 |
/images/archive/gallery/139/560.jpg אנגל
אין  |
|
|
|
|
|
|
|
|
 | דפדף ברכילות |  | |
NRG מעריב
16/7/2004 0:30 |
|
|
|
|
|
|
|
"שץ שאל אותי על הזיונים. אמרתי לו: 'וואלה על הכיפאק'. שאל 'איך הליקוקים?' אמרתי 'צולל אחושרמוטה'. הוא אומר לי: 'לא, איך מלקקים לך?'. אמרתי, 'בסבבה. זין, ביצים'. הוא שואל 'מה עם התחת?' אמרתי לו, 'יא מניאק, דיר בלאק'. הוא אומר לי, 'מה קרה לך, אתה לא יודע מה אתה מפסיד'. אמרתי, 'עד שאני לא רואה לשון בתחת שלך אני לא עושה כלום'. קבענו עם שתי סטודנטיות מרמת-גן, דירה שכורה. אילנה ועליזה. עליזה תימניה, אילנה כוסית בת-זונה.
"הגענו לדירה. ראיתי שהעליזה הזאת קצת דפוקה. באתי איתה בזיון, סבבה. היא לא הייתה מי יודע מה, אבל בסדר. ימנית. שץ עם השניה בחדר השני. באתי אליו, שמתי את המגבת כאילו תולה. אמרתי לו שבאתי לראות את מה שקבענו. הוא אומר לי 'בוא, בוא'. אני רואה אותו, המניאק, לא מתבייש. לא האמנתי. שץ הגדול שוכב במיטה, מרים רגליים כמו זונה, ואני שומע אותו גונח 'אה... אה....'. אמרתי לו 'מה אה... אה... אה..?' אני רואה אותה עם הפה בתחת שלו. אני עומד קרוב אליו, עוד
מעט התותה שלו עומדת לי בעין כבר. עוד מעט אני מאכיל לו את התחת בטעות. ואני מסתכל איך הלשון בתוך התחת שלו, וזה מהמם.
"הלכתי ישר לעליזה. עכשיו, איך תגיד לה? 'תלקקי לי את התחת?' וההיא בת-זונה, יש לה איזו סטייה, שהיא אוהבת לשמוע פקודות. הבאתי אותה בפוזה שהראש שלה יהיה קרוב לקטן. היא שואלת אותי: 'מה אתה רוצה?'. אמרתי: 'תמצצי לי את הזין'. התחילה למצוץ. 'טוב, חלאס, די, מקרוני עשית לי אותו! תלקקי לי את הביצים'. אני לא יודע איך להגיע לתחת. והיא אהבה את הפקודה של הביצים. התחילה בולעת אחד מוציאה אחר. הרגה אותי, שקשוקה עוד מעט, חביתות, עיניים, הכל נהיה שם. 'תעזבי קצת את הביצים'.
"אני מפחד מהקטע של התחת, ואני ממש מתרגש כמו אחת שבאים לזיין אותה. בסוף אומר לה 'תלקקי את התחת אינעל אבוק ארס'. התחילה ללקק לי את התחת, לא עזבה אותי, עשתה ממנו מאפרה. ואני הרוג. אחרי זה למדתי אנטומיה של גוף האדם. זה הכל קשור. הזין, התחת, הביצים. הכל קשור אחד עם השני".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
"אחרי שעקרתי את השיניים ראיתי את שרה. היא אומרת לי: 'זה לא אסתטי'. נפגעתי. מה, אני בתערוכה של פיקאסו?'"
|
|
|
 |
|
 |
|
פרק 6 - השתלטות על עולם הפשע
|
|
|
 |
|
|
|
עם שחרורו מגלה אנג'ל אפיקים חדשים בעולם הפשע. כספי השוד הופכים בדיחה אל מול הכוכבים החדשים בשטח: סוחרי הסמים. "אתה רואה אותם נוסעים במכוניות, מתחרווטים, גאים בעצמם. מסתלבטים, הבני זונות האלה. אספתי אותם אחד אחד מהחמארות, וכל אחד קיבל כאפה. אני אומר להם יא בני זונות, לכו תלבשו מסיכות ושיהיה לכם ביצים לשדוד, כי החגיגה שלכם מסתיימת. אני לוקח את זה. אחד מהם אומר: 'יש לי ארבעה ילדים'. אמרתי, אז תתחיל להיות גבר. תלבש מסיכה ותלך לשדוד, יא מניאק. אני אשדוד בנק ואתה, זין כמוך, ירוויח ארבע אלף? אתם יכולים אחרת? בבקשה, מלחמה. מתי שאתם רוצים, איפה שאתם רוצים, ואם עכשיו אז עכשיו. הם התקפלו.
"היה מישהו שהביא חומר מחו"ל, מתאילנד, עם בחורות שלוקחות מזוודות כפולות. היה לי מונופול על זה. מוכרים רק לי. לפני זה התעניינתי דרך מקורות איך קונים, מי מוכר. אני לא נגעתי בכלום. שר הביטחון. מישהו רוצה לעשות פוזה? אלימות? אני מטפל. היה אחד שבבית שלו מכינים את המנות. הוא לא ידע על ההוא שבבית שלו מאוחסן החומר. בידוד. הפרדה. הכסף היה דמי כיס. לירה לא שמתי בצד. גם היתה לי התנגדות לכסף הזה. זה לא נראה לי כסף גברי. זה הרגיש כמו ערס של זונה".
לצד עסקי הסמים המשגשגים, נספרות גופות רבות ברחובות תל אביב. חודש לאחר שחרורו של אנג'ל הוא נעצר יחד עם שץ, בחשד לרצח העבריין סוחר האבטיחים שמעון "ציצון" גילקרוב. שבעה חודשים אחר כך נעצרים שץ, אנג' ל וכמה נוספים בחשד לרצח עזרא "טטי" שבתאי, והעלמת יעקב "יעובה" אברהם. בכל המקרים משוחררים אנג' ל ושץ בהיעדר ראיות. אנג' ל לא הורשע מעולם באותן רציחות, אך לימים הודה בפני פרקליטיו בכמה מהמקרים. קציני משטרה מספרים כי אנג'ל צד את קורבנותיו בשיטה ייחודית באותה תקופה. הוא מקים שני צוותי חיילים, האחד מורכב מנאמניו המוחלטים, והשני מעבריינים להם הוא מייחס חוסר נאמנות. יום לפני ביצוע הרצח בעזרת החיילים הנאמנים, אנג'ל מורה לקבוצה השנייה "להביא לו את הבנאדם". בינתיים הוא מחסל אותו בעצמו. כמה ימים אחר כך, כשחבורת הלא נאמנים מתלוננת שהמבוקש נעלם מעל פני האדמה, אנג'ל מוכיח אותם בצרחות, לעתים במהלומות על הפאשלה, מתוך תקווה שהסיפור יועבר למשטרה ויספק לו אליבי מושלם.
בינואר 77' ניצלים אנג'ל ושץ מנסיון חיסול בשכונת כפר שלם. "כולה אני משוחרר, בקושי הספקתי להכניס את הזין קצת לכוס וכבר היו מגרדים אותי מהכביש ומביאים לאמא שלי", מספר אנג' ל.כעבור שנתיים, בינואר79', מחליטה המדינה בצעד חסר תקדים להגלות את אנג'ל ושץ לאירופה עד סיום תקופת המאסר ברישיון. אנג'ל מגורש לפריז, שץ ללונדון. כעבור מספר שבועות מצטרף אנג'ל לחברו. אנג'ל ושץ מחדשים במהירות את פעילותם. באחד הימים מגלה שץ לאנג'ל כי איתר במסעדה ישראלית עבריין, שניסה לאנוס את שץ לפני ח"י שנים בתל מונד.
"אמרתי 'קדימה'. נכנסנו למסעדה. האדם ישב לאכול עם אשתו. הלכתי למטבח ולקחתי סכין, מאלה שחותכים את הבשר חד. אמרתי לבחור בוא, אני רוצה לדבר איתך. הוא אומר 'מה, מי מו'. אמרתי 'קום יא מניאק, רוצים לדבר אתך. אם הייתי רוצה להזיק לך הייתי מזיין אותך פה, יא זבל'. היו עליו אז כותרות שהוא ראש המאפיה בלוס אנג'לס. מיליונר בדולרים. אתה רואה אוכל חינם. סתם מניאק של פוזה. אין בו כלום. ואני שונא אותו. פגע בחבר שלי לפני 18 שנה.
"הוצאנו אותו מהמסעדה. אשתו נשארה בפנים. הוא עם כרס, מהכרסים החזקות האלו של העשירים, לא סתם ברארה. אמרתי לו 'אתה ראש מאפיה, אתה? אתה הראש של הזין שלי. חתיכת מניאק. אני חבר של שץ. אם הוא יגיד לי עכשיו להרוג אותך, אתה תמות'. שץ שואל אותו: 'אתה זוכר בתל מונד? תראה איזו צורה יש לך, יא חתיכת זבל. בטן של אוכל חינם. העיניים שלך, לפני שנים היה צריך להוציא אותם'.
שץ נותר בחו"ל, וחוזר ארצה רק באמצע שנות התשעים. כאן הוא יוצר קשר עם אנג'ל שנמצא במאסר עולם, ומבקש להיפגש. אנג'ל שולח לפגישה את רעייתו השנייה, נעמי. שץ מציע לנעמי להפעיל לחץ מתון על משפחות קרוביהם של נרצחי שנות השמונים בפרשיות הלא מפוענחות, כדי שידרשו את גופות יקיריהם מהמשטרה. כך, סבור שץ, תהיה המשטרה חייבת למצוא את הגופות, ותמורת המידע שיספק אנג'ל למציאתן, יקוצצו שנות מאסרו. נעמי שרואה בשץ גורם שלילי, לא מוצאת טעם בהצעה ומסרבת. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
