חג האסיף: קבלו את המשוגעים לדבר - האספנים
הם נוברים בבוידמים ישנים, מחפשים ברחבי האינטרנט ונודדים ברחבי העולם כדי להשיג עוד פריט אחד לאוסף. חמישה אספנים ואספניות מספרים על התחביב שהפך לעיסוק המרכזי של חייהם וגם מבקשים: אם אתם טסים לחו"ל, אל תשכחו להתקשר
הצד השני של התקליט
עדית פילדרמן | בת 32 | מגורים: רמת גן | עיסוק: מעצבת אתרים ואפליקציות
האוסף:בובות ויניל

חצי יום לנקות. עדית פילדרמן ואוסף הבובות
צילום: אבישג שאר ישוב
אוסף בובות הוויניל של עדית פילדרמן התחיל לפני כחמש שנים, ממתנת יום הולדת שקיבלה מבעליה של הגלריה לאמנות שבה עבדה. "זו הייתה גלריה שהתמחתה באמנות אורבנית, ודרכה נחשפתי לעולם של בובות הוויניל — בובות שעשויות מאותו החומר שממנו היו עושים פעם תקליטים, ומיוצרות בדרך כלל על ידי אמנים ומעצבים במהדורות מוגבלות".
הגלריה שבה עבדה אמנם נסגרה מאז, אך האוסף שלה הלך והתרחב, והוא מונה כיום כ–150 בובות מכל הסוגים והגדלים. פילדרמן, בוגרת לימודי עיצוב ב"שנקר", מספרת שהמשיכה שלה לבובות נובעת מהקרבה שלהן לעולם האמנות. "יש הרבה אמנים ומאיירים מוכרים שהגיעו לתחום, והם יוצרים סדרות של בובות שמדברות באותה השפה של יצירות האמנות שלהם. כל אמן לוקח את הבובות לעולם שלו, וכמעט מאחורי כל בובה יש סיפור. העובדה שמדובר בסדרה מאפשרת ליצור משפחה של בובות מאותו הסוג, וזה מאוד כיף".
כאן בארץ מדובר בתחום אספנות קטן ולא מוכר, בין השאר משום שעלותן של הבובות גבוהה למדי ונעה בין עשרות שקלים לעשרות אלפים, "תלוי עד כמה הבובה נדירה, וכמה עותקים שלה מסתובבים בעולם". בחו"ל, לעומת זאת, שוק אספני בובות הוויניל חי ובועט. "יש קבוצות אינטרנטיות של קנייה ומכירה, ובכלל, בעולם מסתובבים כמה אספנים רציניים עם אלפי בובות".
חלק גדול מההנאה סביב האוסף כרוך בסידור של הבובות על המדפים. "לוקח לי חצי יום לנקות כוורת קטנה של איקאה, כי אני צריכה להחליט איך בדיוק להעמיד את הבובות", היא צוחקת.
על האצבע הקטנה
בת שבע ינובסקי | בת 76 | מגורים: ירושלים | עיסוק: מתנדבת ביד שרה
האוסף:אצבעונים

אוסף בן 40. בת שבע ינובסקי והאצבעונים
צילום: יונתן זינדר פלאש 90
אוסף האצבעונים של בת שבע ינובסקי הוא קיבוץ גלויות בזעיר אנפין: מאות פריטים מפולין ומרוסיה, מארצות סקנדינביה ומהמזרח הרחוק, שהתקבצו להם יחדיו על מדפי הזכוכית של הוויטרינה במרכז הסלון. "כל פריט כאן הוא אוצר של זיכרון", היא אומרת. "בכל מקום שאליו אנחנו נוסעים, אנחנו מחפשים אצבעון חדש". את האצבעונים הראשונים החלה לאסוף לפני כ-40 שנה, בנסיעותיה הראשונות לחו"ל. "התאהבתי בדברים הקטנטנים והיפים האלה והתחלתי לחפש אותם בכל מקום".
עם השנים, כשהאוסף גדל, החלו גם בני המשפחה המורחבת והחברים לתרום את חלקם לאוסף. "זו לא בושה לבקש מחברים להביא אצבעון מחו"ל, כי זה פריט לא יקר ולא כבד במיוחד".
כשאת טסה בעצמך, את בוחרת יעדים לפי האצבעונים?
"לא, כי תמיד אפשר למצוא אצבעון מעניין גם ביעד שכבר הייתי בו בו בעבר. אגב, גם בארץ אפשר למצוא אצבעונים עם דוגמה של מגן דוד, של הכותל או של כובע טמבל".
לפני שהתמסרה לאוסף האצבעונים, אספה ינובסקי בובות עם תלבושות אתניות מרחבי העולם, "אבל הבנתי שהן צוברות אבק ותופסות יותר מדי מקום, אז חילקתי לנכדות שלי", היא אומרת. נכדיה ונכדותיה אוהבים להסתכל באוסף האצבעונים המרשים. "אמרתי להם שמי שיאהב את האוסף מתוך שמחה ורצון להמשיך במסורת יוכל לקבל אותו".
אצבעוני התפירה העדינים עשויים בעיקר מזכוכית ומפורצלן ויש בהם כמה יפים ויוקרתיים במיוחד. מרביתם לא נועדו לשימוש אלא לנוי בלבד. ועדיין, הפריט היקר ביותר באוסף מבחינתה הוא אצבעון מתכת פשוט ורגיל לגמרי. זהו אצבעון התפירה ששימש בעבר את אמה.
זוג משמיים
איתן ז"ק | בן 63 | מגורים: באר יעקב | עיסוק: עצמאי
האוסף: השמן והרזה

הרזה השמן והרזה. איתן ז''ק והאוסף
צילום: אבישג שאר ישוב
איתן ז"ק החל את דרכו כאספן עם אוסף קונבנציונלי יחסית, של תוכניות מהצגות תיאטרון ישנות. אלא שעד מהרה נזנח האוסף ההוא לטובת פרויקט מאתגר ויוצא דופן הרבה יותר: ז"ק מתמחה באיסוף דמויות ופוסטרים מסרטי "השמן והרזה".
האוסף החל מצמד בובות של השניים שקיבל מאשתו, ומאז צמח לכדי מוזיאון קטן הכולל מאות רבות של פריטים וממלא כל פינה בבית — בסלון, במטבח ואפילו בשירותים. "השמן והרזה הם למעשה צמד השחקנים סטן לורל
כבר יותר מעשור שז"ק אוסף כל פריט שקשור לשניים - מפוסטרים ישנים ועד פסלונים קטנים. הפריט הייחודי ביותר שקשור לצמד הוא בובה בגודל טבעי שמצא פעם בתל אביב. פריטים אחרים הגיעו מארצות אירופה, מארצות הברית וגם מאוסטרליה ומטורקיה. את רוב הרכישות לאוסף הוא מבצע דרך האינטרנט, ומעיד שהעיסוק בחיפוש אחר פריטים חדשים גוזל ממנו לפחות שעה או שעתיים בכל יום. "רק היום מצאתי פריט חדש מ-1934, אבל התמהמהתי עם הקנייה ופספסתי אותו". הוא עצמו משקיע לא מעט משאבים באוסף, אך מודע לכך שככל הנראה אין לו ערך כספי של ממש. "אין לי כוונה למכור אותו, אבל גם אם הייתה - אני בספק אם יש לו ביקוש".
שמתי לי פודרה
סיון סנדורי־כהן | בת 32 | מגורים: ירושלים | עיסוק: עוזרת הפקה
האוסף:איפור

אוסף בשימוש יומיומי. סיון סנדורי כהן והאיפור
צילום: אבישג שאר ישוב
מוצרי האיפור של סיון סנדורי–כהן כבר מזמן לא נכנסים לתיק רחצה סטנדרטי, וגם בארון בחדר האמבטיה אין להם מספיק מקום. "בעלי לא יודע כבר מה לעשות", היא צוחקת, "מוצרי האיפור שלי מסתובבים בחדר השינה, בסלון ועל שולחן האוכל". ככה זה כשאת אספנית איפור מקצועית, שכבר שלוש שנים מקפידה להתעדכן בכל קונסילר, אייליינר ומברשת שיוצאים לשוק. "יש לי הרבה, הרבה יותר מוצרים ממה שבחורה רגילה צריכה", היא אומרת. "יש לי מותגים שאין בארץ, וגם אביזרי איפור מעוצבים וחמודים".
בשונה מאוסף סטנדרטי, ששמור באלבום או מאחורי ויטרינה, האוסף שלה נמצא בשימוש יומיומי. "אני עובדת כמאפרת, וגם כותבת בלוג איפור, Masks Off Masks On, שבו אני סוקרת מוצרים חדשים. זו גם אחת הסיבות שאני מגדילה את האוסף. כדי שיהיה לי על מה לכתוב". את דרכה כאספנית החלה כשלמדה איפור, אז גילתה את העולם המופלא של קניות דרך האינטרנט. "גיליתי שאפשר למצוא מוצרים בזול, וככל שעבר הזמן התחלתי להזמין עוד ועוד מוצרים. לא עובר יום בלי שאני מתעסקת באיפור — בחיפוש מוצרים חדשים, בקניות, במסגרת הבלוג או כמאפרת".
כמה מוצרים יש באוסף?
"משהו כמו 700. רק מברשות יש לי 100, ומוצרי איפור יש הרבה יותר".
מטבע הדברים
אסף גולן | בן 41 | מגורים: לוד | עיסוק: עורך ב"מקור ראשון"
האוסף: מדליות ומטבעות

כמו נער מאוהב. אסף גולן והמטבעות
צילום: אבישג שאר ישוב
"להיות אספן מטבעות זה להתנהג כמו נער מאוהב", מתפייט אספן המטבעות והמדליות אסף גולן. "אתה חושב על זה ביום ובלילה, נוסע מרחקים עצומים כדי למצוא מטבע נדיר, מבלה שעות במכירות פומביות באינטרנט ומוצא את עצמך מבלה בשיחה ארוכה עם קשישים שלא הכרת קודם בתקווה לשמוע על מדליה ישנה שנמצאת אצלם בבוידם. זה תחביב שכובש את כולך, מפגיש אותך עם עולמות שלא היית פוגש בלעדיו". את דרכו כאספן החל לאחר שמצא בבית הוריו קופסה עם מטבעות ישנים, "ומאז העולם נפתח בפניי".
"לא נעים להודות, אבל כשאספן מטבעות שומע על מישהו שנפטר הוא קודם כול חושב 'אולי הוא השאיר איזה מטבע מפעם'. יש בזה אלמנט של קניבליזם".
אספנות מטבעות, מעיד גולן, היא עסק יקר מאוד שבו מעורבים לא מעט יצרים. הוא עצמו מתמקד באיסוף מטבעות מודרניים ונמנע מאיסוף מטבעות עתיקים, "שעולים הרבה יותר ומסובך מאוד להשיג אותם". ועדיין, גם כשמדובר במטבעות מהשנים האחרונות, ישנם פריטים נדירים שעלותם יכולה להאמיר למאות שקלים ויותר. "אירו של הוותיקן, למשל, עולה בשוק האספנים 55 אירו, כי מדובר במדינה קטנה שהנפיקה פחות מטבעות, ולכן הם נדירים ויקרים יותר".
גולן מעריך שהאוסף שלו כולל כ–3,000 פריטים, בהם מטבעות נדירים מקוריאה הצפונית וממדינות באפריקה שקיבלו עצמאות רק לאחרונה. חלומו הגדול הוא להצליח ליצור קשר עם שכניו הערבים בלוד, ודרכם להשיג מטבעות מארצות ערב. "זה עדיין לא קרה, אבל בינתיים אני מציק לכל מי שנוסע לחו"ל ומבקש ממנו לחפש בשבילי מטבעות מעניינים. נעשיתי נודניק בלתי נלאה".
**
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg