הסמוך יוקסיירבי (Jukkasjärvi) להקים מדי שנה מלון שבנוי כל כולו מקרח. שמו המתוחכם הוא Ice Hotel (מלון קרח) ולצדו מוקמים גם בר שתייה ואפילו כנסייה מקרח. מלכודת התיירים הזו מאכלסת מדי שנה למעלה ממאה אלף מבקרים שמשלמים סכומים שמגיעים גם לכ–4,300 שקלים עבור לילה אחד של שינה בתוך פריזר.
עובדה רביעית: היות שקירונה נמצאת כ–150 קילומטרים בעומק חוג הקוטב, מדי קיץ השמש בה אינה שוקעת במשך קרוב לחודשיים, ובהתאם, בכל חורף יש חודש אחד שבו השמש מסרבת להראות את זיו פניה.
אגב, למרות שקירונה נמצאת עמוק בחוג הקוטב, היא אינה מופיעה בשום רשימה של הערים הקרות בעולם, כיוון שמזג האוויר בה ממוזג, לפחות באופן יחסי לקוטב. טמפרטורות המקסימום בקיץ נעות שם בין 15 ל–20 מעלות. מעל לאפס. בחורף קצת פחות חמים ונעים, ובלילות החורף רגילים המקומיים לטמפרטורות שגרתיות של 20 מעלות מתחת לאפס.
התוצאה היא שליד רבים מהבתים בקירונה ישנן שתי חניות. האחת למכונית הקיץ והשנייה למזחלת החורף. במקום אופניים לילדים יש מזחלות, ומבוגרים נראים לעתים בקירונה כשהם מובילים עגלת קניות שנעה, במקום על גלגלים, על מגלשיים. בקיץ נראה בעיר נוף מושלג, ובחורף העיר חפורה בתוך הקרח, פשוטו כמשמעו.
עובדה חמישית: בקירונה נמצא מכרה עפרות הברזל התת קרקעי הגדול ביותר בעולם. המכרה הזה כל כך פורה, עד שמאז שהחלה הכרייה בו, לפני 116 שנים, כבר הצליחו השבדים להפיק ממנו כמיליארד טון (!) של עפרות ברזל. המכרה הוא זה שהביא את ההתיישבות למקום, ובשנות מלחמת העולם השנייה והשואה הוא זה שסיפק כמות עצומה של ברזל לנאצים. יש מי שאפילו מעריך שאספקת העפרות הסדירה לנאצים הייתה האתנן של השבדים שמנע מהנאצים מלהשתלט עליהם, כמו שקרה למרבית ארצות אירופה.
המכרה הזה הוא שמביא לנו את סיפורה המפתיע של קירונה. מכירים את הבולענים שמופיעים מדי פעם בסביבות ים המלח, ואחת לכמה זמן בולעים איזשהו סלע או מטייל? באזור ים המלח, הסיבה להיווצרות הבורות הללו שנפערים בפתאומיות על פני האדמה, היא ירידת מפלס מי האגם. גם בקירונה עלול להופיע בולען, רק שבמקרה כזה הוא עלול לבלוע את כל העיר.
למה זה קורה? המכרה העצום שממנו כורים את עפרות הברזל, כזכור, הוא תת קרקעי, וצריך להפיק ממנו כמויות עצומות שיפיקו מצדן הון עתק לעיר ולאומה כולה. ומה קורה כשהמכרה צריך להתפתח הלאה לסביבה שנמצאת מתחת לקרקע של בתי התושבים ומרכז העיר?
LKAB. כך קוראים לחברה הממשלתית שאמונה על כריית הברזל. החברה הזו הלכה והעמיקה את הכרייה לכיוונים היעילים ביותר,
חתיכת דילמה: מצד אחד, העיר יונקת את משאביה ואף חבה את קיומה לעצם קיומו של המכרה. מצד שני, כדי שהמכרה יוכל להתקיים, העיר אינה יכולה להמשיך להתקיים במקומה. מה עושים? אין בעיה, גבירותיי ורבותיי. מזיזים את העיר שלושה קילומטרים הצדה.
זה הולך ככה: כדי להזיז 20 אלף תושבים ממקומם, צריך להקים מרכז עיר חדש באופן כמעט מיידי, צריך שהמכרה ירכוש מכל האזרחים את הדירות שלהם, ואף ישלם להם תוספת של 25 אחוז על ערכה האמיתי של הדירה. בנוסף, צריך שלא לפגוע במבני הציבור המוכרים והמזוהים עם העיר. הבעיה האחרונה אינה פשוטה. בעיר כמה מבנים שהשבדים אוהבים, ויותר מכולם את כנסיית העץ הגבוהה, שעוצבה בסגנון הלאפי המקומי, שחגגה לאחרונה מאה שנה והוכתרה כמבנה הציבור האהוב ביותר בכל שבדיה. אלו צריכים להישאר בקירונה, אבל עלולים ליפול פנימה.
האם עיר קטנה ואנשים בה מעט, אבל ברזל בה רב, יכולים לעמוד בהעתקה שכזו? חישוב פשוט שערכו קברניטי המכרות והעיר הנפיק תשובה פשוטה: כן.
תושבי העיר, שחיים כבר שנים בידיעה שהקרקע רועדת תחת רגליהם, נאלצו לקבל כבר באמצע העשור הקודם את תוצאות החישוב. מכרזים הוכרזו, קבוצות אדריכלים הציעו הצעות ובסופם של תהליכי החשיבה הוחלטו גם החלטות: העיר תוסט שלושה קילומטרים הצדה.
בקירונה מתייחסים להזזה הזאת לא רק כמעבר דירה, אלא כתהליך חברתי–דמוקרטי שייצור עיר חדשה. הדרך לשם עוברת לא רק דרך מהנדסים אזרחיים, אדריכלים, אדריכלי סביבה ומומחי חומרים שונים. לפרויקט הענק של העתקת קירונה נקראו אנתרופולוגים שנבחרו לנהל שיח דמוקרטי בציבור, ולתכנן את העיר מחדש בהתאם.
כך, למשל, התברר שהעיר אינה מאוזנת מבחינה מגדרית. אפילו שמדובר בבלונדינים מנומסים, עיר שנמצאת סביב מכרות היא עיר של כורים ובחורות צעירות אינן נשארות בה בהמוניהן. הדרישה הייתה ליצור עיר עם דינמיקה שתמשוך אליה נשים. בנוסף, ובהתאם לרוח הזמן, התכנון המחודש של העיר לוקח בחשבון גם דרישות אקולוגיות שיפחיתו את הצורך באנרגיה חיצונית לחימום תושבי העיר הקפואים.
פרויקט ההזזה של העיר יצא ממש לאחרונה לדרך. אנשי המכרות כבר הוציאו מיליארדי כתרים שבדים (מאות מיליוני דולרים) בגין הפרויקט, והוא נמצא רק בשלביו המוקדמים. בשלב זה פועלים במקום מאות מומחים ועובדים שונים. אחד השלבים הראשונים של הפרויקט הוא בנייה מהירה של מרכז העיר החדש, כדי ליצור אווירה אורבנית שסביבה תתפתח חיוניות עירונית. פעימת החיים הזו תאפשר לציבור העוברים להרגיש בבית ככל האפשר.
תושבי העיר, חשוב לומר, נמצאים במצב לא נעים כבר זמן רב. הידיעה שאולי יידרשו מתישהו לעבור למקום חדש ולא ידוע (גם אם קרוב למדי), הביאה לכך שאנשי קירונה לא יכולים לתכנן לעצמם את העתיד. זה מתחיל בשאלות כמו האם לשפץ את הבית, וממשיך בשאלות כמו האם הם יאהבו את הסביבה החדשה, והאם החברה המשתנה תשאיר משרה ופרנסה מספקת, לא דבר מצוי במרחבי הקרח המרוחקים.
המהלך הבא שיידרשו האדריכלים והפועלים לבצע הוא העברת מבני הציבור המרכזיים אל הסביבה החדשה. היות שאי אפשר להניף באוויר כנסייה בגובה של עשרות מטרים ולהסיע אותה כמה קילומטרים, ייאלצו לסמן קרש קרש ולבנה לבנה, ולהרכיב אותם שוב במרכז החדש. כך ייעשה לכמה מבני ציבור. דווקא בניין העירייה, שנדרש גם הוא לשימור ושחזור, יפורק לארבעה חלקים בלבד ויוסע לאט–לאט עד ליעדו הסופי. כלומר, עד שיזיזו את קירונה שוב.
כמה זמן זה ייקח? כמו במקרה של כנסיית הסגרדה פמילייה של גאודי בברצלונה, גם תאריך היעד לסיום העבודות לוט בערפל. את מרכז העיר החדש צפויים לסיים בתוך שנתיים, אבל העיר אמורה להמשיך לסגת ממקומה במקביל להתקדמות הכרייה תחת רגליה. התוכנית הכללית היא שקירונה תלך ותיסוג ממקומה אל עבר הסביבה החדשה במהלך של מאה שנה, ולא רק בגלל שבשיא החורף קצת קשה לעבוד שם בבנייה. אפשר לקרוא לזה חשיבה לטווח רחוק.
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם