מה עושים במברשת עץ עם מסמרי ברזל?
שמעתם על מכופף הבננות? זה כלום לעומת מחורר המצות. התערוכה "סירי מולדת" מזמינה אתכם להיכנס למטבחים מכל העדות ולשמוע סיפורים ומסורות של טעם ואוכל
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זה לא מברשת של פקיר, זה מחורר מצות
באדיבות המוזאון למורשת יהודית בישראל, לוד
התערוכה "סירי מולדת" שנפתחה במוזיאון לתרבות הפלישתים באשדוד, מזמינה את קהל המבקרים לצלול אל תוככי הסיר ולהתרפק על מסורות בישול שונות, תוך כדי הקשבה לסיפורי אוכל מחיי משפחות וקהילות ישראל.
כלי העץ שנעוצים בתוכו מסמרי ברזל הוא מחורר להכנת מצות. וביידיש רעדלער. המחורר הגיע מגיאורגיה, שם היו משתמשים בו בבתים כדי להכין מצות כשרות למהדרין. המחורר היה עובר לאורכה של המצה במהירות ומנקב את הבצק, כדי שלא יתפח במהלך האפייה, שכן אז יחשב הבצק לחמץ.
מרית רב דורית
קולב שעבר הסבה למרית. סירי מולדת
באדיבות דורותה בילאס
מי שילך בתערוכה ויתהה מה לקולב עץ ולסיפורי מטבח, יגלה שהקולב הזה הפך בידיים אוהבות מקולב למרית. "אבא של בעלי, יגנאץ בלייכפלד" מספרת דורותה בילאס, "גילף את המרית מקולב בגדים מפורק בגטו ורשה ואת הפרח לקישוט, בקצה המרית, הוא צרב במסמר מלובן, נקודה אחר נקודה. במציאות שהייתה קיימת בגטו ורשה היה הכרחי שאפילו טיפה של דייסה לבנו הבכור, לודוויק לא תיחרך".
זה לא היה סוף מסעה של המרית, מספרת בילאס "המרית שרדה את המלחמה יחד עם הורי בעלי ואחיו הגדול ובחלוף השנים הפכה למן קמע משפחתי. כשעמדנו לעלות ארצה בשנת 1968 מפולין, חמותי מסרה לי את המרית וכשנולד בני הבכור, הצבר, המרית ערבבה ביעילות את הדייסות הראשונות שלו".
עוד בתערוכה מוצגים מתכונים, סירים וכלי בישול שעברו ידיים, דורות וארצות רבות. סיפורם המרגש של בעלי הכלים ושל הכלי עצמו הם הוכחה לכך שבנוסף לתבשילים, הכלי מכיל בתוכו גם היסטוריה משפחתית וקהילתית
***
'סירי מולדת – זיכרונות ממטבחה של סבתא'
מוזאון לתרבות הפלשתים ע"ש קורין ממן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם