טיול מחוץ לקופסה: בנגב פוצצו את בועת הנדל"ן
ביקור בחאן בארותיים שבנגב יכול לספק לרוצים בכך רעיון מגורים מעניין, מחוץ לסוכה ומחוץ לקופסת הבטון. ואם אתם הרפתקנים, אולי הפתרון שלכם הוא בכלל לגור על גלגלים
עוד כותרות ב-nrg:
אמא'לה שדים: טיול במערת התאומים
טיול בעולם אחר: ביקור במצפה הכוכבים ברקת
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מעולם לא נחשדתי בנטיות רומנטיות, ואף פעם לא יצא לי לחשוב על כבשה כמשהו אינטליגנטי ומפעים. אבל אפילו אני נהניתי לגור בחוץ ולגרום לגופי להתעורר עם הזריחה ולישון עם השקיעה. מה אני רוצה לומר? שמדי פעם אפשר לחשוב מחוץ לקופסה בעלת ארבעה כיווני אוויר וגג רעפים משולש. ואם יש בועת נדל"ן, צריך לפוצץ אותה או לפחות לחשוב על אפשרויות אחרות למגורים. בני ישראל, על תלונותיהם וטרוניותיהם, היו מסוגלים לגור בסוכות: למה לא אנחנו?
לכבוד החג ישבתי לשיחה קצרה עם עפר הר־טוב - היוזם, המקים והבעלים של חאן בארותיים, אחד המקומות היחידים בארץ שאפשר לחוש בהם קצת מהו מדבר, במובן הטוב של המילה (רמז: אין קליטה, אין עמודי תאורה, מקום מצוין לגמילה מאייפונים). חוץ מזה, מבני החאן בנויים מבוץ ומחומרים טבעיים.
"התחלנו עם הבנייה הירוקה הזו לפני שנים רבות, עוד לפני שזה היה באופנה ולפני שידענו שזה נקרא בנייה ירוקה", מספר הר־טוב. "זה לא התחיל מאידיאולוגיה, אלא מצורך. הגעתי לנגב מהצפון והתחלתי לבנות את המקום. יישרנו מסמרים עקומים, סללנו ועבדנו בכל דבר - ואז גילינו את הבוץ והתחלנו לבנות בעזרתו".
החאן פועל על חשמל סולארי, תחום שלא ממש מפותח בארץ.
"נכון, משנת 2000. שוב, כי לא היה חשמל, הכול היה על גנרטורים. לך תביא עכשיו חשמל. אז מנצלים את מה שנמצא בשטח. אני מאמין בזה מאוד. גם אדם במרוקו שבונה בבוץ משתמש במה שזמין ומצוי. מובן שעם הזמן החל הטרנד של אקולוגיה ומודעות לסביבה, ואז באו ו'גילו' לי שאני 'ירוק'. עם השנים וההתאהבות בבוץ וההתעסקות בו, העניין הפך גם לערך בפני עצמו".
מי קהל היעד של החאן?
"חמישים אחוז מהאורחים מגיעים מחו"ל. אבל הכול בקטן, לא עובדים פה עם מסות גדולות, עם 'תגלית' וכדומה. זה החאן הכי קטן בנגב, ויכול להכיל עד 180 אנשים". הר־טוב מוסיף כי החאן מציע פרט
אנשים מצליחים באמת להתנתק כאן מהמכשירים?
הר־טוב צוחק. "אין להם ברירה. אין פה טלוויזיה, אנחנו רחוקים מכביש ראשי, אין כאן עמודי תאורה והמקום הוא גן עדן לחובבי אסטרונומיה. מי שמגיע לכאן עובר לספירה אחרת, וכל אחד, לא משנה מיהו ומה המקצוע שלו, יכול ליהנות מהמדבר ומהשקט האמיתי והלא תעשייתי שיש לו להציע".
בחדרים אין מזגנים. איך אפשר לישון בחום המדברי?
"הבתים בנויים מקירות עבים לפי שיטה מצרית עתיקה, עם אוורור בתוכם. גם חיפוי הבוץ מוריד את הטמפרטורה. הבוץ מורכב מחומרים נושמים (שליש חול, שליש חרסית ושליש חומר מוצק כמו אבני חצץ) ומבודד באופן תרמי ואקוסטי. בנוסף, אנחנו אף פעם לא קופאים על שמרינו ובודקים שיטות נוספות להכנת בוץ. מתפתחים ומשתכללים בתחום הזה כל הזמן. אין רגע דל".
אז אפשר לקוות שתחום הבנייה האלטרנטיבית יקל על מצוקת הנדל"ן?
"אי אפשר לבנות בית בלי יסודות, ומובן שצריך קרקעות לשם כך. מה שכן, בבנייה אלטרנטיבית החומרים זולים יותר מפני שהם זמינים. החיסרון בבנייה הזאת: היא איטית הרבה יותר. היתרון שלה, ללא ספק, הוא הכיף וההנאה שבה. מי לא אוהב לשחק בבוץ?".
עוד דרך לרסק את בועת הנדל"ן היא פשוט לוותר על החלק האחרון של המושג: במקום להתגורר בנכסי דלא ניידי, לגור בנכס נייד לחלוטין. לאחר שריסקה את הקרסול ונאלצה לבלות ימים רבים במיטתה, החליטה אתי יעוז־קסט לנדוד באופן מסודר ולהגשים חלום: היא רכשה קרוון נגרר שאפשר לה לנסוע ולחנות בכל מקום בארץ (במיוחד ברחבי יהודה ושומרון), להגיע לכל מאחז ונקודת התיישבות חדשה ולהתנחל.
את חזונה האישי הפכה יעוז־קסט לפתרון מגורים מעשי, זול ומהיר לזוגות צעירים ולסטודנטים, והחלה לשווק קרוונים נגררים. אגב, המשרד האישי שלה, נמצא, איך לא, בקרוון נגרר. ואם אנו עוסקים בסיור סוכות ובנדודים, מומלץ להכיר את אחת מערי הנבטים - עם נוודי המדבר העתיק, ששלט על דרכי מסחר חשובות. הירונימוס תיאר את הנבטים כעם ש"אינו נוטע עץ, אינו בונה בית ואינו שותה יין".
בתל־ניצנה הסמוך לבארותיים נמצאו כמאתיים פפירוסים מהתקופה הביזנטית, שנוגעים לחיי הקהילה הנוצרית במקום. אך עוד לפני כן הוקמה ניצנה כאחת משש תחנות הדרכים של הנבטים: בה הם התרעננו מהדרך הארוכה שבה הובילו בשמים ותבלינים מחצי האי ערב. אלכסנדר ינאי, המלך החשמונאי, כבש את התל. עדויות לכך נמצאו בדמות מטבעות מתקופה זו.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם