הטקס לזכרו של אבי כהן, העיניים לא נשארו יבשות צילום: עודד קרני
הקשבתם פעם למילות השיר, שמושמע לפני כל משחקי הבית של ליברפול? "כשאתה הולך דרך הסערה, הרם ראשך למעלה ואל תפחד מהחשיכה." אין אולי מילים אחרות לתאר את מה שכל אחד מהאלפים ביציע איחל לאיש שכרגע עזב אותנו, לעולם שכולו טוב. שמור על עצמך, לפחות שם.
זו היתה שעה מלאת כבוד, די נדירה בעולם ספורטיבי שבדרך כלל מתעלם מקיומם של סמלים. אותן מחיאות כפיים המוניות במקום דקת דומיה כשהדמעות זולגות מעצמן ובסוף צמרמורת. הסתכלתי על היציעים המרכזיים באיצטדיון הלאומי והם היו מלאים. החניה היתה מפוצצת, כמו ביום משחק. זו היתה שעת צהריים, אמצע העבודה, אבל כל מי שגדל על סיפורי הליברו ההוא, היה שם בכדי להיפרד.
ראיתי שחקני עבר, שנעלמו מהרדאר בשנים האחרונות. עסקנים שפעם כיכבו במדורי הספורט ויצאו לפנסיה. אוהדי מכבי עם חולצות מאז ואפילו הבחנתי באחד עם צעיף של הפועל ת"א, ממחיש שהטרגדיה הזו חצתה גבולות וטשטשה יריבויות.
בוני גינצבורג, שדאג בזמנו לכוון את אבי כבלם, הנחה את הטקס. קר רוח, ממלכתי, הוא הזמין אחד אחרי השני את הסופדים. השרה לימור לבנת דיברה על ההנצחה שתבוא, יו"ר ההתאחדות אבי לוזון סיפר על הצבר ופגע בול. כהן באמת היה הישראלי יפה הבלורית והתואר.
ואז עלתה דורית, האלמנה הטריה. היא לא הכינה משהו כתוב, לא היתה מסוגלת. היא רק סיפרה איך שלשום נכנסה לחדרו של בעלה וביקשה ממנו שילך לישון, כמו שהוא תמיד אהב. העיניים לא נשארו יבשות. גם אחרוני גיבורי הפעולה לא עמדו מול ההתפרקות של תמיר כהן שהבטיח, מול הארון של אביו, שהוא יהיה ממשיך הדרך וביקש שינוח בשקט.
האמבולנס בא לקחת את הבלם למשכנו החדש. משמר נערים מנבחרת ישראל ומכבי ת"א ליווה את הקפטן וכשנסגרו הדלתות תמיר הגיע עם תמונה גדולה של אבי השמח, מהימים הטובים. הוא הניח יד על השמשה של הרכב, סירב
להיפרד.
ביציאה חשבתי למה היו צריכים לחכות לסוף טראגי בכדי לספר לאדם כמה הוא היה גדול. למה בחייו לא השתמשו בהילה שהיתה בכדי ללמד את הילדים, שמחפשים מודל לחיקוי. פרנץ בקנבאואר הוא נשיא באיירן מינכן, בובי צ'רלטון תמיד יהיה הפנים של מנצ'סטר יונייטד, ורק כאן כהן נדחק הצידה, והוא לא היחיד. יש עשרות כוכבים שנשכחו בשולי הדרך.
אז אם כבר דיברו אתמול על הנצחה, שיחשבו על איך משלבים את המורשת, שהשאיר הבלם, עם חינוך שחקני העתיד. לא יזיק אם בעוד עשר שנים יהיה לנו קפטן נבחרת שיזכיר את המקור.
נא להמתין לטעינת התגובות
