 |
/images/archive/gallery/177/643.jpg שוטרי מרחב הנגב לצד נשק שהוחרם מיישוב בדואי.
צילום: דודו גרינשפן  |
|
|
|
|
| להערכת גורמי ביטחון, לבדואים בנגב יש 12-20 אלף כלי
נשק בלתי-חוקיים. השב"כ, המשטרה וראשי המגזר
חוששים: יהיו כאלה שיכוונו נשק אל כוחות הביטחון |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שמעון איפרגן
1/10/2004 8:22 |
|
|
|
|
|
|
|
רהט, מוצאי שבת, 18 בספטמבר 2004. העיר הבדואית הגדולה בישראל נראית כמו שדה קרב. מכוניות מפויחות, משאית עולה בלהבות, כדורים שורקים מעל לראש. עיקר הקרבות מתחוללים בשכונה 25, שבה מתגוררים שני הפלגים היריבים של משפחת אלג'בר. מאות תושבי השכונה נמלטים לתוך המקלטים, מחפשים מקום מחסה. אולם כל עובר אורח
שמעז לחצות את הכביש, נרגם מיד בגשם של אבנים.
דקות ארוכות חולפות עד שמאות שוטרים ולוחמי משמר הגבול מגיעים לשכונה. כשנרגעות הרוחות נחשפת הזוועה: נהג שנורה למוות ברכבו, שבעה בני אדם שנפצעו, חלקם קשה, ושלוש נשים שנמלטו מאימת הכדורים - ומצאו את מותן תחת גלגלי משאיתו של נהג מהפלג היריב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עד 20 אלף כלי נשק
|
|
|
 |
|
|
|
הקרב המר בין שני הפלגים היריבים של משפחת אלג'בר, שטורד את מנוחתו של המגזר הבדואי מזה זמן רב, הדליק באחרונה נורות אדומות גם בקרב גורמי ביטחון. דוחות מודיעיניים שהכינו בחודשים האחרונים גורמים בשב"כ ובמשטרת המחוז הדרומי קובעים כי האוכלוסייה הבדואית בנגב – שמונה כיום כ-138 אלף תושבים - מחזיקה ב-12 עד 20 אלף כלי נשק לא חוקיים. הכמות האדירה הזו כוללת מאות רימוני רסס, אלפי רובים ואקדחים מאולתרים שהותקנו מחלקי עץ ומתכת, מאות אלפי כדורים, עשרות מאגים ועשרות מטולי אר-פי-ג'י, שהוברחו באחרונה מסיני.
"זו פצצה מתקתקת ומסוכנת למדינת ישראל בכלל, ולתושבי הנגב בפרט", אומר קצין בכיר במשטרת המחוז הדרומי. "כמעט בכל בית בדואי נמצא נשק לא חוקי. כמויות הנשק העצומות שמחזיקים הבדואים בנגב עלולות לסכן את חייהם של כוחות הביטחון ושל אזרחים הנוסעים בכבישי הנגב".
הקצין משרטט תסריט אימה: "עלול להיווצר מצב, שבו בדואים חמושים ישתלטו על צמתים מרכזיים בנגב, כאות הזדהות עם המאבק הפלשתיני. קיימת גם אפשרות שהבדואים ישתמשו בנשק חם נגד כוחות הביטחון, שיהרסו בתים לא חוקיים שהם בונים. כל מעשה קיצוני שמבצעת ישראל, עלול לגרור תגובה בדואית קיצונית. לכן חשוב מאוד שניערך לכל תרחיש".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מצפצפים על החוק
|
|
|
|
|
|
|
הדוחות של גורמי המודיעין הישראליים אופטימיים מאוד בהשוואה להערכות של הבדואים עצמם. לדברי גורמים במגזר, הבדואים מחזיקים בלא פחות מ-40 אלף כלי נשק לא חוקיים ובכ-70 מטולי אר-פי-ג'י. בעיר רהט לבדה, על פי אותם גורמים, מוחזקים כ-8,000 כלי נשק לא חוקיים.
"זו תופעה מפחידה ומסוכנת", אומר ראש העיר רהט, טלאל אלקרנאוי, "צריך לאכוף את החוק בצורה מחמירה כלפי בדואים המחזיקים בנשק לא חוקי. יש צעירים חמומי מוח, שעלולים להשתמש בנשק הזה כלפי כוחות הביטחון. הם רק זקוקים לגפרור בוער כדי להצית את האש בכל המגזר הבדואי. אם המשטרה ורשויות החוק - כולל בתי המשפט - לא ינקטו ביד קשה ומחמירה כלפי אותם אזרחים במגזר המחזיקים בכלי נשק לא חוקיים, יבוא היום, ולהערכתי הוא לא רחוק, שבו נשלם מחיר כבד".
את הנשק הרב משיגים הבדואים בדרכים שונות - מפריצות לדירות פרטיות ולבסיסי צה"ל בדרום הארץ וברצועת עזה, דרך גניבה או קניית נשק מחיילים ומגורמים בעולם התחתון, ועד הברחות של נשק מסיני ומדרום הר חברון.
במהלך השנים טענו הבדואים כי הרובים ואמצעי הלחימה הרבים המוחזקים בידיהם משמשים אותם לירי של שמחה בחתונות, באירועים משפחתיים, במירוצי סוסים וגמלים ורק לעתים רחוקות כהגנה מפני חמולות יריבות העלולות לתקוף אותם.
אך ראש העיר אלקרנאוי מזהיר שלא כך הם פני הדברים. "לצערי, יש גורמים במגזר הבדואי שמצפצפים על החוק ועושים ככל העולה על רוחם", הוא אומר. "יש כאלה שמזמן כבר אינם נוהגים על פי המסורת הבדואית, ופותחים באש כלפי נשים וזקנים בכל מיני תירוצים של נקמות דם.
"הנכבדים לא נחשבים בעיניהם, ומה שמעניין אותם זה האגו שלהם בעיני חבריהם. גם ירי בחתונות כבר גרם לשיתוק של ילדים ולפגיעה בנשים הרות שאיבדו את עובריהן. צריך לטפל בתופעה הזו בהקדם, אחרת זה ייגמר רע מאוד".
לאלקרנאוי למוד הניסיון יש בסיס רחב להערכותיו הקודרות. לפני כעשר שנים, לאחר הטבח שביצע ברוך גולדשטיין בעשרות ערבים במערת המכפלה, הנגב בער. נקודת המשטרה ברהט הפכה לעיי חרבות, הבנק ומוסדות רשמיים אחרים הוצתו, עשרות שוטרים נפצעו, מכוניותיהם של אזרחים רבים שנסעו בכבישי הנגב נרגמו, ואזרח רהט נהרג מירי של שוטרי משמר הגבול.
אבל זה, לדברי אלקרנאוי, היה רק הפרומו. בתקופה האחרונה השטח שוב תוסס. במהלך השנה האחרונה עצרו בלשי היחידה המרכזית של המחוז הדרומי כמה עשרות בדואים בחשד שהבריחו כמה מאות רובי קלצ'ניקוב ממצרים לישראל והתכוונו למכור אותם לארגוני טרור בחברון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
טיפה בים
|
|
|
|
|
|
|
לפני כשישה חודשים ירו אלמונים לעבר בלשי משטרת העיירות, שרדפו אחרי חבורת נערים בדואים שהשליכה אבנים על מכוניות שחלפו בכביש ערד-באר-שבע. שניים מהבלשים נפצעו קל, ומפקד משטרת המחוז הדרומי דאז, משה קראדי, היום המפכ"ל, הזהיר כי מדובר בחציית קווים אדומים.
משטרת ישראל מתקשה מאוד לאתר אמצעי לחימה לא חוקיים במגזר הבדואי, בעיקר בגלל היעדר מקורות מודיעיניים טובים במגזר. על מצבה העגום של המשטרה בתחום זה מלמד הנתון הבא: מאז תחילת 2003 נתפסו במגזר הבדואי כ-250 כלי נשק לא חוקיים בלבד. טיפה בים.
גם קצין המיעוטים לשעבר במשטרת מרחב הנגב, רב-פקד אלברט בן-סעיד, הנחשב למומחה הגדול בארץ בכל הנוגע למגזר הבדואי בנגב, מודה בגילוי לב כי המשטרה נכשלה בניסיונותיה לחדור למגזר ולרוקן אותו מכלי נשק לא חוקיים. "אין למשטרה יכולת לחדור למגזר הבדואי ולפרק אותו מאמצעי הלחימה שברשותו", הוא קובע. "מאגר כלי הנשק שלהם עצום והמשטרה לא מצליחה להגיע למקומות המסתור. כמות הנשק שהמשטרה תופסת במגזר הבדואי היא ממש בדיחה".
גם בן-סעיד מאמין לתרחיש האימה, ששרטט הגורם הבכיר במחוז הדרום: "הבדואים שולטים על מקומות אסטרטגיים בנגב. עלול להיווצר מצב שבו הם ישתמשו בכלי נשק נגד שוטרים ופקחים של משרד הפנים, שיגיעו להרוס את בתיהם. בעיני הבדואי, הבית הוא כל עולמו וגאוותו, והוא לא ייתן לאיש לפגוע בו. להערכתי, זה רק עניין של זמן עד שיפרצו מהומות קשות במגזר הבדואי, שעלולות להאפיל אפילו על מה שאירע בקרב ערביי צפון הארץ.
"לבדואים יש יכולת לנתק את הנגב משאר חלקי הארץ. הם מושפעים מאוד מהתנועה האיסלאמית, ולא יהססו לירות על כוחות הביטחון הישראליים. אסור לשכוח שביישובי הנגב מתגוררים גם אלפי שוהים בלתי חוקיים ונשים עזתיות שנשואות לבדואים ומסיתות כל הזמן נגד המדינה ומוסדותיה. המזל שלנו הוא שאין מנהיג שילכד את הבדואים לקבוצה אחת. במידה שיקום מנהיג שכזה, תהיה סיבה לדאגה. הייאוש במגזר הזה כל כך גדול, שכל דבר יכול להדליק אותו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בתוך שקי ההאכלה
|
|
|
|
|
|
|
הבדואים נוהגים להחזיק את מאגרי הנשק העצומים שלהם במגוון מקומות מסתור: מערות, דירים, מתחת לאוהלי האירוח, בארות מים, סליקים ביתיים, מקלטים תת-קרקעיים, צריפי מגורים ובתוך שקי ההאכלה לגמלים. חלק לא מבוטל מכלי הנשק נמכר לארגוני הטרור בחברון, כמו הג'יהאד האיסלאמי והחמאס. אלה מנצלים לא פעם את מצבם הכלכלי הרעוע של הבדואים בנגב, ומפתים אותם להצטרף לשורותיהם כדי לבצע פיגועים נגד חיילי צה"ל ואזרחים בדרום הארץ.
בשנים האחרונות חשף השב"כ כמה חוליות של צעירים בדואים מהנגב, שתנועת החמאס בחברון וברצועת עזה הצליחה לשכנע אותם - תמורת אלפי דולרים - לבצע פיגועים באוטובוסים עמוסים בחיילים הנוסעים בכבישי הנגב. חברי החוליות עברו אימוני ירי רבים בגבעות המשקיפות על היישוב כסייפה, אך נלכדו בטרם הסתיים שלב האימונים.
"אסור לעשות הכללות", אומר עאקל אלאטרש, אחד השייח'ים הוותיקים והמוערכים במגזר הבדואי. "יש כמה תפוחים רקובים באוכלוסייה הבדואית שמכתימים את כולנו, וגורמים לנו נזק תדמיתי. נכון שיש כמויות גדולות של נשק לא חוקי במגזר, אבל הסכנה האמיתית היא לבדואים עצמם. יש חמולות ופלגים שרבים על כל שטות, ולא מהססים לירות לכל הכיוונים".
אלאטרש סבור שיש לטפל בבעיה בדחיפות. "המדינה צריכה לעשות לזה סוף, אחרת ניכנס לתוך ביצה שלא נוכל לצאת ממנה. צריך לגזור עונשים חמורים על אלה שמחזיקים נשק לא חוקי, כדי שלא יחזרו על מעשיהם. אם בית המשפט יפסיק להטיל עונשים קלים על אותם אנשים, המצב ישתנה לגמרי, וצעירי המגזר יבינו שבנשק לא פותרים בעיות. אני רוצה לקוות שלא נגיע ליום הזה, שבו המיעוט שבמיעוט יפתח באש לעבר חיילים, שוטרים או שכנים יהודים".
גם ראשי היישובים היהודיים בנגב מודאגים ממירוץ החימוש במגזר הבדואי. ראש מועצת רמת-נגב, שמוליק ריפמן, חושש מתרחיש שבמהלכו ישתלטו מליציות בדואיות חמושות על צמתים מרכזיים בנגב, ויפתחו באש לעבר אזרחים ואנשי כוחות הביטחון.
לדברי ריפמן, האוכלוסייה הבדואית ברובה שומרת חוק, אך גורמים קיצוניים בקרבה עלולים לבצע מעשים קיצוניים. "המצב הכלכלי במרבית היישובים הבדואיים גרוע", מסביר ריפמן, "תוכנית הריסת הבתים והסתה על ידי גורמים פלשתיניים קיצוניים עלולות להוציא את השד הבדואי מהבקבוק".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
העסק רותח
|
|
|
|
|
|
|
במרכז המסחרי ברהט הרוחות עדיין סוערות מהקרב רווי הדם. שיחת היום עוסקת בחיסול חשבונות ונקמות דם. "הרוחות פה לא יירגעו עד שמי שרצח בדם קר - ישלם", מאיים א', אחד הצעירים. "למשטרה לא יעזור כלום. יש לנו פה מספיק נשק כדי לחסל את מי שפגע במשפחה שלנו. העסק פה חם, רותח, ואם יגיעו שוטרים כדי לנסות להתערב, לא בטוח שהם לא יחטפו כדורים".
מה אתה והחברים שלך חושבים על כלי הנשק הלא חוקיים שיש במגזר?
"המדינה הפקירה אותנו, הפכנו לאזרחים סוג ג'. ביישובים בדואיים רבים אין מים, חשמל, כבישים סלולים ובתי ספר. השעמום הורג את הצעירים והקנאה מעבירה אותם על דעתם. תוסיף לזה את הרס הבתים, ותגלה אנשים מיואשים, שעלולים להשתמש בכל כלי שיש ברשותם. כן, גם ברובים נגד חיילים. יש ברהט הרבה צעירים שהצטרפו לתנועה האיסלאמית ומגייסים תרומות לארגוני טרור בעזה. ההזדהות עם העם הפלשתיני מתגברת עם השנים".
במשטרת המחוז הדרומי מודעים היטב להתחמשות של המגזר הבדואי. ממלא מקום מפקד משטרת מרחב הנגב, ניצב משנה שמעון בן-הרוש, מספר כי המשטרה עורכת מדי פעם שורה של מבצעים גדולים כדי לאתר אמצעי לחימה במגזר. "נכון שהמודיעין שלנו לא מצוין, אבל הוא עדיין קיים", אומר בן-הרוש. "כל הנושא הזה הוא סבוך ומורכב, אבל אי אפשר לנטרל את המשטרה הגדולה כדי לחפש נשק במגזר הבדואי".
דוחות של המחוז הדרומי והשב"כ מביעים חשש מירי של בדואים לעבר כוחות הביטחון, אתם מוכנים לתרחיש כזה?
"זה תרחיש די קיצוני ובסבירות מאוד נמוכה. מבחינתנו, זאת תהיה חציית קווים אדומים. בכל אופן, אנחנו נערכים לכל תרחיש".
גם מפקד משטרת מרחב הנגב לשעבר, תת-ניצב חיים כהן, גורס כי לא מדובר בתסריט כל כך דמיוני. "באחד המקרים, כשהגענו להרוס בית לא חוקי בפזורה הבדואית, קיבלנו איומים על כוונות לפגוע בשוטרים באמצעות נשק חם", הוא מספר. "זה אולי נשמע די קיצוני, אבל הכנו בזמנו תוכניות להתמודד גם עם האפשרות הזו".
shimon@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
