ראשי » סגנון » מגזין

"הייתי בהכרה": נפלה מגובה 90 מטר - ושרדה

צעירה שרכבה על אופניים ב"דרך המוות" בבוליביה, פגעה באבן שגרמה לה לאבד שליטה וליפול מצוק גבוה. חייה ניצלו בזכות זיז בו נתקלה: "קיבלתי את זה שאני עומדת למות"

מריה ויט-הואן בכלל לא הייתה אמורה להיות היום בחיים: הצעירה הנורבגית, שטיילה לפני שנתיים בדרום אמריקה ונפלה מצוק בגובה 90 מטרים - הצליחה להישאר בחיים, נגד כל הסיכויים.

בזמן התקרית טיילה ויט-הואן בת ה-21 בדרך היונגאס, שידועה כמסוכנת ביותר ואף זכתה לכינוי הלא מחמיא "דרך המוות" - כך עולה מידיעה שפורסמה היום (יום ב') ב"דיילי מייל" הבריטי. התאונה המצמררת התרחשה כשהצעירה, שרכבה על אופניה בדרך המשקיפה אל יער האמזונאס, פגעה באבן ואיבדה שליטה. לאחר מכן, לרוע מזלה, נפלה ויט-הואן מהצוק התלול והגבוה שלאורכו רכבה.
 
חבריה המבוהלים של הצעירה הניחו, מן הסתם, שהיא צנחה אל מותה - אלא שלויט-הואן היה מזל בלתי נתפס: הצעירה, שנתקלה בזיז קטן בדרך למטה, הוסטה ממסלולה ונחתה בסופו של דבר על גבה - במרחק שבעה מטרים בלבד מראש הצוק. "זה היה נס ששרדתי את הנפילה", סיפרה. "כשחלפתי על פני קצה הצוק, כל מה שיכולתי לראות הייתה נפילה ענקית היישר לתחתית, וקיבלתי את זה שאני עומדת למות.

"כשאיבדתי שליטה על האופניים שלי עפתי היישר אל מעבר לקצה הצוק. אבל לא רק שהייתי באת מזל ונתפסתי בזיז - גם נחתתי על הגב שלי ולא על הצוואר, מה שהיה משתק אותי לחלוטין. הייתי בהכרה במשך כל הזמן. אני זוכרת שהפחד מלמות היה כאין וכאפס לעומת השמחה על ששרדתי", הוסיפה. "אבל במהרה הכאבים העזים בגבי האפילו על השמחה הזו".

לדברי ויט-הואן, ביום התאונה חסמה מפולת את הכביש הראשי, ועל כן מכוניות נסעו במסלול האופניים הצר. בעקבות זאת, הונחו רוכבי האופניים להיצמד לקצה החיצוני של הצוק, כדי שכלי הרכב יוכלו לעבור בחלק הפנימי. "ראיתי עיקול מלפניי והייתי מרוכזת במחשבה שמכונית עשויה להגיח משם", סיפרה. "אבל באותה שניה הגלגל האחורי שלי כנראה פגע באבן ויצא משליטה.

"עפתי היישר מקצה הצוק, וכשנחתתי הייתי צריכה לצעוק לעזרה משום שאי אפשר היה לראות אותי מהדרך. המדריכים הורידו אלונקה באמצעות חבלים ומשכו אותי בחזרה למעלה".
  
ויט-הואן הובהלה לבית חולים, שם בישרו לה הרופאים שהיא שברה את גבה והכניסו אותה לניתוח. המנתחים הצליחו לשחזר את עמוד השדרה של הצעירה, שחוליותיה התרסקו לחלוטין - אך בשל פציעותיה ויט-הואן לא הצליחה לזוז במשך חודשים. כעת, רק לאחר שנתיים של טיפולי פיזיותרפיה אינטנסיביים ושני ניתוחים נוספים, מתחילה מריה להחלים מפציעתה.

"הבהילו אותי לבית החולים ובשלב הזה הרגליים שלי הפסיקו לתפקד", זיחרה. "ככל שהתקרבנו לבית החולים, פחות יכולתי להרגיש. הייתי בהלם מוחלט. אחרי ששברתי את גבי הרופאים לא היו בטוחים אם אחלים אי פעם לחלוטין, וזה היה מפחיד. אבל אחרי טיפולים אינטנסיביים והרבה סבלנות ונחישות, אני סוף סוף מגיעה לשם. הגוף שלי מתחזק והגב שלי סוף סוף חזק מספיק כדי לתמוך בעצמו".

לדברי ויט-הואן, "לפני מספר ימים ניסיתי לרוץ לראשונה, והתחושה הייתה מדהימה. אפילו עשיתי סקי שלוש פעמים בחודשים האחרונים. אני כל כך ברת מזל על ששרדתי, ואני רוצה לחלוק עם אחרים את הלקח שלמדתי.

"אני עדיין עוברת טיפולים ופיזיותרפיה. יוגה ומתיחות סייעו לי לחזור לזוז, ומדיטציה עזרה לי לקבל את המצב ולמצוא בו שמחה. במובנים רבים אני אסירת תודה על מה שקרה לי, משום שזה לימד אותי כל כך הרבה על עצמי ועל מה שאני רוצה מהחיים.

"כשנפלתי מהדרך הייתי הרוסה מכל הזמן והאנרגיה שבזבזתי על דברים קטנים ועל לא להרגיש טוב מספיק. תמיד חיפשתי להשיג ולהיות יותר ממה שכבר הייתי. אבל לפעמים כשהחיים שלך מתהפכים זו יכולה להיות ברכה, למרות האתגרים שזה מביא. זה גרם לי להבין מה באמת חשוב - ומה לא".
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg