ראשי » סגנון » בריאות

מיכל צפיר: אז מה כל כך רע בלהיות זנב?

אני מודה: לא תמיד הובלתי את חיי אל המקום שרציתי באמת: היה לי נוח שאנשים הכתיבו לי. עד שהחלטתי להפסיק להזדנב ולהתחיל ללכת בראש. אז לרגל השנה החדשה, קחו דף ותרשמו: לאן אתם מתכוונים להוביל את עצמכם השנה?

עוד כשהייתי ילדה קטנה, ערב ראש השנה היה בעל משמעות חגיגית ומרגשת במיוחד. לא משנה היכן ברחבי העולם אני חוגגת את ראש השנה, אני תמיד נזכרת בערב החג בבית הוריי: הבגדים הלבנים, המפה הפרושה על השולחן, גרגרי רימון, חלה עגולה, וההרגשה החגיגית כשריח התבשילים נישא באוויר והברכות נאמרות, כל אחת והמאכל הייחודי לה.

לטורים קודמים של מיכל צפיר ב-nrg:
- מיכל צפיר תעזור לכם לרזות בחינם
- "תפרגנו לאחרים, זה מוריד במשקל"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

ברבות השנים התחדדה משמעות החג והפכה להיות הרבה יותר עמוקה בשבילי, כשעל ראש הדג מברכים בברכה "ונתנך ה' לראש ולא לזנב" (ספר דברים, פרק כ"ח, פסוק י"ג). משמעות הברכה הזאת היא שנהיה מובילים, ננהיג את חיינו, ולא נגררים ומכשכשים כמו זנב הכלב, בכל תחומי החיים – אישי וחברתי. 

מה רע בזנב? כאשר אנחנו מזדנבים, אנחנו לא מכתיבים את חיינו, אלא מתנהלים בתוך שגרת היום-יום "על אוטומט", בלי לממש את הפוטנציאל המלא של החיים שלנו. כל עוד אנחנו מאחור, יש סיכוי גדול שנפספס את ההזדמנות לחיות חיים שמחים, מספקים ועשירים, חיים שהם הבחירה שלנו – ולא כאלה שמישהו בחר והוביל עבורנו.

כשאנחנו מזדנבים אחרי כולם או אחרי עצמנו, אנחנו חושבים את מה שכולם חושבים כי ככה אנחנו רגילים כל החיים: אנחנו אוכלים את מה שכולם אוכלים כי זה מה שמוכרים לנו בסופרמרקט; אנחנו אומרים את מה ששמענו רוב החיים, כי זה מה שמוכר לנו, ונוח ללכת עם הזרם ולא לחשוב באופן עצמאי ולבחון דברים מחדש. אז נכון, ללכת מאחור זה אולי נוח, אבל לא בטוח שזה מקדם אותנו אל החיים שאנחנו באמת רוצים לחיות.

תמיד הייתי דעתנית, אבל אני מודה: לא תמיד הובלתי את חיי אל המקום שרציתי באמת. היה לי נוח שאנשים הכתיבו לי מה אני אמורה לרצות ומה עליי לעשות, ואני עשיתי. היו לזה גם יתרונות כי כשלא הצלחתי לכאורה, היה לי את מי להאשים. אבל רק לכאורה.

בשנים האחרונות כינו אותי לא אחת "מובילת דעת קהל בתחום אורח החיים הבריא". זה תואר שלא בחרתי בו; הדבר היחיד שבחרתי זה להוביל את עצמי לחיות אורח חיים בריא, עבור עצמי ועבור משפחתי, וכך מבלי שהתכוונתי, מצאתי את עצמי מובילה.
 
הגילוי הנפלא ביותר עבורי בשנים האחרונות שכאשר אני מובילה את עצמי למקום טוב יותר ואני משתפת בדרך, יש לי הזכות להשפיע גם על אחרים ולהניע אותם להיות המובילים של עצמם.
הזדנבות היא ההיפך מבחירה חופשית, שהיא לב לבו של אורח החיים הבריא. הליכה בראש היא לקיחת אחריות על חיינו, והיא המאפשרת התפתחות מתמדת והבנה שבידינו הכוח והזכות לחיות את החיים שאנחנו רוצים – בגוף ובנפש. 

ראש השנה הוא אמנם התחלה, אבל גם הוא הזדמנות לסיכום השנה שעברה, סוג של ספירת מלאי של ההישגים שלי, של הדברים החדשים שלמדתי על עצמי השנה. והוא גם הזמן לבחור את היעדים שאני רוצה להשיג בשנה החדשה, להכריז עליהם בפני עצמי, לכתוב אותם במחברת – וגם להתחייב עליהם בפני האנשים הקרובים לי.

הסיכוי שלי להגיע השנה למקום שאני רוצה מבלי שאחגוג את הישגיי מהשנה הקודמת, אסיק מסקנות מהטעויות שעשיתי ואגדיר לעצמי מה אני רוצה בעתיד הוא סיכוי קטן מאוד.

אז השבוע, בין ארוחת חג אחת לאחרת, קחו דף ותרשמו: לאן אתם מתכוונים להוביל את עצמכם השנה? תקבעו יעדים בדרך, חודשיים מהיום, חצי שנה, וכן הלאה.

אני מאחלת לכם שתובילו את עצמכם לשנה טובה, תהיו טובים אל עצמכם ואל גופכם, והטוב יקיף אתכם מכל עבר.

חג שמח!
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...