אני אוכל בבית שאן: פטיסרי שלא מבייש את פאריז
המבקר הצפין עד לבית שאן כדי לטעום ממאפי הפטיסרי החדש שנפתח שם. לצד קינוחים מצוינים הוא שמח גם למצוא פסטות נפלאות ומבחר סלטים מושלמים
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ברשותכם, נקפוץ לקינוח: בבית הקפה "רוזליה" שבבית שאן כנראה ראו את הסרט, או שלפחות שמעו עליו ועל החיקויים הדוחים לעוגות הפאי המזויפות השורצות בארצות הברית, וכבר בכניסה הם משוויצים יפה–יפה בדבר שהם הכי גאים בו: המאפים והקינוחים השונים. ככה זה בפטיסרי ישראלי.
קודם כל העדיפות היא למתוק ולמאפים, אחרי זה האוכל. והפאי לימון? משובח עד מאוד, חמוץ בצורה שמתעדנת עם הקלתית המתוקה והפריכה והמרנג שהושחם יפה מלמעלה. גם מנת השכבות ופירות יער השלימה בכבוד רב את האישור המתבקש לכך שמדובר בפטיסרי משובח, גם אם סובל ממחלות ילדות, עניין מקובל למקום שנפתח לפני מספר שבועות. זה קרה כששתי בשלניות צעירות מהאזור נפגשו במקרה והחליטו להגשים את חלום הבישול המקצועי שלהן. לשם כך הן מצאו מבנה ענתיקה לשימור בבית שאן העתיקה, והשתלטו עליו חיש קל כדי להפוך אותו לכתובת אוכל איכותית.
נתחיל ברע: רוצים לבחור מנות? שיהיה בהצלחה. ברוזליה תקבלו תפריט שמגיע בקלסר עם שני לייסטים ממתכת. זה אומר שהרבה יותר מדי זמן תנסו לגלגל את הדפים אחורה כדי לראות מה יש הלאה, ובקיצור, תתחילו ערב שקט במקום רומנטי בללכת מכות עם כמה חתיכות נייר וקרש, לא עניין מלבב.
נזרום לכיוון החיובי: ברוזליה צריכים להחליט אם הם פטיסרי וכתובת למתוקים שמי שיתעקש יוכל למצוא בו גם כמה מנות כריכים ותפריטים של ארוחות בוקר, או בית קפה רציני כהלכתו שבו יש מנות איכותיות משביעות. דוגמה? השקשוקה הייתה בינונית, והסלט שנלווה אליה היה חביב.
משם, כשהציפיות נמוכות, המשכנו לניוקי פאפאוורו רק כדי לגלות שמדובר במנה נפלאה. רק לפני שבוע היללנו את הניוקי השמנמן בקפה יפו, והנה בבית שאן פוגשים בגרסה יפהפייה אחרת, דקה יותר, לבנבנה ומעוטרת בנקודות שחורות של פרג קלוי וטחון עם חמאה והמון עדינות. אל נבחרת הפסטות המנצחות הצטרף רביולי ערמונים חביב ביותר.
ועכשיו לחלק האיכותי בהחלט: מסיבה שאינה ברורה עד לכתיבת שורות אלו, יצא שכל המנות הגיעו בבת אחת, וסודרו בזהירות על השולחן הצנוע בצפיפות זהירה משל היו מכוניות בחניון של סוחר רכב. מתוך ההמון בלטו להן מעל כולן, בצבעוניות, בטעם ובמקוריות, דווקא מנות הסלטים הפשוטות לכאורה, אבל רק לכאורה: אם סלט הלבנה והאנטיפסטי השתלב בצורה מרעננת וכל ירק קיבל מקום של כבוד במקום לטבוע בערבוב וקצת שמן זית, סלט הבריאות כבר היה אחד מהסלטים המשובחים שטעמתי.
זה המקום לציין ולחשוף שמטעמי בריאות אני משתדל להימנע ממנות בריאות. בכל זאת, בני אדם וסטייקים חיים רק פעם אחת. אם להיות עדינים נספר שעד כה למנות בריאות רבות שבדקתי היה טעם מלבב של נסורת משאריות של כלובי אוגרים. והנה, דווקא ברוזליה מנת הבריאות האפילה על השאר, וזה המון. אם יש סלט בריאות אידיאלי, ככה הוא צריך להיראות. אם יש לו טעם מיוחד — זה הטעם שאמור להיות לו. המון עדשים שחורות (טרנד נהדר במטבחים ישראלים בשנה וחצי האחרונות. שיימשך), המון קינואה, חמוציות, חסה, ג'עלה שמתפצח יופי בפה, עלים והפתעות.
גם כשגלשנו למנות החמות האחרות, איכשהו חזרנו כל הזמן למה שהפך לצלחת המרכזית, ולעוד ניגוב של חציל עם הלבנה בצלחת המשנית. נהדר. תוסיפו לכל העסק גם סלסילת לחמים טריים שכוללים כעכים משובבי חך ועין לצד בריושים מתקתקים, וקיבלתם תצוגה נהדרת של מה היה אילו. אילו רוזליה הייתה מחליטה להיות מסעדה שיש לה פטיסרי משובח ולא להפך.
נחזור לקולנוע. בעזרת מגי, מוצא איסטווד–דאן בסופו של דבר דיינר מעופש שמגיש לו פאי לימון אמיתי ומשובח. הוא מתענג על כל ביס ומפטיר: "וואו, המקום הזה למכירה?"
רוזליה המצוחצחת היא בדיוק ההפך ממקום מעופש, אבל היא בהחלט דיינר מבחינת המיקום. עם כל החסרונות ולמרות שמדובר בבית שאן, לא בדיוק מקום עם מבחר קולינרי גדול במיוחד, חוה וחנה לא חיפפו והקימו מקום עם המון–המון השקעה ותוכניות להפוך למקום שמגיעים אליו במיוחד מבחוץ.
כרגע זה אמנם עדיין לא המקום להגיע אליו במיוחד כמו מסעדת אנדיב באשדוד (ליד אילת, שמה, לא?) או לה רג'נס במלון המלך דוד, מקומות ששווה להגיע אליהם במיוחד גם מחו"ל או מבית שאן. אבל עם הקינוחים והרחבת התפריט, רוזליה בהחלט יכול למצוא את הדרך להגיע לרמה הזאת. ולא, המקום הזה ממש לא עומד למכירה.
רוזליה, רחוב חיים שטורמן, בניין השומר הצעיר, בית שאן.
א': 9:00-23:30, ב'-ה': 9:00-23:30,
ו': 09:00-14:00. טלפון: 04-6453366
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם