ראשי » סגנון » מגזין

הוא התחיל: הסכסוכים הכי גדולים בישראל

מה הקשר בין רחל ולאה ובין רבין ופרס? מהם קווי הדמיון בין אריה דרעי ואלי ישי ובין אברי גלעד וארז טל? ואיך, לעזאזל, קשורים נפתלי בנט וזבולון אורלב לעפרה חזה וירדנה ארזי? מילון הסכסוכים השלם, כולל השקט שאחרי הפיוס

פרי אחד די טעים, ועוד חיה אחת לא גדולה ועדיין לא מוכרת — זה כל מה שנדרש כדי ליצור את היריבות המפורסמת הראשונה בהיסטוריה. חוה לא אכלה תפוח, אבל אדם נסחף אחרי תשוקותיו. הוא הלשין עליה, היא בכלל עשתה מה שעשתה בגלל הנחש והשאר היסטוריה: חוה תקועה עם פיטוצין ואפידורל ואדם תקוע שעות מול המסך שבמשרד. בעצם גם חוה רוצה את העונש הזה. נו, שיהיה. מזל שבסוף הם השלימו ויש תקומה למין האנושי.

כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
   
העניין הוא שהלקח של חטא אדם הראשון לא נלמד. יום הכיפורים הוא זמן מצוין להסתכל אחורה על חטא היריבות, ומיד להסתכל קדימה אל מצוות הסולחה הגדולה — שכבר הושלמה, או שנשארה כמטלה מרכזית לשנה החדשה. קבלו כמה מהיריבויות המפורסמות שידענו — בני העולם, עם ישראל וחברי המגזר, וקבלו את הסולחות שהיו, או שעוד יבואו. בכל זאת, חייבים שיהיה לאן לשאוף.

רבין ופרס
 

על מה המהומה? גם בישראל המודרנית קיימות יריבויות פסגה שכוללות מנהיגים גדולים. היריבות הידועה ביותר היא זו שהתקיימה בין ראשי מפלגת העבודה, יצחק רבין ז"ל, ומספר 2 הנצחי, שמעון פרס.

שיא הדרמה: לקראת כינונה של ממשלת רבין הראשונה, ב–1974, כיהן פרס כשר הביטחון. פרס האשים את רבין במחדלים וכישלונות ורבין טבע בתגובה את פנינת הלשון "חתרן בלתי נלאה". סוף הסיפור: הירצחו של רבין ביטל את הריב, ופרס הפך למרצה קבוע באזכרות לרבין.

***

דרעי וישי
 
על מה המהומה? דרעי הנהיג את ש"ס במשך שנים רבות, ואף הצליח להביא קהל רב מאוד לשורותיה. זאת על אף, או בזכות, ההתנהלויות המורכבות שלו מול בתי המשפט בפרשיות השוחד, הכספים ו"בר–און חברון". במהלך השנים הללו ניסה (בין היתר) אלי ישי המזכ"ל הצעיר, לעלות לעמדת כוח בש"ס. ערב כניסתו של דרעי לכלא, הדיח אותו הרב עובדיה יוסף ומסר את שרביט היו"ר לאלי ישי. אחת אפס.

שיא הדרמה: אחרי הכלא ושנות הקלון, בחר דרעי לשוב אל החיים הפוליטיים. ישי ראה את הרב עובדיה מסיט אותו מהנהגת ש"ס לטובת המקום השני. מכאן הפרטים לא ברורים — ישי טען שדרעי מנסה להדיח אותו ודרעי טען שהוא דווקא מעוניין שישי יישאר.

סוף הסיפור: דרעי ("אני לא פורש") נשאר, ישי פרש, הקים תנועה חדשה שרצה לכנסת עם מפלגת "עוצמה יהודית" וברוך מרזל, וכולם נותרו מחוץ לאחוז החסימה. אחת אחת. סולחה? אולי. מתישהו.

***

נפתלי וזבולון
 
על מה המהומה? זבולון אורלב ונפתלי בנט — קחו מנהיג של המפד"ל הישנה ועמתו אותה עם סטארטאפיסט צעיר שחולם בגדול ובפופולרי, ורוצה לשנות את המפלגה מהיסוד, ותקבלו יריבות מהסרטים.

שיא הדרמה: אורלב, שכיהן במשך שנים בתפקידי מזכ"ל ויו"ר המפד"ל, היה חלק מהשינוי המשמעותי שהתרחש עם הקמתה של "הבית היהודי". עם החזרה לסביבה המפד"לניקית החריף העימות האידיאולוגי שבין ערכיה הוותיקים של המפד"ל ובין הניסיונות לפופולריזציה של המפלגה ופתיחתה לכלל עמישראל.

סוף הסיפור: בנט הצעיר הצליח להעפיל לראש הפודיום, והשאר היסטוריה. לפני כשבוע, כשהגיע אורלב לנחם את בנט על פטירת אביו, נרשם חיבוק היסטורי בין הצדדים. עוד סולחה מוצלחת יוצאת לדרך?

עפרה וירדנה
 

על מה המהומה? בשנות ה–80 כבר עמדתם על דעתכם? אם כן, באיזה מחנה הייתם, מחנה ארזי או מחנה חזה? עפרה חזה ז"ל, הזמרת התימנייה, היפהפייה והנפלאה, נפטרה בטרם עת בנסיבות לא ברורות, והותירה על כנה את היריבות עם ירדנה ארזי, הזמרת האשכנזייה, היפהפייה והנפלאה. חזה וארזי, היו שתיהן חברות בשלישיית "שוקולד, מנטה, מסטיק", אבל לא במקביל. הן זכו לסירוגין בתארים האחת על חשבון האחרת, ובקדם האירוויזיון של 1983 עלתה היריבות מדרגה: חזה זכתה על קצה חודה של נקודה בודדת, ועוד עם שיר ("חי") שנכתב במקור לארזי. אאוץ'.

שיא הדרמה: מצעד מעריצות, ערב הופעה של ירדנה ארזי. דיו נורה לעבר ארזי מאקדח מים של מעריצת עפרה חזה. מותה של השמלה נקבע באותו ערב; תלונה הוגשה למשטרה נגד המעריצה.

סוף הסיפור: ארזי העידה בקיץ האחרון באתר וואלה כי היריבות התקיימה בין המעריצות, וממש לא בין שתי הזמרות הנערצות. אז אין מה לחפש שם סולחה.

***

שושנה ויפה, אריק ויהורם
 
על מה המהומה? שתי מריבות שהוכחשו התקיימו בזמר העברי הוותיק. שושנה דמארי ז"ל ויפה ירקוני ז"ל ואריק איינשטיין ז"ל ויהורם גאון יבדל"א.

שיא הדרמה: טענות על חוסר תקשורת בין הזוגות ועל יריבות שגלשה לפסים אישיים לגמרי.

סוף הסיפור: ירקוני הודתה עם השנים שהיריבות לא הייתה ולא נבראה, ומטרתה המרכזית הייתה רייטינג. יהורם גאון מוכן להישבע שאהבתו לחברו לשלישיית גשר הירקון מעולם לא פסקה, ויריבות לא ממש הייתה בתפריט.

***

אברי וארז
 
על מה המהומה? עוד יריבות מוכחשת קיימת בין שני אנשי בידור מסוג אחר — אברי גלעד וארז טל. השניים נולדו בעולם הבידור פחות או יותר ביחד ופרצו בתוכנית הרדיו האלמותית, "מה יש". עם פריצתו של ערוץ 2, כתבו והגישו את "העולם הערב".

שיא הדרמה: טל פנה לזכיינית הטלוויזיה המסחרית "קשת"; אברי גלעד פנה למתחרה, "רשת". ארז החל לייצר תוכניות בידור שנתפסו כרדודות, אבל זכו לרייטינג עמוק; אברי חיפש בידור ערכי ועמוק יותר, אבל לרוב הרייטינג היה רדוד יותר. הבדלי התפיסות יצרו חיכוכים בין השניים, בעיקר תלונות מצדו של אברי על ערכי תוכניותיו של ארז.

סוף הסיפור: עם השנים שחלפו, כל אחד מהשניים מצא את מקומו והיריבות, המוכחשת ממילא, שככה.

רחל ולאה
 

על מה המהומה? רחל, אהובתו של יעקב ממבט ראשון, ואחותה לאה, הרווקה הנצחית שזכתה בכתובה בעורמת אביה. היריבות אינה באה לידי ביטוי בהיאבקות חופשית, אלא במירוץ לידות שרתם למאבק את שמות רוב הילדים שנולדו.

שיא הדרמה: ההתפתחות המדאיגה והידידותית–פחות ביריבות הזו הגיעה בדור הבא, עם הנציג המוחלט של אהבת יעקב לרחל, יוסף. הפעם אפשר להגדיר את היריבות כ"לא כוחות". יוסף אחד בכתונת מפוספסת מול עשרה אחים, רועי צאן שריריים וזועמים.

סוף הסיפור: על אף שיכול היה להתנקם באחיו על הניסיונות להיפטר ממנו, דאג יוסף למגה–סולחה בארמונו של פרעה.

***

יהודה ותמר
על מה המהומה? פטירת בנו והחובה לייבם את האלמנה, הביאו ליריבות קצרה אבל דרמטית בין יהודה אחי יוסף ובין תמר כלתו. שני אחיו של הנפטר, ער ואונן, נפטרו גם כן ובנו הצעיר של יהודה, שלה, לא ניתן לה למרות הדרישה לייבום.

שיא הדרמה: תמר, במעשה של מוצא אחרון, התחפשה לפרוצה בדרכו של יהודה, כדי ללדת ממנו בכל זאת צאצא. יהודה שכח אצלה את מספר האשראי, והדבר הציל אותה מגזר דין מוות שגזר עליה יהודה בעצמו. ואיך נראית סולחה של דרמה בסדר גודל כזה? מצדו של יהודה, באה ההודאה הפומבית: "צדקה ממני".

סוף הסיפור: תמר הביאה לעולם את שושלת דוד המלך. היריבות המפורסמת שלו הייתה מול שאול, מלך ישראל הראשון. שאול היה עניו וצנוע, אידיאליסט, רחום וטוב לב באופן כללי, אבל ברגע שדוד הוכיח את כוחו מול גוליית, וכשהבין שאול שבמקום להוריש את מלכותו ליהונתן היא תעבור לדוד — נולדה היריבות שהפכה במהרה לטירוף. בין ניסיונות הרצח והרציחות, זכר שאול לקרוא לדוד בחיבה "בני", ודוד — שנזהר מאוד בפגיעה בו — קרא לו "אבי". אחרי מותו של שאול קונן עליו דוד המלך בדמעות וגם לא שכח את בנו, חברו הקרוב, יהונתן. והנה סולחה.

היריבות שלא הייתה
 

על מה המהומה? אורי אורבך כתב טורים נחשבים ב–ynet. הטוקבקיסט הבועט ביותר שלו היה גורנישט. אורבך השקיע בטיעונים חכמים והגיוניים ומשך המוני קוראים, ואילו גורנישט — שבלבל אותו עם השחיין האולימפי איתן אורבך — משך הרבה תשומת לב בטוקבקים. אף אחד במגזר לא יכול היה לפספס את טוריו של אורבך בתיבול מסכת התגובות של גורנישט.

שיא הדרמה: בוקר אחד ב"המילה האחרונה", גילה אברי גלעד, בטעות כנראה, את זהותו של גורנישט —אסף וול, ואף סיפר שהוא בעל טור שאינו חרדי אך מכהן כחוקר בתחום המקרא.

סוף הסיפור: בראיון לגיל סלוביק העו"ד–הסאטיריקן במוצש (שניהם ממייסדי מוצש), חשף גורנישט–וול שהוא ואורבך מכירים היטב זה את זה, ושהתגובות נכתבו בידיעתו ובהסכמתו של אורבך. בהמשך התברר עוד כי אורבך עצמו הצטרף למסכת הטוקבקיסטים כ"אורבך מהבריכה". 

***

הרב עובדיה והרב עמאר
 
על מה המהומה? הרב עובדיה והרב הראשי לשעבר, בן טיפוחיו וקרוב משפחתו, הרב שלמה עמאר הסתכסכו והשלימו. קדם לסולחה מאבק כוחות שבו בחרה ש"ס (בהנהגתו של הרב יוסף), למנוע מהרב עמאר להיבחר לכהונה נוספת כרב הראשי, וזאת כדי לקדם את בנו של הרב עובדיה. הרב עמאר ניסה לקדם מועמד אחר (הרב בוארון), אך לא הצליח.

שיא הדרמה: מצבו הבריאותי של הרב עובדיה הלך והחמיר והרב עמאר החל בניסיונות להשיג סולחה.

סוף הסיפור: לאחר מאמצים רבים הוסכם על הצדדים כי ייפגשו וימחלו זה לזה. הרב עמאר התנצל, הרב עובדיה סלח והמים שקטו.

***

מחבלים ושונאים
 
על מה המהומה? בישיבת פונוביץ' (פוניבז') הליטאית המים לא שקטים. בסך הכול מקובל על ראשי הישיבה, ר"מיה ותלמידיה כי בימי העצמאות תולים בחזית הישיבה לראווה את דגל ישראל, אבל מאחורי החזית המפוארת נאבקים זה בזה מחבלים ושונאים. ה"מחבלים" הם תומכי אחד מראשי הישיבה, הרב שמואל מרקוביץ'; ה"שונאים" הם תומכי הנשיא, הרב אליעזר כהנמן, נכדו של המייסד, הרב יוסף שלמה כהנמן. שני הצדדים, אגב, הם גם גיסים.

הרקע למריבה העתיקה הוא צוואתו של הרב אברהם כהנמן, בנו של המייסד ואביו של נשיא הישיבה וחלוקת הנכסים הפרטיים שהשאיר אחריו. בוררויות מול דיינים, בית משפט ישראלי ושוטרים שנשלחו להפריד, לא הצליחו לעצור את המאבק בין הצדדים. אי ההסכמות בין הצדדים מתוארכות למאבקי הירושה של הרב שך.

שיא הדרמה: על אף הבוררות שהכריעה את חלוקת הרכוש, הצדדים בישיבה מפוצלים ובפועל קיימות שתי ישיבות. האחת קרויה "ישיבת פונוביץ'". השנייה — "ישיבת פונוביץ'".

סוף הסיפור: כשיאוחה הקרע בציבור הליטאי, לפחות יהיה קל לשחזר את שם הישיבה המאוחדת.

***

פטירת הרבי מלובביץ'

על מה המהומה? מאבק על רקע פטירה הביא לפיצול מפורסם אחר. האמת היא שהמילה "פטירה" לא ממש מוסכמת על הצדדים, וזהו במידה מסוימת הבסיס לפיצול. בקיץ של תשנ"ד (1994) נפטר הרבי מלובביץ', אחרי שנים לא פשוטות מבחינה רפואית. רבים מחסידיו, שציפו כי יביא את המשיח (אלא אם הוא המשיח), נקלעו לטראומה ובלבול בעקבות פטירתו, שלא נתפשה כאפשרית.

שיא הדרמה: כתוצאה מהפטירה, התפצלה תנועת חב"ד לשני זרמים. האחד מכונה "הזרם המשיחיסטי" — אלו מאמינים ומפרסמים ברבים כי הרבי שליט"א חי ("יחי אדוננו מורנו ורבנו, המלך המשיח לעולם ועד"), רבים אינם מכירים בקברו ותובעים מעם ישראל להתכונן לפגוש אותו לרגל הגאולה. הזרם השני, "האנטי משיחיסטי", הוא הזרם המתון שמושך סביבו את מרבית חסידי חב"ד בארץ ובעולם.

סוף הסיפור: גם על השאלה אם הסיפור נגמר הדעות חלוקות.

למרות שיום הכיפורים והסליחות כאן, לא אנשי בשורות אנחנו. יריבויות ופיצולים היו ויהיו, וכאן הבאנו מבחר בלבד. לעתים היריבות מסתיימת בסולחה מתוקשרת ולעתים הפיצול נותר בעינו. עושה רושם שאנחנו לא באמת מתכווננים לקראת מטרה של התלכדות לקבוצה אחת, תחת אידיאולוגיה מוסכמת ומאחורי מנהיג המקובל על כולם. ואולי זה בדיוק מה שהופך את העולם שלנו למעניין. כך כל אחד יכול לבחור באיזה בית כנסת לא תדרוך כף רגלו לעולם ומול מי הוא יפגין ביום שישי. רק בלי ידיים, בבקשה. 
תודה לריקי רט על העזרה בהכנת הכתבה

***
הכתבה התפרסמה במגזין מוצש

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg

נא להמתין לטעינת התגובות

מעדכן תגובות...