שווה להכיר: תכניות העשרה לבתי ספר הדור הבא
בתי ספר עם אג'נדה ייחודית, הזרוע החינוכית של האו"ם וסניגורים משפטיים כמנחי למידה. כל אלה ילוו חלק מבתי הספר במהלך השנה הקרובה. לתלמידים נותר רק לקוות שהתכניות שוות את ההשקעה
חוזרים ללימודים עם nrg סגנון:
- הכיתה בוערת: חוזרים ללמוד עם טוטאל לוק ג'ינס
- בלי סודות: בי"ס מכריז מלחמה על ה'שטן' החדש
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
חובות לתלמיד? רק אם יש זכויות
המורה נתפס היום כמנהיג חינוכי וחברתי, בעל השפעה משמעותית על עיצוב התנהגות הילדים. דווקא בעידן בו התלמיד מסוגל להגיע לתכנים וידע באופן עצמאי, המורה חייב לתת מענה כמנהיג ומחנך.
קידומן ויישומן של זכויות התלמידים, הינן חלק בלתי נפרד מן התהליך החינוכי ולפיכך מתפקידי המורה. לדברי טובה בן ארי, מפקחת במשרד החינוך ליישום תחום זכויות התלמיד, על המורים בחברה שלנו לפעול למימוש זכויות התלמידים, ללמד את התלמידים מהן זכויותיהם וכיצד עליהם לממשן באופן המיטבי והראוי תוך שמירה על כבוד הפרט.
זכויות הילד/ה אין פירושן הפקרות, כי אם מערכת מבוקרת ומושכלת של התנהגויות המגובות בקוד התנהגותי ברור. הכרת התלמידים בזכויותיהם לצד חובותיהם היא המפתח לקידומם של התלמידים, וכל ניסיון לבודד את מרכיבי אישיותם ולטפל בהם בנפרד נדון לכישלון. כך למשל נוכל למצוא שתלמיד שזכותו לתרבות נפגעת בבית הספר - יתקשה בלימודים, תלמיד או תלמידה שחשים שכבודם נפגע יתקשו לפתח עמדה מכבדת כלפי חברים או כלפי עולם המבוגרים ולעמוד בדרישות התנהגותיות שבית הספר מציב.
תחומה של בן ארי מקדם תכניות רבות. בחרנו את השלוש שעניינו אותנו. אך קיימות עוד רבות.
1. נאמני זכויות התלמיד בישראל- 'יוניסף', זרוע הביצוע של האו"ם ליישום אמנת זכויות הילד מפעילה תוכניות חינוכיות בכל העולם שמטרתן לפעול יחד עם בני הנוער למען זכויות הילדים והנוער בעולם. בארץ פועלת התוכנית כבר שלוש שנים ומהווה ראש חץ לזכויות הילד/התלמידים בערים השונות, כאשר מדובר על הכשרת 25 קבוצות נוער בחטיבות הביניים. התכנים הנלמדים בתוכנית: אמנת זכויות הילד והגישות ליישום בקהילה, חוק זכויות התלמיד וחוקים אחרים המגנים על ילדים במסגרות שונות.
תפקידיו של "נאמן זכויות" הוא לימוד שיטתי של נושא זכויות ילדים בארץ ובעולם ובחינת אופן מימוש הזכויות ביישובו, כמו גם התרעה ויידוע על מקרים שבהם זכויות ילדים לא ממומשות, או לא ניתנות למימוש. בסופו של דבר, הופכים התלמידים שעברו את התוכנית לכתובת לפניות של ילדים ובני נוער.
פיתוח ניהוג ומנהיגות אזרחית - לקבוצת הנוער בחטיבות הביניים מצטרפת בהדרגה "אחותה הצעירה"- פרלמנט הילדים בחינוך היסודי שמטרתו להוביל יוזמות יישוביות או קהילתיות, המאפשרות מימוש של זכויות ילדים.
המטרה היא שכל הילדים יהיו שותפים בקבלת החלטות בעיר בההם גרים, החל מהבית, בית הספר ועד לרמת החלטות עירוניות. במסגרת זו מתקיים פיתוח חומרי הוראה - למידה על פי שלבי הגיל: עברית, ערבית ואנגלית
למגזרים השונים-קיימות חוברות "בשבילי הזכויות והאחריות".
הפעילויות בנויות כך שניתן יהיה לתרגם את השיח הקבוצתי לפעולה שהתלמידים יבצעו הלכה למעשה. ההתנסות המעשית של התלמידים תסייע להם לבסס את עמדותיהם ואת דעותיהם, לנמקן ולהפיץ את התובנות והידע שרכשו בקרב כלל התלמידים.
החומרים בארץ הוכרו בעולם ע"י "יוניסף" כייחודיים וככאלה היכולים לשנות סדרי עולם בתי הספר. התוכניות מזמנות שיח של מורים ותלמידים לדיון ולליבון של סעיפים רלוונטיים לקבוצת הגיל באמנת זכויות הילד והן ממוקדות בהבנת התהליכים האזרחיים והחברתיים.
"מתיק הספרים לתיק הפלילי - לא חיוב המציאות". בשיתוף ובהנחיית הסנגוריה הציבורית לנוער במשרד המשפטים, פועלת תוכנית למניעת עבריינות והתדרדרות לעולם הפשע. סנגורים המנוסים בייצוג קטינים מגיעים לחטיבות ביניים ובתי ספר תיכון בכל רחבי הארץ,
פעמים רבות נתקלים אנשי חינוך בהתנהגויות אלימות בבית הספר ואף מחוצה לו, אשר מקימות עילה להתערבות משטרתית ומשפטית בעניינם של תלמידים קטינים. בכדי למנוע התנהגויות אלו,יש להנחות וליידע את בני הנוער בכללים הנוקשים לכאורה, בצד הכרת הוראות החוק וההליך הפלילי בקרב תלמידים ובקרב הסגל חינוכי. הניסיון המצטבר בייצוג בתיקי נוער מלמד, שברוב רובם של המקרים ניתן היה למנוע פתיחת תיק פליל לו היה הקטין מודע לפליליות מעשיו.
אחת מ"זכויות הילד" המוכרות באמנה לזכויות הילד הבינלאומית אותה אשררה מדינת ישראל, היא הזכות לייצוג משפטי בהליכים פליליים. תלמידים רבים אף אינם מודעים לזכויותיהם ולזכויות הוריהם בהליך חקירה, מעצר ומשפט פלילי. הפיקוח לזכויות התלמיד במשרד החינוך ומחלקות הנוער בסנגוריה הציבורית נדרשו לקידום המודעות בכוחות משותפים, והקימו מערך הסברה התנדבותי שנעשה על-ידי סנגורים המייצגים קטינים מטעם הסנגוריה הציבורית. התוכנית קיימת כיום בכל הארץ והשתתפו בה לאחרונה מעל ל-40 אלף תלמידים.
ילדים המגיעים לגיל אחריות פלילית אינם מודעים לתוצאות פליליות העלולות לקרות להם כתוצאה ממעשים הנתפשים על ידם כמעשי משובה שגרתיים. כניסתו של קטין להליך הפלילי, מהווה בדרך-כלל נקודת אל חזור בחייו והשפעות ההליך על חייו הן רחבות ומרחיקות לכת.
בני הנוער מקלים ראש בתופעות אלו, אינם מודעים למרחק הקצר שבין "שטות" לעבירה פלילית, ואינם שוקלים את מחיר המעשים לעתידם. יתרה מכך, בני נוער נמנעים מלדווח על מעשה מסוכן שאירע או עתיד להתרחש ורואים בדיווח אזרחי אחראי מעשה הלשנה.
סיבה נוספת לבורות בתחום הוא חוסר ידע והבנה בקרב בני הנוער באשר להליכים המשפטיים להם הם זכאים.
רשויות אכיפת החוק פועלות כלפי בני נוער בגישה חינוכית ושיקומית המדגישה את חשיבות הוצאתו של הקטין מהמעגל הפלילי. התמודדות נכונה עם "הסתבכות חד פעמית" יכולה למנוע פתיחת תיק פלילי. במקרים של בני נוער המעורבים בעבירה פלילית הרי שהחברה נותנת להם הזדמנות של תיקון.
בן ארי מאמינה ש"הבנה רחבה וידע ברור באשר לחובות וזכויות בני נוער בהתמודדותם עם המשטרה ומערכת המשפט יתרמו להפחתה במספר המקרים בהם נפתחים תיקים פליליים לבני הנוער".
"פתחון לב" מכינה לחיים - אולי בשל היעדר תקציבים או בשל צורך השעה, מתגייסות עמותות לטובת מערכת החינוך בתחומי עשייה שונים מתוך רצון לשלב בין מוסדות החינוך והעמותות עם הקהילה הלומדת באופן ישיר ובלתי אמצעי. אחד מהפרויקטים המעניינים היא תכנית "לגעת באופק" של עמותת "פתחון לב" בראשותו של מייסד הארגון ניסים ציוני.
בתכנית מופעלת "תכנית שבע", המיועדת לבני נוער בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית. אין מדובר בנוער בסיכון. המטרה היא פיתוח מנהיגות וקידום בני נוער בישראל במטרה להפכם לאזרחים שותפים ופעילים בחברה.
התכנית מיושמת כיום ברשת "אורט" ובעתיד הקרוב תיושם ברשת "עמל".
בשלב הראשון, שלב התיכון- כיתות י'-י"ב, מתקיים חיבור בין הארגון לנוער בבתי הספר על פי המלצת ההנהלה. מוקמת כיתת אם מיוחדת אשר נפגשת יחד עם מנחה מיוחד למפגש של שלוש שעות אקדמיות בכל שבוע. חצי מהמפגש נועד ללימודים בהנחיה לבגרויות ובחצי השני פעילות העשרה ופיתוח מנהיגות.
בכיתה "יב מתקיימת הכנה לצבא, מעלים התלבטויות ונושאים שונים, ומנחה מוסמך מסייע לתלמידים להגיע ליחידות העדיפות עליהם. בצבא מכירים את התכנית ואת היתרונות שהיא מקנה לתלמידים שעברו אותה ומתייחסים לבקשותיהם בהתאם.
בשלב השני לאחר הגיוס לצבא, מתקיים ליווי של אותו מנחה אשר חבר לקבוצה לכל אורך הגיוס והשירות. המנחה מקיים שיחות טלפוניות עם הנער/ה ועם המשפחה ומתעדכן בנעשה עימו/ה. כמו כן מתקיימים שני מפגשים במהלך השנה בה מתעדכנים חברי הקבוצה.
שלב שלישי הוא הכנה לאזרחות ברמה הפרטנית. לאחר השירות מתלבטים בני הנוער לאן להמשיך ויחד עם המנחה מתבצעות פגישות פרטניות כדי לגבש את התכנית להמשך בחיים האזרחיים.
לדברי ציוני, התוצאות מרגשות ומפתיעות אפילו אותו. מחקר שיצא לאחרונה מצא כי 94 אחוזים מהתלמידים שעברו את התכנית המיוחדת הזו התגייסו לצבא. זאת כאשר ממוצע הגיוס האחרון עומד על כ- 50 אחוז בלבד.
עמותת חסדי נעמי מוכרת בזכות חלוקת מזון וציוד לאזרחים נזקקים. אך לאחרונה פתחה במבצע חלוקת ילקוטים. דרך רשויות הרווחה המקומיות נשלחות לתלמידים ערכות של ילקוטים, ציוד וכלי כתיבה לבית הספר.
לדבריו של משה כהן, מייסד ומנכ"ל העמותה, התלמידים אשר נזקקים לסיוע מוצאים עצמם במלחמת הישרדות מתמדת. יש תלמידים שמגיעים לבית הספר עם שקית ניילון. יש עשרות אלפי תלמידים שזקוקים לסיוע לקראת בית הספר. העמותה מצליחה לקנות ילקוטים במחירי עלות מספקים בעלי כוונות טובות וככל שהמחירים זולים יותר כך עולה היכולת של העמותה לספק ערכות לנזקקים.
מאבק חדש שחרטה על דגלה העמותה הוא המאבק להוזלת ספרי הלימוד: "אנו חשים כי קיים ממש קרטל ותיאום בין הוצאות ספרים למשרד החינוך. בעבר למדו מאותם ספרים כמה שנים טובות. כיום לצערנו נאלצים ההורים לשלם אלפי שקלים על ספרים חדשים בכל שנה עקב שינויים בהוצאות הספרים והוצאת 'מתכונת חדשה' לספרים שונים. בנוסף לכך, אין אפשרות לקיים תכנית השאלת ספרים או העברת ספרי לימוד שכן רוב הספרים הם בדמות חוברות בהם כותבים התלמידים .שלחנו מכתב למשרד החינוך ואנו מתכוונים להמשיך את המאבק הזה ולהקל על המעמסה הזו שהיא מנת חלקה של כל משפחה בישראל".
כפר הנוער החקלאי "מקווה ישראל" הוא כפר הנוער הראשון בישראל, וזו ראשית ייחודיותו. במקום היסטורי זה, אשר הוקם בשנת 1870 על ידי קרל נטר וחברת כל ישראל חברים, למדו ראשוני העולים לארץ את עבודת האדמה, התקיימו פגישות עם מנהיגי העולם ועם בכירי המנדט הבריטי וגם ארגון ההגנה פעל ממרתפי היקב הראשון בארץ, הנמצא באתר ההיסטורי שבכפר.
כיום התלמידים בכל אחד מבתי הספר השייכים לכפר הנוער: הממלכתי כללי, הממלכתי דתי או הישראלי-צרפתי, זוכים להיחשף ולקחת חלק בעבודת הכפיים לצד למידה על ההיסטוריה והמורשת. לדבריו של צפריר רונן, מנהל הכפר, המקום ייחודי בכך ששמר על רצף המורשת היהודית, הציונית והחינוכית מאז הוקם, והוא מרכז חינוכי לנוער מהארץ ומיהדות העולם.
בנוסף לבית הספר החקלאי, ישנה פנימייה דתית וחילונית אשר פתוחה עבור התלמידים. התלמידים, מגיעים מכל רחבי הארץ והעולם וזוכים להתנסות בחקלאות מסורתית: רפת, לול, חממה, גידולי שדה, אורווה, בנוסף למגמות לימוד שונות ומגוונות: פיסיקה, מחשבים, ביוטכנולוגיה, אמנות, ספרות, מדעי החברה ועוד. בבית הספר הישראלי-צרפתי, לומדים התלמידים על תרבויות אירופה, על יחסים בינלאומיים ודיפלומטיה, ספרדית, רוסית, ערבית ובעתיד גם שפות נוספות.
אחד מהערכים המובילים אותנו, הינו התפתחות הכפר לכפר אקו-הוליסטי (חקלאי-אקולוגי), אשר יהווה מרכז חינוכי ארצי, לחינוך חקלאי, סביבתי וחברתי, בדגש על צמיחה אישית ויחסי גומלין בין אדם לסביבתו הטבעית, האנושית והקהילתית.
"על-ידי טיפוח המערכות האקולוגיות, הטבעיות והאנושיות התלמידים יקבלו הכנה לחיים עצמאיים ואחראים" אומר רונן. "אנחנו מאמינים כי מגוון האפשרויות אשר ניתנות בכפר יאפשרו לתלמידים ללמוד ולהרחיב את האופקים בדרך ייחודית".
הדור הצעיר, אשר מאופיין לרוב בחיבה לטכנולוגיות מתקדמות, ופחות לערכי עבודת כפיים, מגלה במקווה ישראל את הזיקה של עבודת האדמה של עבודת האדמה, ולומד לאהוב את האדם האדמה הטבע והמולדת. "ככפר חקלאי, אנחנו מעודדים את התלמידים לאהבת הארץ ושואפים לטיפוח מצוינות לימודית וחברתית, לצד איכות רגשית ומנטאלית, בגרות מלאה לצד התמקצעות בספורט ואומנות, חקלאות לצד מחשוב ובעיקר ערכים וכבוד לזולת, לצד ידע והשכלה".
שנת הלימודים תיפתח כהרגלה עם דגש מיוחד על המצב הרגשי של התלמידים בעיקר ביישובים שהיו בקו האש. בבתי הספר השונים תתקיים פעילות הפגה ופעילויות ערכיות נוספות. המורים בכל רחבי הארץ השתתפו בימי הכנה ממוקדים מטעם משרד החינוך לקראת שנת הלימודים והמערכת כולה ערוכה לקבלת התלמידים וילדי הגנים לשנת הלימודים. ראשי הרשויות בקשר מתמיד ושוטף עם משרד החינוך וקיים שיתוף פעולה מלא בין הגורמים השונים למען קיום ששנת הלימודים כסדרה.
סגן שר החינוך, אבי ווירצמן אומר "אני מאמין גדול בשגרה אשר חשובה לתחושת הביטחון והסדר. לכן חשוב לנו לפתוח את שנת הלימודים יחד עם כל האתגרים ולתת מענה של שגרה לתלמידים. באזור הדרום הקמנו מערך הדרכה להורים, העיקר נוכח המצב הביטחוני ובשל דילמות וקשיים של ההורים לתת מענה לילדים במהלך שנת הלימודים ובחופשות. הפרויקט ייושם באלף גני ילדים בהם מדריכים שיקבלו הדרכה מיוחדת בנושא. תכניות נוספת שעורך משרד החינוך היא "זהות יהודית ציונית" בפריפריות, והקמת מאות חוגים שונים בתחומי האמנות והיצירה ביישובים בפריפריה".
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם