ים של דמעות
נתן זהבי לא מרחם על בועז ותמר יונה שנעצרו באיטליה. את חמלתו הוא שומר לאלו שנותרו נטולי בית
ואז, כשהם מגיעים למוטל, מופיע החרא הזה, סגן-ניצב אסרף, ישראלי ברברי וחסר בושה. בפוזה מהסרטים הוא קורא: "בועז!". ההמשך ידוע. שוטרים איטלקים עוצרים את בועז ומכניסים אותו לקלבוש, תמר נעצרת גם, אבל הילדים לבד בווילה אז משחררים אותה. שחס וחלילה לא יישארו לבד. הערב הרומנטי הסתיים. דמעות זולגות מעיניי.
כבר פעם שלישית אני זולג. בפעם הראשונה זה היה כשצפיתי בתמונות המזעזעות של רוכשי הדירות מבינים שעולמם חרב, בפעם השנייה כשראיתי את פאפא יונה מבקש שיאפשרו לו לשקם את החברה הקורסת, ובפעם השלישית - בראיונות של תמר המקסימה בערוץ 2 ובכותרת הראשית של "ידיעות אחרונות", שופכת אש וגופרית על כל העולם, משקרת ומצהירה שאינה יודעת היכן בעלה ושהיא חוששת שהוא יתאבד.
בועז ותמר חיו כמו מלכים. וילה מדהימה, מכוניות מהממות. הם היו בטופ של ההיי-סוסאיטי. מי שמכר עד כמה ימים לפני בריחתו דירות לאנשים תמימים וגזל את מיטב כספם, לא ראוי לרחמים. מי שבמשך שלושה ימים פינו את האוצרות מהווילה שלהם והעבירו אותם לאי-שם, לא תיכננו לחזור כדי לתקן. מי שלקח עוד כמה מכות כסף שמנות בשוק האפור לפני הבריחה ידע בדיוק שהוא בורח ומותיר אחריו ים של דמעות של אנשים שחרב עולמם.
דה-ז'ה-וו
קריסות בסדר גודל כזה מותירות בכל פעם את השאלה, איפה אלו שאחראים על התנהלות הכסף הגדול במדינה. איך זה שברוקר תוקע בעשרות מיליונים את החברה שבה הוא מנהל? איך פקידה שוחטת את הבנק שבו היא עובדת ומעלימה 250 מליון שקל? איך ואיך ואיך, נשאל שאלות עד הפרשה הבאה. מי מתכנן את העוקץ החדש? ואולי הוא כבר נמצא בעיצומו, ועולמם של עוד מאות ואולי אלפים ייהרס?
את הבוקר עושה בועז יונה
במעצר במשטרת ונציה. עורכי דינו המלומדים יעמדו עם פנים רציניות של 300 דולר לשעה ויספרו שלקוחם הוא אדם רציני שיתקן את כל הטעויות שעשה. היינו בסרטים האלו ובא לנו להקיא.
אם עורך הדין המלומד, כמנהג עורכי הדין שמגינים על שועי המדינה שהידרדרו, יאמר שמר בועז יונה היה באיגרא רמה והגיע לבירא עמיקתא, אני מבקש מבג"ץ שיוציא צו המורה לעורכי דין לא להשתמש בביטוי המעצבן הזה.