
מיכל צפיר לא עוטפת מחברות: "הילדה יכולה לבד"
רק אחרי שנים של כעס מיכל צפיר גילתה שאמא שלה דווקא עזרה לה לצמוח כאדם, כיום היא עושה את אותו הדבר עם הבנות שלה
עוד חופש גדול מאחורינו. שנת הלימודים החדשה מתחילה השבוע ואת הטור הזה אני מקדישה להורות. מבחינתי, הדבר הכי מאתגר, מרגש ועוצמתי שאני עושה בחיי זה להיות אמא למיה, שירה וגילי. הורות מלמדת אותי על עצמי דברים שלא הייתי לומדת בשום דרך אחרת.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

הכי מאתגר. מיכל צפיר והמשפחה
באדיבות המשפחה
משתפת אתכם בווידוי קטן, במשך שנים כעסתי על אמא שלי שלא הייתה כמו כל אותן האימהות שעוטפות את המחברות והספרים, רושמות שמות ומדביקות מדביקות, בשבוע האחרון של החופש. כשגדלתי ושאלתי אותה למה לא עשית בשביל לי את זה ודברים אחרים? היא השתוממה ואמרה: "כי היה לי ברור שאת יכולה לעשות זאת לבד".
אמא שלי האמינה שאני יכולה לעשות לבד הרבה דברים ואני צמחתי בזכות האמונה שלה בי. שאני יכולה להתקבל ללהקה צבאית גם אם לא למדתי פיתוח קול אצל מורה פרטית או ניגנתי במשך שנים.
הרב שלמה קרליבך תמצת זאת במשפט אחד:
כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו.
כשאני חושבת על זה, אמא שלי הייתה מאמנת טובה בלי שידעה על זה, מאמנת טובה שגרמה לי למתוח את הגבולות שלי, לעשות דברים שלא דמיינתי שאעשה כי לא נטעה בי פחדים, חששות ואמונות שליליות.
לבנות ילדים חזקים
השינוי בחיי גרם לי להבין את היכולת המופלאה של אימי ושינה את האימהות שלי. שנים הקפדתי לעטוף את המחברות והספרים של הבנות כשהיו קטנות. את אותו טקס שאמא שלי לא קיימה, אני קיימתי בהתמדה עם בנותיי.
אתמול גילי שלי עטפה לבד את המחברות והספרים שלה. אני ישבתי לידה אבל היא עשתה זאת לבד. אני בטוחה שגם מיה ושירה היו עוטפות את המחברות והספרים בעצמן כשהיו בנות 10 אם רק הייתי נותנת להן הזדמנות והייתי מאמינה שהן יכולות לעשות זאת בעצמן.
מבחינתי זה היעוד שלי כאימא, בדיוק כמו האנשים שאני מלווה בתהליכים משני חיים, הרי מה יותר הגיוני מלתת לילדות שלי את אותם כלים? ללמד אותן לקחת אחריות על הבחירות שלהן, לתת להן את המרחב לעשות בעצמן ולהאמין בעצמן.
ני לעולם לא אציב את בנותיי מול אתגר שאין להן את היכולת להתמודד איתו וזה עשוי לתסכל אותן אבל אני כן אאפשר להם לגלות שהרבה פעמים הן מסוגלות לעשות הרבה מעבר למה שנדמה להן.
אני כאן תמיד בשבילן. לצפות מרחוק,לשקף, ללוות, לתמוך ולדייק אבל בעיקר לאפשר להן להתנסות, לעשות, להתמודד וכן גם להיכשל מתוך האמונה שגם מהכישלון הן ילמדו, יתחזקו ויצמחו ואז הכישלון הוא בעצם רק התנסות נוספת בדרך אל ההצלחה. זה עבד מצוין בשבילי. יודעת שזה הדבר הטוב ביותר שאני יכולה לעשות בשבילן, כדי שיגדלו לנשים עצמאיות, שמחות ובריאות. כמו שפרדריך דגלס אמר שקל יותר לבנות ילד חזק מלתקן אדם שבור.
אז בשבוע הראשון של הלימודים מזמינה אתכם לחשוב מה זאת הורות עבורכם? מה הן החוויות שעיצבו אתכם בילדותכם? מי היה שם כדי לחבק, להקשיב, לתמוך? מי האמין בכם? באלו מצבים התמודדתם עם ביקורת ואיך היא השפיעה עליכם?
מאחלת שנת לימודים מוצלחת לכולנו. הורים וילדים.
שלכם,
מיכל צפיר, אמנית החיים הבריאים.
***
מוזמנים לשתף אותי בדף הפייסבוק שלי
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg