ראשי » סגנון » מגזין

חורים ברשת: הרשתות החברתיות כבשו את טהרן

הדור החדש באיראן מתרחק מערכי המהפכה ונמצא ברשתות החברתיות בהמוניו, למרות החסימות והאיסורים שמטיל המשטר. המצוקות הכלכליות והחברתיות של הצעירים ובריחת המוחות לחו"ל, מציבות בפני השלטון אתגר משמעותי

ביוני האחרון הפיצה מִנהלת המכללות הדתיות באיראן תקנה חדשה המטילה מגבלות חמורות על שימוש בטלפונים חכמים, מחשבים ניידים ומחשבי לוח על ידי תלמידי דת ברחבי המדינה. מנהל המכללות הדתיות, אייתוללה חוסייני בושהרי, נימק את התקנה בצורך למנוע מתלמידי הדת ביטול זמן יקר, שאותו הם אמורים להקדיש ללימודים ולמחקר, ומוקדש במקום לגלישה ברשתות החברתיות.

עוד כותרות ב-nrg:
- הכירו: האיש שמקבל 150 דולר - כדי לישון
- הולנד: צייץ על מוסלמים - וזכה לביקור משוטרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו

טלפונים חכמים הפכו נפוצים מאוד באיראן בשנים האחרונות, ומרבית השימוש ברשתות החברתיות נעשה באמצעותם. על פי נתונים שמסר יועץ שר הספורט והצעירים, מוחמד רזא רוסתמי, צעירים איראנים מקדישים תשע שעות ביום בממוצע לגלישה ברשתות החברתיות. המגבלות החדשות על תלמידי הדת מעידות כי אפילו תלמידי דת צעירים, המזוהים יותר עם הממסד הדתי השמרני, אינם חסינים עוד מפני השפעת הטכנולוגיות החדשות.
 
בשל העלייה בשיעור הילודה בעשור הראשון למהפכה האסלאמית (1979־1989) מתאפיינת כיום איראן בריבוי האוכלוסייה הצעירה שבה. אף שמאז חלה ירידה חדה בשיעור הילודה - בזכות מאמצי הפיקוח של המשטר מסוף שנות השמונים - מקרוב לארבעה אחוזים בשנה במהלך שנות השמונים ל־1.2 אחוזים בשנת 2012, איראן מתמודדת היום עם השפעותיהן של התמורות הדמוגרפיות שהתרחשו בשנות השמונים.

נכון למפקד האוכלוסין האחרון שנערך במדינה בשנת 2011, קרוב ל־72 אחוזים מהאוכלוסייה - המונה כיום קרוב ל־80 מיליון בני־אדם - היו צעירים בני פחות מארבעים וכ־55 אחוזים היו בני פחות משלושים.

הריבוי הטבעי הגבוה בעשור הראשון למהפכה, והמשבר הכלכלי העמוק שפקד את איראן בשנים האחרונות, הובילו לפער גדל והולך ביכולתם של שלטונות איראן להיענות למצוקותיהם הכלכליות והחברתיות של אזרחי המדינה, ובייחוד הצעירים.

בסוף אוקטובר 2013 עדכן ראש המרכז האיראני לסטטיסטיקה, כי שיעור האבטלה בקרב צעירים בגילאי 15 עד 24 הגיע ל־26 אחוזים, שיעור הגבוה פי שניים מאחוז האבטלה הרשמי הכולל במדינה. שיעור האבטלה בקרב צעירים בוגרי אוניברסיטאות חצה, לדברי שר העבודה עלי רביעי, את סף 40 האחוזים.

שיעור האבטלה הגבוה מעודד מאוד את בריחת המוחות מאיראן. נתוני קרן המטבע העולמית מצביעים על כך שבין 150 ל־180 אלף משכילים איראנים בעלי תואר אקדמי מהגרים מדי שנה לחו"ל.

המשבר הכלכלי פגע גם ביכולתם של צעירים רבים לרכוש דירה, במיוחד לנוכח הזינוק החד במחירי הדיור בשנים האחרונות. על פי ניתוח שביצע הכלכלן ג'וואד סאלחי אספהאני, החל משנות השמונים חלה עלייה משמעותית בשיעור הצעירים הנשארים לגור בבית הוריהם.

שיעור הצעירים בגילאי 25־29 המתגוררים בבית הוריהם עלה מ־34 אחוזים בשנת 1984 ל־56 אחוזים ב־2008. מצוקתם הכלכלית הגוברת של הצעירים האיראנים הובילה גם למעורבות בתופעות חברתיות חמורות, כגון פשיעה ושימוש בסמים.

במקביל למצוקות הכלכליות והחברתיות, מתרחב הפער בין הצעירים האיראנים למוסדות המשטר ולממסד הדתי. צעירים רבים הולכים ומתרחקים מערכי המהפכה, מאמצים לעצמם אורח חיים מערבי וקוראים תיגר על האכיפה האסלאמית בארצם.

ערב יום השנה למהפכה האסלאמית, בינואר 2014, הלין דרשן תפילות יום השישי בעיר משהד, אייתוללה סיד אחמד עלם אל־הודא, כי הצעירים באיראן מעדיפים לצפות בשידורי הטלוויזיה בלוויין ובסרטי קולנוע ולהאזין למוזיקה, במקום לעסוק בענייני דת.
 

דוגמה ליחסם המשתנה של הצעירים כלפי נציגי הממסד הדתי אפשר למצוא בתגובות למותו של יו"ר מועצת המומחים האיראנית, אייתוללה מוחמד רזא מהדוי, שלקה בלבו בקיץ 2014 ומת באוקטובר. זמן קצר לאחר פרסום הדיווחים על שקיעתו של איש הדת הבכיר בתרדמת, הוצפו הרשתות החברתיות בתגובות שמחה לאיד מצד צעירים איראנים, שייחלו למותו ולעגו למצבו הקשה.

רבים מהגולשים לא הסתפקו באיחולים למותו וייחלו למותם של אנשי דת בכירים נוספים, ובראשם המנהיג העליון, עלי חמינאי. תגובות אלה בלטו במיוחד בהשוואה לתגובותיהם של צעירים איראנים למותו של זמר הפופ מורתזא פאשאי, שהלך לעולמו בנובמבר 2014 בגיל שלושים, לאחר שחלה בסרטן. מסע הלווייתו הפך לאירוע ההתקהלות הגדול ביותר במדינה מאז המחאה העממית בשנת 2009, בעקבות מערכת הבחירות השנויה במחלוקת לנשיאות.

התרחקות הצעירים מערכי המהפכה בולטת גם בהתנגדותם הגוברת לאכיפת קוד הלבוש האסלאמי. בקיץ 2012 השיקה קבוצת סטודנטים איראנים מאבק בפייסבוק, תחת הסיסמה "רעלה בבחירה היא זכותה של האישה האיראנית". אלפי צעירים איראנים הצטרפו ליוזמה, בדרישה לאפשר לנשים באיראן להחליט בעצמן אם ברצונן ללבוש רעלה.

במאי 2014 התחדשה המחאה נגד כפיית הרעלה ביוזמת העיתונאית האיראנית הגולה בלונדון, מסיח עלינז'אד, שהשיקה דף פייסבוק בשם "החירות החשאית של הנשים באיראן", ובו קראה לנשים איראניות לתעד את עצמן ללא רעלה ולשתף את התמונות עם הגולשים. אלפי נשים איראניות, רובן צעירות, העלו תמונות שבהן הן מתועדות גלויות ראש במרחב הציבורי, בהתרסה נגד קוד הלבוש האסלאמי.

ההזדהות הציבורית הרחבה עם המאבק נגד חובת הרעלה לא נעלמה מעיניהם של בכירי המשטר והממסד הדתי. במאי 2015 פרסם אתר איראני שמרני ריאיון נרחב עם איש דת, שטען כי כפיית הרעלה לאחר המהפכה הייתה טעות שהשלטונות צריכים להודות בה ולתקנה.

הוא הביע את דעתו כי גילויי ראוותנות הרווחים בחברה האיראנית, כגון מכוניות יוקרה ובתים מפוארים, משחיתים את נפשם של הצעירים האיראנים הרבה יותר מנשים גלויות פנים. גם מאמצי השלטונות לאסור את השימוש בצלחות לוויין לצפייה בשידורי טלוויזיה מחו"ל - כשלו. בדצמבר 2013 הודה שר ההכוונה האסלאמית כי למעלה מ־70 אחוזים מתושבי טהרן צופים בשידורים אלה.

הרשתות החברתיות משמשות כלי רב השפעה במאבק שמנהלים צעירים איראנים נגד מאמצי השלטונות לכפות את האידיאולוגיה המהפכנית על אזרחי הרפובליקה האסלאמית. חדירת הרשתות החברתיות לאיראן, לצד שליטתו הנמשכת של המשטר באמצעי התקשורת המסורתיים, הפכו את הרשתות לזירת פעילות מרכזית לניהול מאבקים אזרחיים, חברתיים, תרבותיים ופוליטיים. הרשת מאפשרת לאזרחי איראן לנהל שיח אזרחי חופשי יחסית וליצור קשרים בינם לבין עצמם ובינם לבין גולשים בעולם. 

מאז החלה פריסת רשת האינטרנט באיראן בשנות התשעים, עולה חדירת האינטרנט בהתמדה. בשנת 2014 הגיע שיעור חדירת האינטרנט באיראן ל־49 אחוזים מהאוכלוסייה. בבירה טהרן הגיעה חדירת האינטרנט לשיעור גבוה אף יותר, של כ־68 אחוזים. מאז תחילת העשור הנוכחי חלו שינויים משמעותיים במרחב הסייבר האיראני.
 

הבלוגוספירה האיראנית, שהתרחבה באורח משמעותי בין השנים 2002 ל־2010, ירדה בחשיבותה ובנפח פעילותה. לעומת זאת חלה עלייה ניכרת בפעילותן של הרשתות החברתיות.

אף שאין נתונים ברורים בנוגע למספר האיראנים המשתמשים בפייסבוק וברשתות חברתיות נוספות, אפשר לקבל הערכה מדבריו של שר ההכוונה האסלאמית, עלי ג'נתי, שהצהיר בריאיון ל'אל־ג'זירה' באנגלית בינואר 2014, כי ארבעה מיליון איראנים חברים בפייסבוק. הרשתות החברתיות יוצרות תשתית תקשורת הולכת ומתרחבת של גולשים איראנים, העושים שימוש באמצעי עקיפה בלתי־חוקיים כדי להתמודד עם חסימת הרשתות הנהוגה מאז 2009.

חסימת הרשתות החברתיות והגבלת מהירות הגלישה נועדו להגביל את השימוש ברשתות אלה, הנתפסות בעיני הממסד השמרני באיראן ככלים בשירות המתקפה התרבותית שאויבי המהפכה מנהלים נגדה, וכערוצים המשרתים את סוכנויות הביון המערביות.

מאז בחירתו של חסן רוחאני לנשיא איראן בקיץ 2013 חל שינוי במדיניות הממשל בנוגע לרשתות החברתיות. שינוי זה ניכר הן בהגברת נוכחותם של בכירי הממשל עצמם ברשתות, הן בתמיכתם הפומבית בהסרת המגבלות החוקיות על פעילותן.

עם זאת, חסימת הרשתות נותרה בעינה, ו'הוועדה לקביעת קריטריונים פליליים' האחראית למדיניות סינון אתרי אינטרנט וחסימתם אף הודיעה על כוונתה לחסום אפליקציות נוספות, כגון 'וויבר' ו'אינסטגרם'.

חדירתם של הטלפונים החכמים לאיראן הביאה להתרחבות נוספת בשימוש ברשתות החברתיות, ובאפליקציות מסרונים בטלפונים הסלולריים. בשנה האחרונה התרחב במיוחד השימוש ברשת 'טלגרם' הנחשבת לאפליקציית מסרונים מאובטחת במיוחד, והיא נפוצה מאוד בקרב אזרחי איראן המייחסים חשיבות רבה ליכולות האבטחה לנוכח מאמצי המשטר לעקוב אחר התעבורה ברשתות.

בסוף שנת 2015 מסר מזכיר מועצת הסייבר הלאומית של איראן, אבו־אל־חסן פירוזאבאדי, כי קרוב ל־22 מיליון אזרחים איראנים משתמשים בטלגרם. בכירים במשטר ואמצעי תקשורת מובילים החלו להפעיל גם הם דפים משלהם באפליקציה.

השימוש ההמוני ברשת גובר חרף אזהרות מצד משמרות המהפכה בנוגע לניצולה האפשרי לרעה, לצורך הפצת תכנים אסורים. השלטונות לא הסתפקו באזהרות, ובחודשים האחרונים עצרו כמה עשרות מנהלי קבוצות בטלגרם שהואשמו בהפצת תכנים "בלתי־מוסריים".

השימוש ברשתות החברתיות, ובראשן טלגרם, הגיע לשיאו במערכת הבחירות לפרלמנט האיראני (המג'לס), שהתקיימה בחודש שעבר. אחת התופעות המרכזיות שאפיינו את מערכת הבחירות הייתה הפיכתן של הרשתות לזירה המרכזית שבה ניהלו הזרמים הפוליטיים והמתמודדים מטעמם את מסע הבחירות שלהם.

אף שגם במערכת הבחירות לנשיאות בקיץ 2013 נעשה שימוש ברשתות חברתיות, הרי שהיקף התופעה במערכת הבחירות האחרונה היה חסר תקדים. בתקופה שקדמה לבחירות פעלו באפליקציית טלגרם עשרות ערוצים וקבוצות, ששימשו להעברת עדכונים שוטפים, לפרסום רשימות המועמדים, להצגת המתמודדים במחוזות השונים, לתעמולת בחירות ולעריכת סקרים.
 

סקר שפרסם אתר איראני במהלך מערכת הבחירות, העלה כי למעלה מ־60 אחוזים מאזרחי איראן רואים ברשתות הסלולריות ובאינטרנט את מקור המידע החשוב ביותר בנושא הבחירות, לעומת כ־20 אחוזים בלבד השואבים את עיקר המידע מאמצעי התקשורת הממלכתיים. השימוש באפליקציית טלגרם הפך לנפוץ עד כדי כך שהתקשורת האיראנית כינתה את מערכת הבחירות בשם "בחירות הטלגרם".

פעילות מחנה הרפורמיסטים והמתונים ברשתות החברתיות במהלך מערכת הבחירות בלטה באופן מיוחד. הרפורמיסטים, שבבחירות הקודמות למג'לס בשנת 2012 קראו להחרמתן, ניצלו הפעם את הרשתות החברתיות כדי לקרוא לאזרחים להצביע בהמוניהם. המתונים ניצלו את השימוש ברשתות גם להעלאת דרישות פוליטיות שנויות במחלוקת, כמו שחרור אסירים פוליטיים.

באחת המערכות הבולטות ביותר שהשיקו פעילי רשתות חברתיות, הוצגו פוליטיקאים, ידוענים מתחומי התרבות והספורט ואזרחים מן השורה כשאצבעם חבושה והם מצהירים על כוונתם להצביע. מערכה זו נועדה להעביר את המסר שלמרות המגבלות הקשות שהטילו השלטונות על התמודדות הרפורמיסטים בבחירות, ההצבעה בבחירות חיונית כדי לחולל שינוי.

למערכה זו הייתה השפעה ניכרת בעידוד הצבעתם של אזרחים רבים עבור המועמדים מטעם המחנה המתון, ואין ספק כי היא תרמה משמעותית להישגם הגדול בבחירות, בייחוד בטהרן שבה זכו המתונים בניצחון סוחף.

העלייה הדרמטית בשימוש בטלגרם, וביתר הרשתות החברתיות, מעידים על כישלון מאמצי המשטר לבלום את חדירת הרשתות החברתיות הזרות לאיראן, במיוחד בקרב הצעירים. אחד מחברי הוועדה האחראית לסינון אתרים ברשת הודה לאחרונה בתגובה להצעה לחסום את השימוש בטלגרם, כי אם יאסרו השלטונות את השימוש באפליקציה פופולרית זו, יעברו הגולשים לאפליקציות חלופיות.

המגבלות שהטילו השלטונות על הרשתות החברתיות, לא זו בלבד שלא מנעו את השימוש בהן, אלא אף שיפרו את יכולתם של אזרחי איראן להתאים את עצמם בקלות לאילוצים המשתנים ולעבור במהירות בין רשתות שונות. זאת ועוד, אם בעבר שימשו הרשתות החברתיות בעיקר צעירים ליברלים משכילים המשתייכים למעמד הביניים העירוני, הרי שכיום הן נמצאות בשימוש נרחב גם בקרב מגזרים נוספים בחברה האיראנית.

אופיו המיידי, הזמין ורחב התפוצה של האינטרנט מאפשר לציבור האיראני להשמיע את קולו בנושאים שונים ומגוונים. גם אם אין ביכולתן של הרשתות החברתיות לקדם שינוי פוליטי מיידי, הן מספקות במה לניהול שיח ציבורי פתוח, ומאפשרות לדור הצעיר לבטא מחאה נגד המגבלות הקשות שמטיל המשטר על חירויות הפרט ועל חופש הביטוי.

לאחרונה דווח על אפליקציה חדשה בשם 'גרשאד', שפיתחו מפתחים איראנים כדי לסייע לאזרחים, ובעיקר לנשים, להתחמק מסיורי משמרות הצניעות (בפרסית: 'ארשאד'). אפליקציה זו נעזרת, בדומה לאפליקציות נוספות, כדוגמת ווייז, בכוחם של ההמונים כדי לדווח על מיקומם של פטרולים של משמרות הצניעות ובכך לסייע למשתמשים להימנע מהן.
 

באתר האפליקציה נכתב כי היא פותחה במטרה לאפשר לאזרחים לממש את זכותם הטבעית להתלבש כפי רצונם. האפליקציה הפכה לשיחת היום ברשתות החברתיות, ואחת הגולשות כתבה בטוויטר שגם אם האפליקציה לא תפעל, הרי שבעצם הורדתה לטלפון האישי יש משום פעולת מחאה.

פתרון המצוקות הכלכליות והשגת חופש פוליטי היו בין המטרות המרכזיות של המהפכה האסלאמית שהתחוללה בשנת 1979. שלושים ושבע שנים לאחר המהפכה נראה כי מאמצי המשטר לספק מענה לדרישות הצעירים לא עלו יפה.

בשנת 1999 טען פרופ' סאדק זיבאכלאם, איש אקדמיה מאוניברסיטת טהרן ופרשן פוליטי בכיר, כי הצעירים האיראנים אינם מרוצים ממה שהוריהם השיגו באמצעות המהפכה ותוהים לשם מה היא נועדה. המצוקות הכלכליות והחברתיות שבפניהן ניצבים הצעירים והפער המתרחב בינם לבין מוסדות השלטון מציבים בפני המשטר אתגר משמעותי.

בשלב זה נדמה כי רבים מהצעירים האיראנים מעדיפים לבטא את מחאתם דווקא ברשתות החברתיות. עם זאת, בהיעדר מענה מספק מצד השלטונות למאווייהם של הצעירים עשויה מחאתם לגלוש מן המרחב הווירטואלי אל הרחובות. דור הצעירים, הנחשב באופן מסורתי לאחד מסוכני השינוי המרכזיים באיראן, עשוי במוקדם או במאוחר לחדש את מחאתו הפעילה נגד הממסד הדתי השמרני, ואולי אף לאיים בטווח הרחוק על אחיזתו בשלטון.

היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg