משחקי השף: מאיר אדוני יוצא מהכלים
כשמסכי הטלויזיה מלאים בתכניות בישול רק טבעי הוא שהשפים יהפכו לסלבס ולמוכרי מחבתות. זה מה שקרה לשף מאיר אדוני
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
זו לא סתם סכין, זו סכין ארקוסטיל של מאיר אדוני
יחצ
הקשר הסימביוטי בין בשלנים ליצרני הכלים, הוא הדבר הכי טבעי שבעולם. בלשון הקדמונים: "זה נהנה
בין השמות שעולים בזיכרוני מהשנים האחרונות: השף הכוכב (מ"מאסטר שף"), חיים כהן. הקונדיטורים מיקי שמו וקארין גורן, והחל מ-15 בפברואר 2015 גם השף מאיר אדוני, שסדרה שלמה של כלים וסכינים בהשקת חברת מילניום מרקטינג מתוצרת ארקוסטיל, הנושאת את שמו יוצאת לחנויות.
על שמו. מאיר אדוני מעצב כלי מטבח
יהושע יוסף
אדוני נחשב בעשור האחרון למוביל הסצנה הקולינארית בישראל. הוא עומד בראש קבוצת כתית הכוללת ארבע מסעדות: כתית, מזללה, בלוסקיי ולומינה. בנוסף, הוא משתתף בתוכנית הטלוויזיה "משחקי השף", כותב ספרי בישול ומרצה בנושאי קולינריה ברחבי העולם. לא פלא שפנו אליו לזרות קצת מאבקת הכוכבים שלו על מחבתות וסכינים. באחת המסעדות שלו, לומינה, שבמלון קרלטון בתל-אביב, הגיש אדוני כמה מהמנות המפורסמות שלו אחרי שבישל אותם במטבח הפתוח לעבר שולחנות הסועדים, בכלים שהוא עצמו אחראי למפרט הטכני ולחידושים הטכנולוגיים שלהם.
אחד הפטנטים שהרשים אותי ביותר בסדרת ה"ארקוסטיל-אדוני" בת תשעת החלקים, הן מחבתות נטולות ידית, שאפשר לערום אותן אחת בתוך השנייה וכך לחסוך מקום בארונות המטבח שלא נהנים במטבח הישראלי המצוי מיותר מדי מרחב. כשרוצים להשתמש במחבת, שולפים מהמגירה ידית עם קצה דמוי צבת, או אטב כביסה, המתלבשת על דופן המחבת. "ידית ניידת". רעיון גאוני. איך לא חשבו על זה קודם.
איך לא חשבו על זה קודם? מחבת פטנט עם ידית ניידת
יחצ
פטנט שני היא התחתית הפנימית של המחבת, המכוסה בבליטות תלת ממד עגולות (טכנולוגיה חדשנית הנקראMICRODOT TECHNOLOGY). למה זה טוב? מסביר אדוני: "בצורה הזו מצטמצם שטח פנים הכלי אשר נמצא במגע עם המזון וזה משפר את תכונות הנון סטיק ומסייעת לפיזור חום אחיד בזמן הבישול".
כידוע, אין בשלן רציני ללא סכין איכותית, ובתחום הזה השף נתן את שמו לסכין מפלדת אל חלד במבנה קריסטלי עם אחוז גבוה של פחמן וכרום, חישול בקרח, והשרייה של הלהב בחנקן נוזלי, אחרי מסע העינויים הזה מתקבלת סכין קשה מאוד, חדה מאוד, והפתעה: גם קלת משקל מאוד. התוצאה היא סכין שפים, שבחנויות המקצועניות משלמים עבורה עד 1500 שקלים ובסדרת אדוני עולה 250. גם כך לא זולה, אבל יעילה מאוד.
וזה מה שאדוני הכין בכלים. צלעות ואורז על נייר עיתון
יחצ
כל הדיבורים על הכלים נשכחו ברגע שהשף נתן את האות למלצרים להזרים את המנות שלו לשולחנות. קשה להפריז ברושם שעשו על החך שלי המנות הראשונות, אבל אני מציעה להשאיר מקום, אם תזדמנו ללומינה, לשלוש המנות העיקריות המופלאות האלה:
צלעות טלה מוגשות על נייר פרגמנט מודפס כעיתון (ג'רוסלם פוסט, משום מה), ולידן ערימת אורז עם תפזורת בוטנים. התיבול הכי מדויק שיצא לי לטעום במנת צלעות אי פעם. מנה מקסיקנית של פרגית וטלה קצוצים, שעועית שחורה, צלוחית קוביות אבוקדו וטורטיות, כשכל סועד מעלה על הטורטיה שלו לפי בחירתו כמויות וסוגים מהמבחר שעל הצלחת. ועוף מרגש עם משמשים, סלרי, רוטב ערער (צמח שבין היתר מפיקים ממנו ג'ין), פטרוזיליה וצנוברים.
התיבול הוא שמבדיל גם כאן בין סתם מנה לתבשיל של שף, ואם להתרשם ממה שהוגש לנו, אדוני אוהב להשתעשע בטעמים החזקים והמגוונים של "מטבחי עמים", עם הפלגות הרפתקניות משלו כמו בפרפדלה הדרים.
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם