ראשי » סגנון » בריאות

"שבועיים אחרי הלידה פתחתי בדיאטה רצחנית"

מיכל צפיר קוראת לכם לפתוח את השבוע החדש עם מחשבה חדשה. והפעם אם אתם רוצים להתקדם אתם חייבים לדעת להפסיק. מי אמר? סטפן צוויג ונינט טייב

לפני כמעט עשור עשיתי שינוי באורח החיים שלי. היום אני יודעת שתחילתו של כל שינוי, גם שינוי מידת המכנסיים, היא בראש, ואני כאן מזמינה אתכם להתחיל לחשוב אחרת. הפעם נדבר על הפסקה בהשראת סטפיין צוויג אשר אמר:

"ההפסקה גם היא חלק של המוזיקה".

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
 
בתור אחת שהמוסיקה היא חלק בלתי נפרד מחייה, אני אוהבת את המטפורה כי היא עוזרת להבין את חשיבותה של ההפסקה. שקט, פאוזה במקום הנכון ובזמן הנכון מעצימים את החלקים האחרים של היצירה. תדמיינו באוזניכם איך היה נשמע ביצוע השיר "ים של דמעות" בגמר "כוכב נולד" בלי אותה פאוזה מפורסמת של נינט?

אני שנים לא לקחתי הפסקות. למה צריך הפסקה כשאפשר לשעוט קדימה? הפסקה זה לחלשים.
גם כשהטבע והגוף הכתיבו לי הפסקה אני לא נתתי לעובדות לבלבל אותי. המקרה הקיצוני היה כששבועיים אחרי לידת ביתי, פצחתי בדיאטה קיצונית כי הייתי צריכה לצלם קלטת, בלי לתת לגוף להתאושש ולנפש להתרגל למצב.

זה בא לידי ביטוי גם בחיי היום יום: לא עצרתי לחשוב מה אני רוצה? ובוודאי לא עצרתי על מנת להבין מה אני צריכה לעשות כדי להשיג את מה שאני רוצה? ועוד כל מיני שאלות שהיום הפכו להיות חלק משגרת יומי. נעתי על סרט נע שלא עצר לרגע. העובדה שלא עשיתי הפסקות, לא גרמה לי להתקדם באופן יוצא דופן. התקדמתי אבל בכיוון מאוד מסוים וקבוע עם מחיר מאד כבד. תרתי משמע.

למה לעשות הפסקה? סיבה אחת היא כי ללא הפסקה קשה להפסיק לעשות את מה שעושים, אני באופן אישי עשיתי עוד ועוד מאותו הדבר (זוכרים את איינשטיין מהטור הראשון?)

והסיבה השניה היא כי הפסקות הן חלק הכרחי להתקדמות, לעצור לבחון, להיטען ולחשב מסלול.
למה אנחנו כל כך מפחדים לעשות הפסקה? כי אנחנו חושבים שזה בזבוז זמן כי נדמה לנו שאנחנו לא עושים כלום, כי אנחנו מפחדים מ"אין" ומה"ריק". מהשקט ומהשאלות שהשקט מביא איתו, והכי מפחידה זו העובדה שלפעמים לוקח זמן לתשובות להגיע.

הפסקות מאפשרות מנוחה, את הרחבת התודעה מתוך התבוננות, ניתוח ותכנון של הדברים. תתפלאו כמה דברים יכולים לקרות לכם רק כשאתם מאפשרים לכם הפסקה – עוצרים מהמרוץ ומתכנסים לתוך שקט, השקט זו גם הזדמנות להפתיע ולהיות מופתע.
 

אני לא מדברת על הפסקות יזומות כמו יציאה לחופשה (לא כל חופשה היא הפסקה לפעמים אנחנו ממשיכים לעבוד לא פחות קשה גם בחופשה). אני מדברת על הפסקות שהן חלק משגרת היומיום. שזורות בה. כל אחד וההפסקה שלו.

זה יכול להיות מוקדם בבוקר או חמש דקות לפני השינה. הליכה בים או מדיטציה. כל פעילות או ליתר דיוק חוסר פעילות שמאפשרת לכם הפסקה והתחברות אל השקט הפנימי, הפסקה שעוזרת לנהל את חוסר השקט והאינטנסיביות של חיי היומיום. לעצור לרגע ולעשות הפסקה. יש סיכוי גדול שעשר דקות של שקט יקדמו אתכם הרבה יותר משעתיים עבודה על אוטומט.

קחו לעצמכם תרגיל במשך שלושה שבועות הקרובים להכניס את ההפסקה לשגרת יומכם ותראו איך היא תשפיע עליכם, מי שלא מתורגל עשוי להיות מופתע עד כמה קשה השקט. תנסו מקסימום תצליחו.

מזמינה אתכם להגיב, לשאול, לדסקס את המשפט השבועי ולהיות בקשר דרך דף הפייסבוק, "מיכל צפיר כל אחד יכול"

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...