עידן חדש
כמעט שנה וחצי עברה מאז שמעתם על ליאור דטאוקר. מתקשים להיזכר? הנה רמז, חושב עליה. עדיין מתקשים? הנה עוד רמז: עידן יניב. עדיין? טוב, אז ליאור דטאוקר ההרצלייני הוא האיש מאחורי השיר "חושב עליה" של עידן יניב והאיש מאחורי הסינגל החדש "לא מבין". בראיון ל"זמן השרון" הוא מספר על החיים בצלו של יניב, על הדיסק החדש שאינשאללה יצליח, על שאיפתו להיות סלב ומבקש: רק אל תקראו לי זמר מזרחי
אלה ברייר
,
01.01.08,
14:23
ליאור דטאוקר
צילום: אריאל ואן סטרטן
בשנה שעברה התראיין ליאור דטאוקר ב"זמן תל אביב" והבטיח שלמרות הקרדיט שקיבל עידן יניב על "חושב עליה", ההצלחה ממתינה לו ממש מעבר לפינה. שנה וחצי אחרי הראיון ההוא וחודשיים אחרי צאת הסינגל הראשון שלו בדממה רועמת, באנו, חמושים בפנס אימתני, על מנת לגלות היכן מסתתרת אותה פינה.
אנחנו נפגשים בבית קפה ברעננה ב -11:00 בבוקר. כשהוא מגיע, מפזר חיוכים ודאחקות בסגנון "הערת אותי מוקדם". השיחה סובבת בעיקר סביב התקווה להצלחה שתגיע בעקבות הדיסק החדש (שם תוכלו גם למצוא את הגרסה הפרטית שלו ל"חושב עליה").
הכתבה שפורסמה עליך לפני שנה עסקה בעיקר בקרדיט ובהצלחה שנפלו דווקא על עידן יניב שביצע ביחד איתך את "חושב עליה". מה עבר עליך בשנה האחרונה? מה השתנה?
"בשנה שחלפה הייתי עסוק ומרוכז בשיא העבודה שלי על האלבום, שאת כולו הלחנתי וגם כתבתי את רוב השירים בו".
מי עוד עזר לך בכתיבת השירים?
"כל מיני חברים, שמות לא מוכרים. זה היה פרויקט של, ואפילו הפקתי את האלבום בעצמי".
היום אתה מרגיש ש"חושב עליה" חזר להיות קצת שיר שלך או שאתה רחוק מזה?
"אני בהחלט מרגיש שהיום יותר אנשים מודעים לחלק שלי בו, כרגע זה הדבר היחיד שהצליח, השיר הראשון שהוצאתי. לקח קצת זמן עד שהבינו מי עוד שר שם".
אמרת אז שאתה משער שהשיר יפתח לך דלתות בתעשייה, יקדם אותך. זה קרה כמו שקיווית?
"זה קורה. עכשיו זאת תקופה שאני שולח שירים שלי לאומנים אחרים. אני מאוד רוצה לכתוב גם לאחרים, גם לאמנים מוכרים".
ויש היענות מצדם עד כה?
"אני מחכה עדיין לתשובות בעניין".
הסינגל שלך, "לא מבין", יצא כבר לפני חודשיים ובינתיים די בשקט. בכלל, ההתנהלות שלך מאוד סולידית בינתיים, מה עם יצירת באזז?
"אנחנו לוקחים את הזמן, הדיסק צפוי לצאת לקראת האביב וכרגע אני רק בתחילת הדרך. כשיכירו יותר את השיר, תהיה יותר טלוויזיה, יותר תקשורת, אנחנו גם עובדים על קליפ עכשיו לערוץ 24".
איך נראה סדר היום שלך?
"אני קם בבוקר, משתדל כמה שיותר מאוחר, ובמשך כל היום אני יוצר, מקליט ועובד על המוזיקה שלי. אני עושה הרבה טלפונים ליחצ"נית, למנהל. כרגע הכול נמצא בסימן הדיסק שעתיד לצאת, הכול נע סביב הפרויקט הזה, ליאור דטאוקר".
ממש מותג.
"ברור, אני אמן יוצר ורוצה שיכירו אותי".
עידן יניב. עידן שנגמר צילום: אמיר מאירי
הראל ואני
בינתיים, כפי שאפשר להבין, למרות העבודה על המותג שנקרא ליאור דטאוקר, ולמרות המנהל, היחצ"נית ושאר ירקות, עולם שלם מפריד בין דטאוקר לצ'ילבה המיתולוגית שלו, יניב. בזמן שעידן יניב טס מהצלחה להצלחה והוציא לאחרונה דיסק חדש ומצליח (הפעם בלי דטאוקר), הסינגל של דטאוקר לא הגיע לרשימת הפלייליסט הקדושה של גלגל"צ. רשימה שהיא אולי לא תו תקן לאיכות, אבל בוודאי תו תקן למי שרוצה לטעון "עשיתי את זה".
דטאוקר מתמחק כשמבקשים ממנו לדבר על יניב ומעדיף לדבר על אנשים שהוא אוהב במוזיקה הישראלית ("אני אוהב הרבה אנשים") כולל אחד ספציפי. "חבר טוב שלי, שהערצתי עוד לפני שהכרנו זה הראל מויאל, אנחנו יוצאים הרבה, גם בזוגות. אני מאוד מעריך אותו כי הוא אמן יוצר ויש לנו גם משהו במשותף - לשנינו חברות קבועות במשך המון זמן וזה נותן לנו הרבה נושאים לשיחה. אנחנו הולכים יחד בעיקר לסרטי אימה בסינמה סיטי באמצע הלילה".
אפרופו הופעות, אולי בכל זאת, מה עם הופעה משותפות עם עידן יניב? זה קורה?
"לא. הפרק הזה בחיי תם ונשלם. ברגע ש'חושב עליה' דעך קצת, התפניתי לעשות דברים אחרים שלקחו די הרבה זמן. להוציא אלבום לוקח המון זמן וזה טוב כי גם מאוד התגבשתי עם עצמי. ההצלחה של 'חושב עליה' הגיעה אלי בהפתעה מוחלטת, לא האמנתי שזה יכול להגיע לכאלו מימדים. היום אפילו לאמנים גדולים קשה להגיע לפסגות כאלו".
יכול להיות שאתה מכיר תודה ליניב שהוביל אותך לשם במידה מסוימת?
"מה זאת אומרת מכיר תודה?", הוא מתעצבן. "הלחן והמילים שלי. בהתחלה באמת לא ידעו שהשיר מבוצע כדואט למרות שב-24 הראו את הקליפ שלנו ביחד כל הזמן, בגלגל"צ אמרו כל הזמן 'עידן יניב', עד שעם הזמן התחילו יותר להזכיר אותי".
אם כך, בסופו של יום, שיתוף הפעולה איתו עשה לך טוב.
"ברור שזה עשה לי רק טוב בסוף. בכלל, אני מאמין מאוד בגורל של השיר, השיר הזה היה צריך להתחבר לעידן יניב וכך היה. אני הייתי לוקח את זה לכיוון אחר, יותר פופי, מה גם שהשיר הזה ייכנס לאלבום החדש בגרסה שלי ונראה לי שכשאנשים ישמעו אותו הם יגידו: 'אה, ככה זה היה צריך להיות'".
בין העבודה והיצירה המוזיקלית שלו, שיחק דטאוקר בהצגות וקלטות ילדים, לא פעם כשהוא חנוק בתוך בובה ענקית. חיידק המשחק, לטענתו לא עזב אותו אלא רק נדחק זמנית הצידה. "בזמן האחרון לא עסקתי בזה, כיוון שאני מתמקד במוזיקה ובאלבום וזה לא משאיר לי הרבה זמן", הוא מסביר. "מה שכן, אני מאוד אשמח לחזור לזה בעתיד ולאו דווקא בתור בובה אלא דווקא בתיאטרון למבוגרים. זה בוער בי ואין לי ספק שאגע בזה".
אל הבמה התוודעת בתור ילד כשהתלווית ללהקת האירועים של אבא שלך בדימונה, איך היה המעבר מהרצליה לדימונה?
"עד גיל ארבע התגוררתי בדימונה וכשהורי התגרשו עברתי להרצליה. הייתי נוסע בכל חופש גדול לבקר שם את אבי והייתי עולה להופיע עם להקת האירועים שהייתה לו. התחלתי לשיר כבר בגיל שש או שבע, והקהל נכבש. ככה הבנתי שהבמה זה המקום שלי. כמו שאת רואה אותי, אני די נמוך אבל על הבמה אני מרגיש בגובה של ארבעה מטרים לפחות".
הרצליה מסמלת את הבועה השרונית אולי יותר מערים אחרות באזור, איך הרגשת בתור ילד לעבור בחדות כזאת מהרצליה לדימונה ובחזרה?
"בהרצליה לא היו לי חיים נורמלים של ילד בעיר. הייתה לנו חווה והייתי יוצא עם הכבשים למרעה. היו גם תרנגולים וסוסים כך שבתור ילד טבע הייתי די מנותק מהבועה, הרגשתי יותר כמו בקיבוץ או בכפר. המעבר לדימונה לבקר את אבא שלי נראה לי אז טבעי, חשבתי שאצל כולם זה ככה. רק כשגדלתי הבנתי את ההבדל העצום בין העולמות".
קשה לדבר על "חושב עליה", בלי להיזכר בחברתו של דטאוקר, ליזי, שעליה נכתב השיר. השניים היו פרודים באותה תקופה, ולאחר מכן חזרו, בין היתר בזכות השיר המרגש. בתור מי שמשמשת כמוזה הכי טובה שלו, היה זה אך טבעי שגם באלבום החדש ייכתבו שיר או שניים בהשראתה, כפי שאכן קרה.
"הייתה לנו פרידה די ארוכה של כמעט שנה, שבמהלכה כתבתי את 'חושב עליה' ואת הסינגל שעכשיו יצא, 'לא מבין'", הוא מגלה. "היום, ליזי אומרת לי: 'צריך לכתוב להיט חדש, בוא ניפרד ונחזור'. באופן כללי האלבום נע סביב מילות אהבה אבל יש שירים שהם יותר בכיוון הדאנס, יש בלוז אחד ואפילו צ'ה צ'ה. אני חושב שזה באמת אלבום מיוחד ושהרבה יאהבו אותו".
ליאור דטאוקר צילום: אריאל ואן סטרטן
אני, יהודה ומירי
אתה נראה ביישן, בטח פחות מושך תשומת לב יחסית ליניב. מעניין אותך בכלל העניין של הכוכבות או שאתה שמח לעשות מוזיקה פרופר?
"זה התחיל במוזיקה נטו אבל אור הזרקורים מאוד קורץ לי. נראה לי הכי טבעי לעלות על הבמה לשיר לרקוד ולשחק".
אבל עכשיו אתה לא נתפס כסופרסטאר או כמישהו מוכר מדי.
"אם ההצלחה תבוא ויתפסו אותי כסופרסטאר אשמח מאוד, בכיף, למה לא? זה גם קצת מלחיץ. בשנה שעברה למשל, ישבתי ליד נינט בטקס פרסי עמ"י ומאוד נלחצתי בשבילה, הקיפו אותה חמישים צלמים והיא חייכה לכולם. אין לה כל כך חיים בגלל הפרסום".
גם חבר שלך מויאל זוכה לחיים כאלה.
"נכון, וזה משהו שצריך לקחת אותו בחשבון כשנכנסים לתחום. אם אני אגיע לרמות כאלה של פרסום כמו נינט... בואי נחכה, אני אגיע לשם ואז נדבר".
קיים משהו בעולם הבידור שמרגיז אותך בכלל?
"הייתי רוצה שיורידו פחות שירים באינטרנט ויעשו את זה יותר בצורה חוקית, דרך הסלולארי, חוץ מזה מרגיזים אותי הצהוב והשקרים שמפיצים על מפורסמים. למשל על הראל (מויאל - א.ב), כתבו שהוא היה עם חברה שלו בצימר בצפון וניגן לה בגיטרה, כשלא היו דברים מעולם. למרות שכל עוד כותבים את השם שלי נכון, לא ממש משנה לי מה יגידו עלי, ככה או ככה זה בסדר. פרסום זה פרסום".
מה יותר מושך אותך להופיע - בהופעות קטנות ואינטימיות או שיש לך פנטזיה למלא היכלים?
"אני בעד ההיכלים, אני מאוד מתרגש מהופעות קטנות אבל בהופעות גדולות את לא תזהי אותי, אני בן אדם אחר לגמרי".
יש הופעה שזכורה לך במיוחד?
"ההופעה שהכי זכורה לי הייתה בצפון בזמן המלחמה בשנה שעברה. נסעתי לשם עם דליק ווליניץ וממש ראינו את הטילים בשמיים. הופענו במקלטים וזה היה מאוד מרגש ולפעמים גם מפחיד. נקווה שלא יהיו יותר מלחמות. וואו, אני בטח נשמע עכשיו כמו מלכת יופי".
דטאוקר שומר לווליניץ חסד נעורים ומרבה להזכיר אותו. את הקריירה המוזיקלית שלו התחיל למעשה בתכנית של ווליניץ: "בוקר של כיף" ששודרה בבוקרי שבת. "דליק מאוד עזר לי, הכרתי אותו בגיל 16 כשנכנסתי לתוכנית הטלוויזיה שלו והלחנתי שירים תוך כדי השידור. ילדים היו שולחים שירים והייתי צריך להלחין אותם עד סוף התוכנית. אחר כך המשכתי ללהקה צבאית, הופעתי בין היתר בלבנון וזה נתן לי שפשוף מטורף, המון הופעות".
היו איתך במחזור זמרים שהפכו מפורסמים עם הזמן?
"היו איתי כמה - יהודה לוי, עידו מוסרי וכמובן ליאור דטאוקר".
יש לך חברים סלבים היום? אתה יוצא למסיבות, מתחכך?
"יש פה ושם, זה חשוב מאוד ומעניין. אתה לומד להכיר את התגובות שלהם כלפי ההצלחה, אני משתדל כמה שיותר להסתובב במקומות כאלה, ללמוד את השטח".
הזכרת רינגטונים ופלאפונים. אין לך בעיה שאנשים יורידו שירים שלך כצלצול לפלאפון?
"היום הצלחות של שירים נמדדות לפי כמות ההורדות. זאת התקווה וזאת המציאות. כל עוד זה חוקי זה סבבה, אפשר להלחם בזה?"
עובדה שיש אמנים שלא מזוהים עם רינגטונים. לא היית מעדיף להימנות עליהם?
"לפני ש'חושב עליה' הגיע לשיא ההצלחה שלו, הוא התחיל מהסלולאר ומערוץ 24 אז אני ישר נכנסתי לתוך זה. אם זה עוזר וזה מכניס אחלה כסף, אז סבבה".
נינט. ''ישבתי לידה בטקס עמ''י'' צילום: ברק פכטר באדיבות רייטינ
זמר מזרחי? לא אני
בוא נדבר קצת על הדיסק החדש. הבטחת פעם שהוא יהיה עם נגיעות ספרדיות, זה עדיין המצב?
"מאז הראיון היו כמה שינויים והדיסק קצת שונה, יש שם עדיין נגיעות ספרדיות אבל גם כינורות ופסנתר".
איזה יוצרים משפיעים על היצירה שלך?
"מבחינת שירה, אלו בועז שרעבי וזוהר ארגוב שעליהם גדלתי, אבל אני לא יודע אם אני ממש מושפע מוזיקלית כי אני עושה דברים משלי, גם מוזיקה לועזית מאוד דיברה אלי, ובעיקר מוזיקת נשמה".
אז אתה סוג של זמר מזרחי.
דטאוקר מתעצבן: "אני לא זמר מזרחי, את רוצה לכתוב זמר מזרחי, תכתבי".
אבל אתה מודה שההשפעות עליך הן מזרחיות: בועז שרעבי וזוהר ארגוב.
"בועז שרעבי הוא לא זמר מזרחי בעיני, וזוהר ארגוב - אין מה לעשות, הוא זמר מזרחי. אבל בעיני הוא גם זמר נשמה. זה שגדלתי עליהם לא אומר שהם אצלי בדיסק. אולי באופן תת מודע".
איפה אתה רואה את עצמך בעוד עשור?
"עושה את אותו הדבר, יוצר, שר ומשחק. בטוח משחק. באשדוד חזר עכשיו בחנוכה פסטיבל הילדים והשתתפתי בתחרות עם לחן שכתבתי לרוחמה רז, זכינו במקום שלישי".
מה עם אזור השרון? יש כאן סצנה מוזיקלית לדעתך?
"איתי בשכבה בהרצליה למדה מירי מסיקה שאני מאוד אוהב את מה שהיא עושה. גם לירז צ'רכי למדה איתי, אבל אני לא חושב שהיא יודעת את זה. הרבה שדרנים ועורכים מוזיקאליים יצאו מפה, אז יש כאן בהחלט עשייה. אין לי ספק גם שאשאר פה, אני שייך לפה".
מה עם התמסדות? משפחה? ילדים? אתה המון זמן עם חברה שלך, אתם חושבים על זה?
"ברור ברור. אלו דברים שחייבים לקרות, אני חושב שזה קרוב. זה טבעי נורא, ברגע שאתה יוצא עם אותה אחת המון שנים, זה הדבר הבא".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
