ריקוד המתופף
רגע לפני הגמר של 'נולד לרקוד' התפנה הפינליסט הבאר שבעי, נתנאל בלאיש, לשיחה עם "זמן הנגב". קבלו הצצה לחייו של רקדן שנוגע בתהילה ותמיד נשאר נאמן לבירת הנגב
הדר מוריץ
,
29.02.08,
17:28
נתנאל בלאיש
צילום: טיל טרי
התוכנית "נולד לרקוד" חשפה בשנים האחרונות בפני הצופים הישראלים את עולמם של הרקדנים המקצועיים. אנחנו ב "זמן הנגב" ננסה להציג לפניכם את עולמו המיוחד של נתנאל בלאיש (25) הבאר שבעי, שהעפיל לגמר העונה השלישית של "נולד לרקוד".
נתנאל, איך ילד בבאר שבע הופך להיות רקדן?
"במקרה שלי גם אמא רקדה בעבר בלהקת בת דור וגם האחים שלי היו רקדנים. לכן זה היה אך טבעי שאני גם אלמד ריקוד בבת-דור בבאר שבע, כך שממש החלקתי לתוך העולם הזה כדרך אגב. התחלתי לרקוד כבר בגיל 7 לרקוד".
מה זה אומר להיות רקדן כבר כילד או נער?
"זה דרש ממני כל יום להיות בבית ספר לריקוד משעה חמש עד תשע . אם אתה לא מתאמן ומתרגל את הגוף שלך אתה לא יכול להיות רקדן. גם כל חיי החברה הם באו מהבית ספר ומהעולם של הריקוד".
ובתור ילד בבית ספר איך קיבלו אותך בחברה הסובבת כרקדן? לא הקניטו אותך?
"לא הייתה בעיה כי היו לי חיי חברה מאוד פעילים בבת-דור, רקדו שם גם בנים ומה גם שכיבדו אותי בתיכון על כך שאני רוקד. שיתפו אותי בכל מיני מופעים ופעילויות של בית ספר, ושם אתה מפגין את הכישורים שלך והעריכו מאוד את היכולות האקרובטיות והאתלטיות. בכל אופן אני לא נתקלתי בעלבונות"
לאיזה ז'אנר של ריקוד התחברת הכי הרבה בגיל הנעורים?
"האמת שהתחברתי הכי הרבה לג'אז כי הוא נתן לי חופש תנועה שכזה. בתור ילד קטן לא התברכתי בכישורים קלאסיים מולדים, כלומר לא היה לי את הנתונים הפיזיים לבלט".
"הפכתי לרקדן מקצועי"
מה קרה בזמן הצבא?
"עשיתי שלוש שנים שירות בתל השומר בחיל חינוך (אחראי מחשבים- ה.מ.) ובשעות אחר הצהריים רקדתי בלהקת בת-דור בת"א, שם התחלתי את ההכשרה המקצועית שלי, והפכתי לרקדן מקצועי".
איך היה המעבר מבאר שבע, לעיר הגדולה תל אביב?
"קודם כל המעבר היה אחד הדברים הכי קשים בחיים שלי, מלבד שהוא שינה לי את הפרספקטיבה בריקוד הוא גם שינה לי את הפרספקטיבה בחיים. הייתי ילד של אמא שרגיל שעושים הכול בשבילו ופועל במסגרות הרגילות של החברה, הולך לבית הספר אחר-כך הולך ללמוד מחול ב'בת-דור'. כאן כבר אתה לוקח אחריות על החיים שלך כשאתה מחליט לחיות בלהקה ולהיות עצמאי ולא תלוי באף אחד"
ב'בת דור' מי היה המורה הכי משמעותי שלך?
"אני יכול לציין שלושה מורים: דניאלה שפירא שהייתה מורה שלי לבלט קלאסי, תמיר גינץ המורה למחול מודרני ותנועה וגיל קופל שהיה המורה שלי לג'אז. שלושת אלה היוו את השלם".
אבל ככל הידוע לי התחברת דווקא לג'אז. לא כך?
"כי אתה מתחבר שם לקצב, אתה יודע שאתה שומע מוזיקה וזה עושה לך חשק ישר לרקוד ודרך זה עשיתי את החיבור בין הקלאסי למודרני ששם אתה צריך ללמוד את הטכניקה יותר לעומק. מה שבעצם ג'אז עושה שהוא לוקח את הטכניקה הקלאסית והטכניקה המודרנית ויוצק אותם לתוך מוזיקה עכשווית"
באיזה גיל הצלחת לעשות את ההשלמה בין שלושת סוגי הריקוד?
"בוא נגיד שכבר בגיל 16 או 17 הייתי רקדן מקצועי לכל דבר ועניין".
ריטה. ''שירים רוחניים'' צילום: יח''צ
"לעבוד עם ריטה זו חוויה מדהימה"
איזה מופע או פרויקט הכי משמעותי השתתפת בו בטרם הגעת ל 'נולד לרקוד'?
"השתתפתי בהמון פרויקטים אבל הפרויקט הכי משמעותי שלי היה המחזמר 'שיקגו' שעלה ב'בית לסין'. זה החזיר אותי לאהבה הקודמת שלי, לג'אז. שם גם גיליתי את הכישרון שלי לשיר ואת אהבה שלי למשחק. במחזמר שיקגו הפכתי מרקדן נטו לפרפומר".
ואל תטעו,במחזמר 'שיקגו' נתנאל בלאיש לא היה רק רקדן עלום שמחולל על הבמה ונעלם מאחורי הפרגוד כשהשחקנים הראשיים צועדים לקדמת הבמה. הוא היה הרקדן המוביל ואף שיחק את השוטר שחוקר את הבעל של רוקסי וגם רופא באותו מחזמר. וכן הוא השתתף גם במופע של ריטה.
איך היה לרקוד שם, להופיע?
"היה מדהים מה גם ששיחקתי לצד ריטה ב'שיקגו' שגילמה את רוקסי. השירים של ריטה רוחניים ומכניסים אותך לאווירה".
ואיך היא ריטה? בכל זאת, זאת ריטה.
"היא מדהימה, היא פשוט אישה שכולה רוחניות טוב לב ופשוט חוויה וכבוד לעבוד איתה"
איך הגיעה ההחלטה להשתתף או להתחרות ב'נולד לרקוד'?
"מעונה לעונה שמתי לב שהרמה של הרקדנים עולה וראיתי הזה משהו נכון לעשות. זה היה משהו שייתן את הפוש להמשך קריירה במה שנקרא שואו ביזנס. והלך לי טוב מה שנקרא".
האמנת שתגיע עד הגמר?
"האמנתי כי כדאי שתאמין במשהו שאתה עוסק בו, אבל לא ידעתי באופן וודאי כל כך כי גם רקדנים מקצוענים ומעולים ולא הרחיקו לכת. התוכנית דורשת הרבה מעבר לריקוד נטו. זה גם הרבה תלוי בחיבור שלך עם הקהל. בסופו של דבר אני מאוד שמח על הבחירה שעשיתי".
נתנאל בלאיש צילום: טיל טרי
"תמיד אשאר באר שבעי"
נתנאל מספר שלפחות השנה הוא חש שהייתה אווירה מיוחדת בתוכנית. באופן מפתיע לא היו אינטריגות בין הרקדנים, כולם באו לעשות את העבודה שלהם, לנסות לקטוף את הפרס שהוא בהחלט ראוי. הוא גם יודע לספר שהרקדנים וההפקה ידעו לפרגן אחד לשני.
בהשתתפות בהפקה הזו של 'נולד לרקוד', מה למדת או חווית? סך הכול יש אין סוף של עיניים בוחנות.
"שאתה צריך להיות מאוד זהיר בהחלטות שלך, לא במקום של לזייף או לשקר כי אתה צריך להיות נאמן לעצמך. אני מתכוון לכך שאתה צריך להיות מודע לכך שלכל בחירה שלך יש השלכות שהן לאו דווקא למה שהתכוונת. לכן אתה צריך להיות מאוד זהיר ולוודא שהדברים ייצאו כמו שאתה רוצה שיקרו.
מה מסמלת באר שבע עבורך?
"באר שבע היא מי שאני, אם יש משהו שאני מודה עליו זה שגדלתי בעיר הזו, מכל האספקטים שגדלתי להיות מי שאני כיום. זו עיר שהיא חממה, עיר שהיא מאוד מיוחדת. תשמע אני מאוד אוהב את תל אביב ובתל אביב אתה יכול להיות מי שאתה אבל מה שמיוחד בבאר שבע שהיא כמו משפחה אחת גדולה. לא משנה מה תביא לי הקריירה אני תמיד אשאר באר שבעי. יש שם אנשים מדהימים וכל מי שיוצא ממנה או בא אליה מתאהב בה".
פרט לריקוד, אילו דברים עוד אתה אוהב לעשות? מה הם התחביבים שלך?
"מעבר לריקוד אני גם מתופף כי אבא שלי אלכס בלאיש הוא הדרבוקיסט הכי גדול בדרום. ואני מגיל חמש מתופף יחד איתו על דרבוקה. מעבר לזה גיליתי על עצמי במחזמר של שיקגו שאני גם שר וזה תחביב שאני רוצה גם לקחת אותו לכיוון מקצועי".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
