לא רק למבוגרים: 10 דברים שלא ידעתם על סודה
עם התגברות המודעות הבריאותית בשנים האחרונות, עברה הסודה מתחביב של אנשים "מבוגרים" ומיטיבי לכת להרגל חוצה מגזרים וגילאים. אז מה אתם לא יודעים על המשקה המוגז?
עד לא מזמן, שתייני סודה היו בעיקר אנשים מבוגרים שאסור היה להם לצרוך סוכר. אבל עם התגברות המודעות הבריאותית בשנים האחרונות, צברה הסודה פופולריות והפכה לנחלת הכלל. נתוני מכון נילסן שפורסמו השבוע, קובעים כי מכירות המשקה עלו בשנתיים האחרונות בכמעט 10% - בזמן שמכירות שאר המשקאות המוגזים מצויות בירידה דרסטית.עוד כותרות ב-nrg:
- אופס: הרגע המביך של כספי מהעונשין
- התוכנית שתציל את תושבי הצפון במלחמה הבאה
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
ההתעניינות הגוברת בסודה גרמה לנו לפתוח את ספרי ההיסטוריה (כלומר, ויקיפדיה) ולגלות כי במשקה האהוב יש הרבה יותר ממים מוגזים: היסטוריה מעניינת, שימושים ושילובים מעניינים, מיתוסים ואמונות הם רק רשימה חלקית. להלן עשרה דברים שככל הנראה לא ידעתם על המשקה המוגז.
הסודה הומצאה ממש בטעות, בשנת 1772. מי שהמציא אותה היה ג'וזף פריסטלי, כומר ופילוסוף אנגלי, שהניח כוס מים על מיכל בירה במבשלת בירה קטנה בעיר לידס.
תסיסת הבירה הביאה לתסיסת קלה של המים, ופריסטל גילה שהמים החדשים לא רק טעימים ומרעננים, אלא יכולים לשמש גם כתרופה למחלת הצפדינה, הגורמת לנסיגת חניכיים, ממנה סבל.
אלא שלהצלחה אבות רבים, וגם המצאת הסודה היא עובדה הסטורית שנויה במחלוקת: רבים טוענים כי דווקא הכימאי הבריטי טוברן ברגמן, הוא שהמציא את הסודה, כשהצליח להכין גרסת מים מוגזים כבר ב-1771.
המילה מגיעה מ"סודיום בי קרבונאט", אבקת סודה לשתייה, אשר עם הוספתה למים ולימון יוצרת תסיסה ובועות. מי הסודה שאנו שותים כיום נעשים בדרך אחרת לחלוטין: על ידי המסת פחמן דו חמצני במים, בתהליך הנקרא "הגזה", אך ההשראה לשם נותרה בעינה.
עד מלחמת העולם השנייה נקרא המשקה המוגז מי סודה (soda water). בשנות החמישים צצו כינויים חדשים למשקה, כגון מים מבעבעים ((sparkling water) ומי זלצר (seltzer water), על שם הכפר הגרמני Nieder-Selters, שבו נמצאים מעיינות הזלצר, המפיקים מים תוססים טבעיים. במגזר החרדי, עד היום, מכונה הסודה "מים קופצים", במלעיל.
למרות הדמיון בין השתיים, מדובר בשני משקאות שונים - הסודה הנקנית בסופר היא סודה תעשייתית אשר בתהליך ההכנה שלה, "בורחים" מהמים מינרלים ומלחים הקיימים במי הברז, אשר תורמים לטעם. לכן, במקרים מסוימים, מוסיפים בצורה לא טבעית לסודה מלחים וחומרים נוספים. סודה ביתית, המוגזת בבית, מלאה במינרלים ומלחים טבעיים ללא כל התערבות כימית.
רופאים רבים ממליצים לצרוך מים מוגזים, בעיקר בנסיעות לחו"ל. הניו יורק טיימס ממליץ לצרוך מים מוגזים לשתייה ואפילו לצחצח שיניים עם סודה, ברגע שמגיעים למדינות בהן מערכות הבריאות לא מפותחות.
הסיבה להמלצה היא שהפחמן הדו חמצני המוכנס לסודה, מעלה את רמת חומציות במים והורג את החיידקים: כך תוכלו להבטיח שהמים שאתם שותים נקיים ובטוחים לשימוש.
ככל שטמפרטורת המים (במצב צבירה נוזל כמובן) תהיה קרה יותר, כך הפחמן הדו חמצני יתמוסס ברמה גבוהה יותר.
אם ברצונכם להכין סודה בבית באמצעות מכשיר להכנה ביתית, דוגמת מכשירי "סודה סטרים", מומלץ לקרר את המים לפני תהליך ההגזה - ולא להיפך, שכן טמפרטורת מים קרה יותר תביא לתהליך הגזה איכותי יותר.
משקאות תוססים יוצרים הרגשה של קיבה מלאה. למרות ששותים אותם בכמות קטנה יותר מאשר משקאות שאינם תוססים, הם מקנים תחושת שובע.
חברת סודה סטרים הישראלית, נחשבת למותג מספר אחת למים מוגזים בעולם כולו, והיא משווקת את מוצריה ב-46 מדינות בעולם. החברה מוכרת מעל ל-1.5 מיליארד ליטרים של מים מוגזים, ליותר משמונה מיליון בתי אב.
מנהג איטלקי המקובל היום במדינות רבות, הוא הגשת כוס סודה קטנה לצידה של כוס הקפה. הסיבה לכך פשוטה: בדומה לאכילת ג'ינג'ר לפי סושי, שתיית הסודה גורמת לתחושת רענון לאחר הארוחה, ולכן מאפשרת לטעום את טעמו האמיתי והטוב של הקפה - וללא טעמי לוואי מהארוחה שאכלתם לפני.
סיבה נוספת היא שהסודה מאפשרת לצרכנים קבועים של קפה, שינוי ואווריריות בחלל הפה, דבר המשפר פלאים את חווית הקפה כולה ומסייע לחוש היטב את טעמו של הקפה,
"מוחיטו", קוקטייל קובני קלאסי, נחשב לאחד הקוקטיילים הנפוצים ואהובים ביותר בעולם. המוחיטו מוכן ממי סודה, רום בהיר, קרח, ליים, נענע וסוכר חום. הוסיפו לכם גבעול נענע ופלח לימון - וסידרתם לעצמכם משקה נהדר לסיום היום.
בנוסף למוחיטו יש עוד שלל קוקטיילים המוכנים בשילוב סודה, ובין היתר "שפריץ", ג'ינגר אייל, Apfelschorle (שילוב סודה ורכז תפוחים - משקה גרמני), רד פורסט, ג'ין טוניק.
אקו"ם