יוצאים לחופשה? כך הפכה איראן למעצמת תיירות
אם יש ברשותכם דרכון זר אתם מוזמנים להצטרף למיליוני תיירים ובהם יהודים רבים שכבר ביקרו באיראן, היעד החם ביותר ל־2016 על פי ה'נשיונל ג'יאוגרפיק'. את הכיפה אתם לא צריכים להסתיר, אבל תשתדלו לא לפלוט בטעות מילה בעברית
אם עצירת הקונקשן בטורקיה המסוכנת לא מפריעה לכם, תמורת פחות מאלפיים שקל תוכלו לנחות בטהרן בתוך כ־12 שעות מהמראתכם מישראל. ממלכת פרס המודרנית מציעה לא רק מפעלי העשרת אורניום, אלא גם עושר תרבותי והיסטורי ומרחבי טבע מרהיבים.
עוד כותרות ב-nrg:
- הכירו: האיש שמקבל 150 דולר - כדי לישון
- הולנד: צייץ על מוסלמים - וזכה לביקור משוטרים
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
לא בכל יום קובע מגזין 'טרוולר' מבית 'נשיונל ג'יאוגרפיק' כי איראן היא היעד החם ביותר לבקר בו בשנת 2016. הסכם הגרעין עם המעצמות הביא לפתיחת שגרירויות מחדש ולהשקעות חסרות תקדים של מאות מיליוני דולרים, במסגרת ניסיונה של איראן לפתוח את שעריה לתיירים.
מוסלמים, וגם נוצרים ויהודים, מוזמנים להציף את ארץ האייתוללות. עם התייר הישראלי פחות מסתדרים שם בינתיים, ולא רק בגלל מנהגו המגונה לסחוב מגבות, ברזים וסבונים בסיום החופשה.
לטיולנו הדמיוני באיראן אנחנו מבקשים לצרף את רועי כהנוביץ', יועץ ומרצה בנושאי איראן, מזרח תיכון ואסלאם ממרכז עזרי לחקר איראן והמפרץ הפרסי שבאוניברסיטת חיפה. במחשבו פתוחים כל העת אתרי חדשות איראניים, והוא בקשר יומיומי עם תושבים ועיתונאים במדינה ואלה מדווחים לו באמצעות הרשתות החברתיות על הנעשה בה.
"יש הרבה מקומות לטייל בהם באיראן. בשנים האחרונות, בעקבות נושא הגרעין, הסקרנות בעולם המערבי כלפי איראן עלתה מאוד", מספר כהנוביץ'. "מדי שנה מגיעים לאיראן כשישה מיליון תיירים, ומכניסים לקופת המדינה כ־10 מיליארד דולר. לפני כמה ימים פורסם באתר 'תסנים', המזוהה עם המשטר באיראן, כי הממשלה שואפת להביא למדינה עד שנת 2025 יותר מעשרים מיליון תיירים בשנה, שיכניסו לקופתה שלושים מיליארד דולר".
אז מה מציעה לנו המדינה ששטחה הכולל מגיע לכ־1.65 מיליון קמ"ר, והיא מדורגת כמדינה ה־18 בגודלה בעולם? "איראן מציעה שלל אטרקציות כמו תיירות היסטורית ודתית, תיירות סקי וארכיטקטורה מהממת. בעיר משהד, למשל, נמצא המסגד הגדול ביותר בעולם, על שם האימאם רזא, ששטחו הכולל הוא יותר מ־600 אלף מ"ר". חובבי הסקי לא יוותרו על ביקור בהרים דיזי'ן ותוצ'ן, שבפסגותיהם מרבדי שלג נהדרים ובתי מלון מפוארים.
לפני המהפכה האסלאמית ב־1979, איראן הייתה קרובה מאוד לישראל ושתי המדינות קיימו ביניהן שיתופי פעולה רבים. "עד סוף שנות השבעים הרבה מאוד ישראלים נסעו לשם", מזכיר כהנוביץ'. "בעבור דור ההורים שלי, איראן הייתה כמו טורקיה בשבילנו. מדובר בשעתיים טיסה מישראל, ורבים טסו, עשו קניות וחזרו. המרחק מתל־אביב לטהרן הוא בסך הכול 1,600 קילומטר. 'אל על' הייתה טסה אז פעמיים בשבוע לאיראן, ובתוך שעתיים היית בעולם אחר.
"היום זה כמובן משהו אחר לגמרי. אתה צריך להגיע בטיסת קונקשן דרך מדינה אחרת, וישראלים יוכלו להיכנס לשם רק בעזרת דרכונים זרים ללא זיהוי ישראלי. אם תשתמש רק בדרכון הזר ותיזהר שלא לדבר עברית, הסבירות שידעו שאתה ישראלי קטנה מאוד", מוסיף כהנוביץ', שלא חושש להמליץ לישראלים בעלי דרכון זר על טיול לאיראן.
"האיראנים הם אנשים מאוד סקרנים. כשתגיע לשם ישאלו אותך קודם מה הדת שלך, במה אתה עוסק וכמה אתה מרוויח, אבל הדבר הכי חשוב שהם ירצו לשמוע זה מה אתה חושב על המדינה שלהם".
בשנת 2012 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת רשימה של אתרי תיירות מומלצים באיראן למטייל הישראלי. זו הייתה תשובה הולמת למכון המחקר המקביל בפרלמנט האיראני, שפרסם רשימת מטרות מומלצות לתקיפה, מתל־אביב ועד דימונה.
בראש רשימת האתרים שהופיעו במסמך, שכונה 'מסמך טהרן', מופיע כמובן קברם של מרדכי היהודי ואסתר המלכה בהמדאן, הלוא היא שושן הבירה. אתר נוסף שמכון המחקר המליץ לבקר בו הוא האי קיש השוכן בלב ים, מדרום לבירה טהרן. אי התענוגות המרהיב דורג ב'ניו־יורק טיימס' בשנת 2010 כאחד מעשרת האיים היפים בעולם. בלילה תוכלו להתארח במלון היוקרה 'דריווש גראנד', המעוצב כדגם של ארמון המקדש בפרספוליס, שהייתה עיר הבירה הרשמית של הממלכה הפרסית.
רשימת האתרים המומלצים לא כללה כמובן את הכור הגרעיני בבושהר או את מתקן העשרת האורניום באספהאן. עם זאת, ביקור בעיר הגדולה אספהאן יאפשר לכם לחזות בשני אתרים מרהיבים ביופיים: ארמון עלי קאפו, וכיכר האימאם. הכיכר היא השישית בגודלה בעולם, והוכרה על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית.
"יש באזור טהרן עוד מקומות רבים שאפשר להסתובב בהם כמו הפארק הלאומי, הלונה פארק ואצטדיוני כדורגל מפוארים", מתאר כהנוביץ'. "זו מדינה עם 80 מיליון איש, שהסקרנות כלפיה עלתה מאוד בשנים האחרונות. אצלנו בישראל לא ממש מכירים את איראן.
"זו מדינה ששואפת ללכת קדימה, ודאי אם מסתכלים על ההשקעות שהיא מפנה היום לתחום התיירות. קח לדוגמה את הגשר התלוי הארוך ביותר במזרח התיכון, באורך 350 מטר, שבבנייתו הושקעו 40 מיליון דולרים. זה ממחיש את סדרי הגודל של ההשקעה האיראנית למען התיירות".
השבוע צוין ברחבי איראן ראש השנה הפרסי, ה'נורוז', בשלל חגיגות ואירועים מרהיבים. בפברואר מארחת טהרן מדי שנה פסטיבל קולנוע, ובמהלך השנה מתקיימים פסטיבל אוכל ופסטיבל פרחים שבהם משתתפים מטיילים מכל העולם.
מכיוון שאנו נמצאים בימי הפורים, לא נוותר על ביקור בעיר המדאן, הלא היא שושן ההיסטורית, השוכנת כ־360 ק"מ מדרום־מערב לטהרן. את הדרך לשם נעשה בעזרת מערך רכבות מהירות ומשוכללות, או בטיסת־פנים קצרה. במרכז ביקורנו במקום יעמוד כמובן קברם של מרדכי ואסתר, שעל פי מסורת יהודי איראן טמונים בלב העיר.
הקברים ממוקמים במערת קבורה שבה שתי מצבות עץ גדולות המכוסות בפרוכות. המצבה הימנית מיוחסת לאסתר ועליה רשום "זה הארון אשר בו נקברה אסתר הצדקת". השמאלית היא של מרדכי ועליה נכתב, לצד אילן היוחסין שלו על פי המגילה, "זהו ארון הקודש של מרדכי הצדיק". ברווח שבין המצבות ניצבת אבן המכסה בור עמוק, שעל פי אחת המסורות מוביל עד לירושלים.
מעל מערת הקבורה הוקם במהלך המאה ה־16 או ה־17 מבנה לבנים ומעליו מגדל מעוגל. המבנה מכיל חדר תפילה קטן ואולם גדול שנערכות בו בריתות, מסיבות בר־מצוות ועוד, והוא משמש גם לקריאת המגילה בפורים. הקירות סביב הקברים מעוטרים בפסוקים: "איש יהודי היה בשושן הבירה ושמו מרדכי", "ה' מלך ה' מלך ה' ימלוך לעולם ועד" ועוד.
אנו מצרפים לסיורנו הדמיוני את רמין מזרחי מבאר־שבע, שעלה מאיראן לפני 25 שנה אך מאז הספיק לבקר במולדתו כמה פעמים, בדרכים שהשתיקה יפה להן. הפעם האחרונה שבה ביקר בקבר המפורסם בהמדאן הייתה לפני חמש שנים: "מלבד בפורים, היהודים לא מגיעים הרבה לקבר, כי זה רחוק מאוד מטהרן, אספהאן ושיראז שבהן הם מתגוררים. בהמדאן אפילו אין עשרה יהודים שיכולים להשלים מניין, ומי שמתחזק את המתחם אלו בני משפחה אחת שחיים במקום", מתאר רמין.
אחרי התפילה בקברם של מרדכי ואסתר ממליץ רמין לנסוע ברכבל הסמוך לעיר, שעולה לכיוון הרי אלבנד לגובה של 800 מטרים. סביב הרכבל קיים אתר סקי, באולינג, רכיבה על אופניים, בית קפה ומלון.
אני מבקש מרמין לספר לי על חגיגות הפורים ועל זיכרונותיו כילד שחי בסביבה שבה התרחש סיפור המגילה. "היינו עושים צום, ובערב קוראים את מגילת אסתר. פה בארץ מתחפשים, שם לא היינו מתחפשים אבל כן משתכרים. היינו מבקרים בקבר של מרדכי ואסתר לא רק בפורים. זה קבר מאוד יפה", הוא מציין.
כמגלה סוד, חושף רמין באוזניי יעד מיוחד ומרגש אפילו יותר ממקום מנוחתם של גיבורי המגילה: "יש מקום על שם סרח בת אשר, הנכדה של יעקב אבינו, שנמצא ליד העיר אספהאן", הוא אומר.
"על פי המסורת של יהודי איראן היא עדיין חיה שם מאז שיעקב בירך אותה שנשמתה תעלה לגן עדן בלי שתמות, לאחר שהיא זו שמסרה לו את ההודעה כי יוסף בנו חי. לפי המסורת היא עדיין חיה ועזרה הרבה ליהודים בפרס. בתקופת אלול והימים הנוראים היו הולכים למקום הזה וקוראים בשמה, ופתאום הייתה מתגלית אישה זקנה עם שערות ארוכות וכל המשאלות היו מתגשמות להם".
רמין מספר כי היחס ליהודים באיראן הוא טוב, ובייחוד לאתרי הקודש כמו בתי כנסת ובתי קברות יהודיים: "כולם יודעים שכל עיר שיש בתוכה קבר של יהודים או ספר תורה, בזכות זה העיר שלהם קיימת, ולכן שומרים עליהם ולא נותנים לאף אחד לפגוע בהם".
נחזור לרועי כהנוביץ'. הוא רכון על המחשב, ושולף מהאינטרנט עוד ועוד המלצות לטיולים ברחבי הממלכה הפרסית. באתר 'בוקינג' אנו מוצאים כמה המלצות למלונות נחמדים על בסיס לינה וארוחת בוקר, בכ־500 שקלים ללילה. "אירוח כיד המלך, מומלץ בחום. בהזדמנות הראשונה אנחנו שם", הוא אומר בקריצה. באתר השיתופי להשכרת דירות וחדרים, Airbnb, לא מצאנו ולו דירה אחת להשכרה. סוף סוף מצאנו תחום תיירותי שאיראן משתרכת בו מאחור.
עם כל התיאורים הללו החשק לבקר באיראן רק מתגבר. לדברי כהנוביץ', אלפי יהודים מרחבי העולם כבר ביקרו ביעד הזה בשנים האחרונות, והמספר רק צפוי לגדול.
האם יהודי תושב ניו־יורק או לונדון צריך לחשוש מטיול באיראן?
"לא, אין לו שום סיבה לחשוש. היהדות והנצרות הן דתות מוכרות באיראן, מה שאומר שלא יפגעו בהן. צריך לעשות הפרדה בין יהודים לציונים וישראלים, שאותם כידוע האיראנים לא מאוד אוהבים. יהודי יכול להסתובב שם עם כיפה ללא בעיה. איראן נחשבת אולי מדינה 'חשוכה' ושיעית, אבל מבחינת הפולחן והכרה בדת ייתנו לך חופש ולא יפגעו בך לרעה".
האם יבוא יום שנוכל לבקר באיראן כישראלים?
"כמזרחן והיסטוריון אני יכול לומר לך שבמזרח התיכון אנחנו לא יודעים מה יהיה מחר. אף אחד לא תכנן את צמיחת דאעש וארגונים אחרים. ב־2009 אמרו שאיראן קורסת, והיום התחזית הזאת רחוקה מאוד. מה שכן, יש היום תהליך של רפורמיזציה בפרלמנט. ייתכן בהחלט שאיראן תלך לכיוונים אחרים, שיאפשרו להשיב את ימיה וימינו כקדם".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
אקו"ם