ללא משוא פנים
החינוך ביבנה הידרדר. הניהול של עיריית שדרות בעייתי. את אבירם דהרי לא היו מספיק סיבות להדיח. צבי צילקר ראוי לכל הערכה. ומה לגבי רוני מהצרי ואהרון דרור? כל עוד הם לא הואשמו בבית המשפט, אין הצדקה שיתפטרו. מאיר שטרית, שר הפנים ותושב יבנה, משיב על הכל, כולל על שאלת מיליון הדולר מה הסיכוי שייבחר ראש ממשלה מרוקאי
זיו גולדפישר
,
18.01.08,
14:00
מאיר שטרית
צילום: פלאש 90
בשבועיים האחרונים חזר שר הפנים, מאיר שיטרית, לכותרות. זה קרה לאחר שהציע לאחד כמה ערים ומועצות מקומיות. הצעתו של שטרית זכתה להתנגדות כמעט גורפת של ראשי הערים. אין מדובר בתוכנית מהפכנית שמועלית בפעם הראשונה. לפני עשר שנים המליצה ועדה ברשותו של פרופ' אריה שחר ז"ל לאחד מספר רשויות מקומיות קטנות, שאינן מסוגלות לשאת בעול הכלכלי. רק בשנת 2003, כאשר בלשכת שר הפנים ישב אברהם פורז, אוחדו כמה מן הרשויות שמנו פחות מ-10,000 תושבים.
בין הערים ששטרית הציע לאחד הן חולון ובת-ים, רחובות ונס-ציונה, רמלה ולוד, רמת-גן וגבעתיים. לדברי שטרית, האיחוד יביא לחיסכון ניכר. "אני מאמין באיחוד רשויות", הוא אומר השבוע בראיון מיוחד ל"זמן הדרום". "אין היגיון בקיומן של ערים קטנות. בישראל יש ערים צמודות אחת לשנייה, ואתה לא מבין מי אחראי שם ועל מה. זה רק הגיוני לאחד אותן ולהפוך אותן לערים גדולות וחזקות. החיסכון הכספי הוא גם גדול מאוד".
זה נכון לגבי ערים קטנות, שגודל האוכלוסייה שלהן הוא עד 20 אלף תושבים. אבל לגבי ערים גדולות, כמו חולון ובת-ים, רמת-גן וגבעתיים, שהן עצמאיות מבחינה כלכלית ונטולות מענקי איזון, איזו תועלת תצמח מאיחודן?
"זה לא עניין של עצמאות. אני חושב שצריך ערים גדולות. במצב נורמלי, כל גוש דן צריך להיות עיר אחת. יש ערים בעולם שבהן 20 מיליון תושבים".
אז בוא נקים ערים מטרופוליניות שבכל אחת מהן יהיו שלושה מיליון תושבים. במצב כזה, יהיו בארץ רק שלוש-ארבע ערים.
"אני מדבר רק על ערים שהן מחוברות ביניהן. כל האיחודים שאני מציע מתייחסים לערים שיש ביניהן רצף טריטוריאלי. אין היגיון לנהל שתי מערכות פוליטיות שינהלו את הערים האלה בנפרד. יש דווקא חסרונות כי אתה משלם כפול על מנגנון. אם צריך להציב רמזור בין שתי ערים, אז יש ויכוח מי ישלם כמה ואיך. רצו להקים גשר בין שדרות ז'בוטינסקי ליד הבורסה ברמת גן לבין תל אביב, אז היה ויכוח שלם מי עושה מה, מי מתכנן, מי אחראי. איזה שם יקראו לגשר. בקיצור, יש באיחוד רק יתרונות. עיר גדולה היא חזקה יותר, עצמאית יותר וזה חוסך הרבה כסף. אתה גם לא חייב להקים בתי ספר קטנים בכל עיר, אלא בתי ספר גדולים שמציעים מגוון רחב של מקצועות ומגמות".
בעבר הועלתה התוכנית לאחד כמה ערים גדולות, אך בסופו של דבר היא לא יצאה אל הפועל.
"כי לא ניסו. אני מציע לאחד את הרשויות האלה לפני הבחירות המקומיות. האיחוד מוצע לאחר עבודת הכנה ממושכת של מינהל התכנון במשרד הפנים. עוד לא נאמרה המילה האחרונה כי אלה הצעות שאני אביא לוועדת הגבולות, ושם יבדקו אותן וימליצו בפניי איפה לבצע את האיחודים. אנחנו יכולים לחסוך הרבה כסף מהאיחודים האלה".
בציבור הרחב השלטון המקומי אינו נהנה מדימוי חיובי. שורת החקירות הבלתי נגמרת של ראשי ערים, החשדות לאי סדרים ברשויות רבות והדוחות הקשים של מבקר המדינה בנוגע לנבחרי הציבור בשלטון המקומי – כל אלה הביאו לסיאוב. שטרית, שר הפנים היחיד שצמח מתוך השלטון המקומי, דוחה את הטענה כי הרשויות המקומיות נגועות בשחיתות. "יש 255 רשויות מקומיות בארץ. כמה ראשי ערים נחקרים, עשרה? 15? אז לא צריך להוציא שם רע לכל ראשי הערים", הוא אומר. "אני תומך בעקירת השחיתות מהשורש. צריך לטפל בשחיתות ביד קשה, אבל רוב השלטון המקומי הוא טוב. רבים מראשי הערים הם טובים ועושים עבודה טובה".
בוא נסתכל על ראשי הרשויות באזור לכיש. כמעט כולם מסובכים בדרך זו או אחרת בחקירת משטרה: ראש עיריית שדרות, אלי מויאל, נמצא תחת חקירה בחשד לאי סדרים בתפקודו; ראש עיריית אשקלון, רוני מהצרי נחקר בחשד לשוחד פוליטי; ראש עיריית אשדוד, צבי צילקר, נחקר במעורבותו בפרשת גניבת חולות; ראש עיריית יבנה, צבי גוב-ארי, נחשד בהטרדה מינית; וראש מועצת גן-יבנה, אהרון דרור, נחקר בחשד למעורבות בגניבת עיתונים.
"כל אחד אחראי למעשיו. אבל אני חוזר ואומר שיש יותר מ-250 רשויות מקומיות. ואם יש חקירות, זה לא אומר שכל השלטון המקומי מושחת. אם המשטרה חושבת שיש משהו שנעשה שלא כדין, תפקידה הוא לחקור".
לדעתך, ראש עירייה שנמצא תחת חקירה צריך להשעות את עצמו?
"לא. לכל אדם יש זכות להיחשב חף מפשע. עם זאת, ברגע שמגישים כתב אישום נגד ראש עיר, הוא צריך להשעות את עצמו. כי ספק אם הוא יוכל לתפקד במצב כזה. חוק העיריות הולך להשתנות לכיוון הזה. היום החוק קובע שראש עיר מושעה רק מרגע שיש נגדו פסק דין חלוט (סופי) בעבירה שיש עמה קלון".
מאיר שטרית. ''אין היגיון בקיומן של ערים קטנות'' צילום: פלאש 90
לעקור את השחיתות מהשורש
מאז התיישב על כיסא שר הפנים, הדיח שטרית כמה ראשי ערים שכשלו בתפקידם. אחד שכמעט הצטרף לרשימה הזו הוא אבירם דהרי, ראש עיריית קריית גת. ועדת חקירה שמינה רוני בר-און, קודמו של שטרית בתפקיד, קבעה כי דהרי כשל בתפקידו והמליצה להדיחו. הדוח היה כה נחרץ, שרבים העריכו כי הסיכויים שדהרי ימשיך בתפקידו הם אפסיים. אלא שהשר שטרית ומנכ"ל משרדו, אריה בר, טרפו את הקלפים, וקבעו כי דהרי יישאר בתפקידו עד סיום הקדנציה. "בשימוע שנערך לדהרי, הדרג המקצועי של המשרד הגיע למסקנה שאין די בהמלצות כדי להדיח אותו", מסביר שטרית.
אבל הוועדה שמינה המשרד שלך קבעה כי דהרי כשל בתפקידו.
"לא אני מיניתי את הוועדה הזו. פעלנו מתוך שיקול דעת. ערכנו לדהרי שימוע ושמענו את הטענות שלו ושל חברי המועצה. הדרג המקצועי הגיע למסקנה שלא נכון להדיח אותו".
דהרי טען שהוועדה מונתה ממניעים פוליטיים. הוא אמר ששקלת להדיחו כי הוא לא פקד עבורך מתפקדים בתנועת קדימה.
"הטענות הללו הן טענות סרק. הרי לא אני מיניתי את הוועדה. מעבר לכך, אם באמת הייתי פועל ממניעים פוליטיים, הייתי מדיח אותו. עובדה היא שקיבלתי החלטה אחרת. כאשר אנחנו מגיע למסקנה שעירייה אינה מסוגלת לתפקד, אנחנו מפזרים את המועצה ומדיחים את ראש העיר".
דהרי לא היה היחיד באזור שנאלץ להתמודד עם ועדת חקירה. לפני חודשיים הודיע מנכ"ל משרד הפנים על מינוי ועדה שתבדוק את תפקודו של ראש עיריית שדרות, אלי מויאל. ההודעה על מינוי הוועדה פורסמה עם שובו של מויאל מחופשה, אליה יצא לאחר שהמשטרה החלה לחקור חשדות לאי סדרים בעירייה. "מינינו את הוועדה בגלל התלונות שקיבלנו", מסביר השר שטרית.
מדוע מינוי הוועדה היה חיוני? הרי במקביל מנהלת המשטרה חקירה בנוגע לאי סדרים בעירייה.
"אנחנו לא מתערבים בחקירות של המשטרה, אלא בודקים את תפקוד העירייה. בעקבות התלונות הרבות שקיבלנו, ובעקבות דוח ביקורת של משרד הפנים, זה היה נכון למנות ועדת חקירה לשדרות".
מה הטעם במינוי ועדת חקירה כאשר בעוד מספר חודשים ישנן בחירות?
"למה לא? שנת בחירות היא תקופה מאוד קשה. אנחנו עכשיו מגישים הצעת חוק, שמסמיכה את שר הפנים לפזר מועצות ולהדיח ראשי ערים גם במהלך שנת בחירות. שנת בחירות היא שנה מאוד מסוכנת, ולראש עיר שרוצה להיבחר לא אכפת אם הוא נכנס לגרעון או לא. בשנה כזו צריך להשגיח בשבע עיניים על ראשי ערים. אם הם יידעו שיוכלו להדיח אותם, הם ייזהרו בשבע עיניים".
גם מויאל, כמו דהרי, טוען כי הניסיון להדיח אותו נובע ממניעים פוליטיים.
"אין לזה שום קשר לפוליטיקה. אני מצר על כך שבגלל המצב הביטחוני משרד הפנים לא נכנס בעבר לבדוק מה קורה בשדרות. בכל מקרה, אחרי שקיבלנו הרבה תלונות מחברי מועצה ומעובדי עירייה בכירים, מסתבר שהמצב שם היה מאוד בעייתי".
מה היה כל כך בעייתי בשדרות?
"אם במשך שנה שלמה המועצה מתכנסת רק פעמיים, אז בעיניי זה מאוד לא תקין. יש שם ליקויים מספיק חמורים שהצדיקו הקמת ועדת חקירה. אם הוועדה תקבע שהכל בסדר, אז ראש העיר יקבל תעודת כבוד. אבל אם התשובה תהיה הפוכה, נפרסם דוח בהתאם לכך. זה לא בית דין שדה".
אז מדוע מיניתם את הוועדה דווקא כשמויאל חזר מחופשה ההשעיה שלו?
"זה לא נכון. הוועדה מונתה עוד קודם. הוא ביקש שזו תהיה ועדת בדיקה, ואחר כך עורך הדין שלו טען שלא ניתן למנות ועדת בדיקה אז מינינו ועדת חקירה".
מויאל בתגובה: "זה לא נכון. המועצה התכנסה על פי חוק. אני לא היחיד שיש נגדו תלונות, אז למה רק במקרה שלי הקימו ועדה? אנחנו לא חיים ברפובליקות בננות. אם יש דוח של משרד הפנים, למה לא הגישו לי אותו? אולי הדוח לא נכון, ואני אוכל להצביע על הטעויות שלו. על זה אני כועס. אם הוא (השר שטרית) טוען שלא כינסנו את המועצה, שיזמן אותי לתת תגובה או לתקן את הליקויים. תשע שנים המשכורות משולמות בזמן, קיצצתי 40 מיליון שקלים בגירעון, אני לא חייב שקל לקופות גמל, לא למס הכנסה, לא לספקים, שנת 2006 נגמרה באיזון ואני גובה 90 אחוזים ארנונה ומים. ממוצע הבגרויות בעיר הוא 70 אחוזים. האבטלה היא 2.4 אחוזים, כל השירותים עובדים, לא הייתה אצלי שביתה, מערכת החינוך והרווחה לא הפסיקו לתפקד, ואני לא חייב למקורות או חברת חשמל שקל אחד. אז העירייה מתפקדת טוב. מינוי הוועדה זו התערבות פסולה של שטרית בבחירות".
מיקי גבע. שטרית: ''הוא עשה בזכותי קריירה'' צילום: עודד קרני
ראש עיר זה תפקיד קשה
את דרכו הציבורית החל שטרית בשנת 1974 כאשר נבחר לראש מועצת יבנה. שטרית, שהשתחרר באותה תקופה משירות קבע, היה רק בן 25. למרות היותו ראש הרשות הצעיר ביותר, הוא הצליח להביא לשינוי מהפכני ביישוב הקטן. הפשע אז חגג ברחובות, מצוקת התושבים זעקה לשמים והרבה תושבים עזבו את יבנה. כאשר שטרית סיים את כהונתו, יבנה כבר הייתה עיר משגשגת.
שטרית קידם את שכונת "בנה ביתך" שהפכה לסיפור הצלחה, בעיקר בקרב אנשי קבע. "הצעתי לאנשים לקנות מגרש על חצי דונם בעשרת אלפים דולר. כל מי שקנה מגרשים היה סוכן המכירות הכי טוב שלי. במכרז השני על כל מגרש היו שני מועמדים ומחיר המגרש עלה ל-50 אלף דולר. במכרז השלישי המחיר כבר עלה ל-100 אלף דולר. ואז בניתי את השכונה של אנשי הקבע. הצבא חיפש מקום לבנות שכונה לאנשי קבע, אז פניתי לצבא והצעתי להם לבוא לכאן. נרשמו 3,000 משפחות של אנשי קבע, אבל הגבלתי אותם ל-600 בלבד. נתתי להם בית בשכונה נהדרת ב-90 אלף דולר. התוצאה הייתה שיבנה התפתחה, ואני רק לחצתי על הברקס כדי למנוע התפתחות יתר. יבנה המשיכה להתפתח וערך הנכסים היה הגבוה ביותר. לצערי, לאחרונה המצב קצת הידרדר".
ולמה זה קרה?
"כי צריך תחזוקה של העיר כל הזמן. בחינוך, אם אתה לא הולך קדימה, אתה נסוג אחורה".
החינוך ביבנה הידרדר?
"הוא עדיין ברמה טובה, אבל לא כמו שהיה בתקופתי. יבנה הייתה אז עיר שאנשים באו ללמוד ממנה איך לעשות חינוך".
אתה בעצם שר הפנים הראשון שצמח מתוך השלטון המקומי.
"נכון, ויש בזה יתרון גדול: אף אחד לא יכול למכור לי סיפורים. לא הפקידים ולא ראשי הערים".
הקשר של שטרית עם השלטון המקומי בא לידי ביטוי גם במאבקו בחוק העיריות החדש. החוק, שקודם בתקופת כהונתו של בר-און, העניק את עיקר הסמכויות לדרג הפקידותי ברשויות המקומיות. שטרית החליט להשיב לראשי הערים את מעמדם וסמכויותיהם. "ראש עיר זה אחד התפקידים הפוליטיים הקשים ביותר", הוא אומר. "הרעיון לעקור את הסמכות מראשי הערים ולהעבירו לפקידים לא מקובל עליי. ניסו בחוק הזה להפוך את ראשי הערים לגוזרי סרטים. ראש עיר זה תפקיד קשה, ומצפים ממנו להרבה אחריות. לכן הסמכות צריכה להיות אצלו. מחר יכולים להגיד 'לא צריכים ראשי ערים, אפשר להסתפק במינוי פקידים'".
אתה חושב שצריך להגביל את מספר הקדנציות של ראשי ערים? יש ראשי ערים, כמו צילקר, שמכהנים בתפקידם עשרות שנים.
"אני נגד הגבלת מספר הקדנציות כי יש ראשי ערים מאוד מוכשרים, ואם התושבים רוצים בהם אז למה לא? אני לא רואה היגיון בהחלפה של ראשי ערים, שיבוא מישהו חדש וילמד על גבם של התושבים. אם ראש עיר מתפקד טוב, אז למה שלא ימשיך בתפקיד שלו? אם ראש העיר לא מתפקד טוב, אז הציבור מחליף אותו. בשביל זה יש בחירות. לגבי צילקר, כל הכבוד שהוא מחזיק מעמד כל כך הרבה זמן בתפקיד. אני עזבתי את התפקיד שלי כראש עיריית יבנה אחרי 13 שנים מרצוני החופשי. הבטחתי להפוך את יבנה לעיר, ואחרי שעמדתי בהבטחתי המשכתי הלאה".
מאיר שטרית. ''המערכת הפוליטית שלנו לא יציבה, וזה הרסני'' צילום: פלאש 90
בזכות הכישורים ולא בגלל המוצא
שטרית הצטרף לראשונה לממשלה בשנת 1999, ומאז הספיק לשמש בשורה ארוכה של משרדי ממשלה. הוא היה שר המשפטים, שר החינוך, שר התחבורה, שר הבינוי והשיכון, שר האוצר וכיום הוא שר הפנים.
הפרסום המשמעותי ביותר של שטרית הגיע לפני מספר שנים, בתוכנית "רק בישראל", כאשר הקומיקאי מיקי גבע, תושב קריית מלאכי, ביצע חיקוי של השר ("אני יכול לנסות..."). מאז דומה כי שטרית נעלם. "הפרסום הזה לא נגע לעשייה שלי", אומר שטרית. "אל תשכח שהייתי ראש עיר וח"כ בתקופה שבה היה רק ערוץ אחד. הופעתי הרבה שעות בטלוויזיה, ו-97 אחוז מהציבור ראה אותי והכיר אותי".
אתה בקשר עם מיקי גבע?
"לא כל כך. הביאו אותו לא מזמן ליום ההולדת שלי, והוא חיקה אותי. זו הייתה הפתעה נעימה. מיקי הוא בחור מוכשר מאוד. לשמחתי, הוא הצליח לעשות בזכותי קריירה. אני מפרגן לו. צריך לקבל את התוכניות הבידוריות באהבה. בהתחלה, כשאמרו לי שיש מישהו שמחקה אותי, אמרתי 'מה הוא כבר יכול לחקות'. אבל הוא הצליח יפה מאוד עם המשפט 'אני יכול לנסות'".
מילאת הרבה תפקידים, אבל לתקופות לא ארוכות.
"זה נכון. המערכת הפוליטית שלנו לא יציבה, וזה הרסני. אני לא יכול לתאר את החריפות של חוסר היכולת של השרים להשלים מדיניות בגלל המצב הזה. לכן אני תומך בשינוי שיטת הבחירות. אני רוצה להקנות שיטה שראש הממשלה ייבחר בשיטה ישירה, אבל שיהיו גם בחירות אזוריות-אישיות. עד שהשינוי הזה לא ייצא לפועל, המערכת תהיה לא יציבה. הטעות הייתה שהלכו רק על החלק הקל ובחרו בשיטת בחירה ישירה לראשות הממשלה. אם היו בחירות ישירות גם לכנסת, זה היה מביא ליצירת שני גושים גדולים ויציבים".
ומה הלאה? לאן אתה רוצה להגיע?
"אני מקווה שיום אחד אגיע להיות ראש הממשלה. הצהרתי על השאיפה הזאת כשהתמודדתי מול שרון על ראשות הליכוד".
יש סיכוי למרוקאי להיבחר לראשות הממשלה?
"אף פעם לא האמנתי בדברים האלה. 50 אחוזים מהנישואים בארץ כיום הם מעורבים. אז מה הילדים של הזוגות האלה, אשכנזים או מזרחיים? אנשים צריכים להתמנות לתפקידים בזכות הכישורים והרקורד שלהם, לא בזכות המוצא שלהם".
שלח כתבה לחבר
כתוב לעורך
הדפס כתבה
שמור במזוודה
הוסף תגובה
יום שלישי ט”ו באייר תשס”ח
