שנו כיוון: תגידו לילד "יש כמוך, אתה לא מיוחד"
גלית דיסטאל אטבריאן טוענת שלא צריך להגיד לילד שהוא מיוחד, לא צריך לנהוג בו בכבוד או להגיד לו שהוא טוב בכל מה שהוא עושה. בפוסט שפרסמה בפייסבוק היא שוטחת את כל הסודות לגידול מתבגרים מנומסים ונפלאים, כמו שלה. התגובה של הגולשים מפתיעה
על כל מיליארד פוסטים של אמהות מעריצות את הילדים שלהם עולה פוסט כמו של גלית דיסטאל אטבריאן. היא לא פרסמה תמונה של הילד בתוספת הכיתוב "הנסיך שלי", לא עשתה בוק לילדה "המושלמת", היא כתבה פוסט שלא ברור מה יצחק קדמן היה עושה איתו אבל לאלפי הגולשים שקראו הגיבו ושיתפו דווקא ממש ברור מה לעשות איתו.כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
אטבריאן, אם לשני מתבגרים (15 ו-17), חושבת שמשהו השתבש באופן עמוק בהורות של ימינו ולכל מי ששאל אותה איך גידלה שני מתבגרים כל כך מאושרים, נעימים ומוקירי תודה היא ענתה בפוסט שפרסמה בדף הפייסבוק שלה: "אני עושה את ההיפך הגמור מכל מה שמומלץ ואופנתי לעשות", היא כתבה והמשיכה לתאר באופן רהוט ולא מתפשר ששה תחלואי ההורות המודרנית בתוספת עצות לאיך ומה צריך לעשות אחרת.
"1. תנהגו כבוד בילדכם
להיפך, תדאגו שהם יכבדו אתכם, בטווח הארוך תאמינו לי שאתם עושים להם טובה. ילד שלומד לכבד מבוגר הופך למבוגר שמסתדר עם הזולת. לעומת זאת ילד שכיבדו את רצונו מגיל שלוש יהפוך לנרקיסיסט חסר תקנה.
2. אתה ילד כזה מיוחד ואין עוד אחד כמוך
להיפך, אתה ילד רגיל לחלוטין ורוב האנושות דומה לך להפליא. סטטיסטית רובנו לא מיוחדים וזה תמיד בונוס לומר את האמת. מעבר לכך, אם במקרה אתם מגדלים את השייקספיר של הדור הבא - הסיכוי שהוא יגלה את הכישרון החבוי בו קטן אם הוא תופס את עצמו כמרכז העולם מגיל צעיר.
והכי חשוב - ילדים שגדלים כנזר הבריאה מצפים בבגרותם שהקוסמוס יפצה אותם על משהו. אל תגדלו קורבנות, תגדלו אנשים רגילים, בני אדם רגילים זה לגמרי סבבה.
3. אתה טוב בכל מה שאתה מחליט לעשות
אז זהו שהוא לא. ובשלב מסוים הוא יגלה שהוא לא ואז הוא לא יאמין לשום מילה שיוצאת לכם מהפה. במקרים קיצוניים הוא יאמין לכם ואז כשהוא יגדל הוא יגיד דברים מטונפים כמו "האמת שלי" או "המיניות שלי". במקרים קשים ממש הוא גם יגיד "האמנות שלי" או הרוחניות שלי" ואז הלך עליו ועליכם. יש סיכוי סביר שהילד שלכם טוב מאוד במשהו מסוים ואם לא תציפו אותו בשקרים ובזיוף - הוא גם יצליח לגלות מה זה.
4. הניחו לילדכם לגדול בסביבה מגוננת ומלטפת
מה פתאום? להיפך! החדירו בילדכם רגשות אשם עוד מגיל צעיר! בהסכם החוזי ביני לבין ילדי הם מבינים היטב ומגיל צעיר שהתקרה שלראשם, הקירות שסביבם, האוכל על צלחתם והבגדים שלגופם - הכל בזכות עבודה קשה מאוד של ההורים שלהם.
בפעמים הנדירות בהן חשדתי באיזשהו סממן של חוצפה בקול שלהם, זימנתי אותם מיד ללשכתי ואמרתי להם - עכשיו תנשמו, ועכשיו תנשמו שוב, טעים לכם האוויר? יופי! אתם יודעים בזכות מי טעים לכם האוויר? בזכות הכושילאימאשלכם!
אני מחויבת לספק להם הכל, הם מחויבים להעריך את זה. מדובר בדיל אדיר מבחינתם וחשוב שהם ידעו את זה.
5. אם האמא מאושרת אז הילד מאושר
זה נכון עד לגבול מאוד מאוד מסוים. ברור שאף אחד לא מצפה מכם להיות אומללים מבחירה, אבל קיימת נטייה ברורה להשתמש בעקרון הזה באופן ציני ואינפלציוני על חשבון הילדים. אל תעשו כל מה שבא לכם תחת העיקרון הזה כי אז זה יחזור אליכם כמו בומרנג.
6. אני החברה הכי טובה של הילדים שלי
זה פחות או יותר המשפט הכי מעליב שאני יכולה להגיד להם. יש להם מליון חברים אבל רק אמא אחת, ואמא זאת הגדרה הרבה יותר מחייבת מחברה".
אחרי שפחות או יותר רצחה את כל מה שהורה בן זמננו מאמין בו פונה אטבריאן להדגיש את הכלל הכי חשוב, זה שבלעדיך כל מה שהיא כתבה בכל הפוסט לא תקף. וכך היא כותבת:
"בכלל האחרון והכי חשוב אין הפוך על הפוך וכל מה שכתבתי עד כה לא יעבוד ללא הכלל האקסיומטי הזה: הילדים שלכם הכי חשובים יותר מההגשמה העצמית שלכם, יותר מהקריירה שלכם, יותר מהזוגיות שלכם, יותר מהחופש שלכם. מהרגע שהחלטתם להביא ילדים לעולם - אתם מחויבים להם מוסרית והם צריכים לבוא קודם.
בכל החלטה שעשיתי בחיי ראיתי קודם כל את טובתם והם יודעים את זה ומעריכים את זה מאוד. התוצאה: שני מתבגרים מאושרים, נעימים, מנומסים, טובי לב ומוקירי תודה. ואמא וואחשית אחת שנחה על זרי הדפנה. חמסה."
הפוסט תפס תאוצה ברשת ובמהרה זכה לאלפי לייקים ושיתופים. לצד תגובות כמו :"רולידר וסופר נני בפניקה" או "שטויות במיץ מנגו", נשמעות בעיקר תמיכה מקיר לקיר בגישה החינוכית שמציגה אטבריאן. נדמה כאילו ההורים ברשת נושמים לרווחה כשמישהו אומר מה שכולם מרגישים. "העתק הדבק לכל אם ברת דעת" כותבת גולשת אחת. "תשמעי, כל מילה בסלע. אני חושב שאם כולנו היינו מצליחים ליישם את הכתוב מעלה היינו כנראה חברה שנראית אחרת ומתנהגת אחרת", כתב אחר ולמרבה ההפתעה זו רוח הדברים. נדמה כאילו המילים של אטבריאן הצליחו לגעת בהמוני הורים. רבים מהם הרגישו שמשהו לא עובד מו שצריך, אטבריאן הסבירה בדיוק מה.
את הפוסט שלה כתבה אטבריאן אחרי צפייה בפרק של האח הגדול ("אני צופה אדוקה, מוצהרת, ובלתי מגומגמת של האח") היא התבוננה בדינמיקה של הסלבס בכלוב הזהב ונחרדה.
"אני רואה את אחת המשתתפות, יש לה שני ילדים מתבגרים בבית ואני יכולה למנות לך את הבעיות הנפשיות שלהם", היא אומרת בראיון ל-nrg, משהו בהתנהגות של אותה כוכבת הקפיץ לה את הפיוז. "הילדים שלה צריכים לראות איך היא נמרחת שם על גברים? הקיץ הקץ על הליברליות שגובה מהילדים שלנו מחירים איומים. די עם 'החופש שלי, המהות שלי', יש לכם ילדים, תחשבו עליהם. מבחינתי שמרנות היא האוונגרד החדש".
בתגובה לגולשים שהעבירו ביקורת על הגישה הלא מגוננת שלה היא עונה: "איפה שהוא בשנות שמונים זה נהיה נורא אופנתי להיות מיוחד. ילד מיוחד הופך לבוגר מיוחדג' וכועס. הוא לא מבין למה לא קורה מה שהוא רוצה שיקרה, הרי הבטיחו לו שהוא יכול לעשות הכל. כשכל הילדים טובים בהכל אין סיבה להתאמץ ללמוד מקצוע, להתמקצע. יוצא שאנחנו מגדלים פחות מהנדסים ויותר אמנים מיוסרים".
הדבר שהכי חשוב לעשות כהורה הוא להכין את הילד לחיים האמיתיים, אומרת אטבריאן, "אנחנו הולכים על קליפות ביצים כדי לא לפגוע בדימוי העצמי ובבטחון של הילדים, אבל התוצאה היא הפוכה. ברגע שהם בעולםהאמיתי והמציאות טופחת על הפנים אז הצמר גפן הורוד של הההורים לא עובד והם נופלים".
ואם זה לא קורה, אם הביטחון העצמי שלהם דווקא מחזיק מעמד?
"אז הם גדלים להיות מפלצות אגוצנטריות", עונה אטבריאן, "וזה הרבה יותר גרוע".
***
לדף הפייסבוק של גלית דיסטאל אטבריאן
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם