 |
/images/archive/gallery/203/717.jpg גישה לנכים. צילום:
הדמיה  |
|
|
| הקיבוצים לא רוצים חברים נכים |
|
| חשיפה: בנים מוגבלים או נכים נפשית של חברי קיבוץ לא יכולים להתקבל כחברים וצריכים להיאבק על זכויותיהם. אב:"הבן שלי יכול להצביע לכנסת אבל לא באסיפת חברים"
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
מרב דוד
20/12/2004 6:00 |
|
|
|
|
|
|
|
השוויון בקיבוצים כבר מזמן אינו כפי שהיה בעבר, אך כעת נשבר שיא חדש: תחקיר מעריב חושף שקיבוצים רבים הפסיקו לקבל כחברים בני קיבוץ נכים, בעיקר נכי נפש. ברוב המקרים נושא החברות של הנכים לא מועלה כלל להצבעה, או שהם נדחים על הסף.
עד היום העדיפו הנכים בקיבוצים ובני משפחותיהם לנהל את המלחמה לשוויון זכויות בבית, ולא הוציאו את הכביסה המלוכלכת החוצה. התהליכים הקיצוניים שעוברים בשנים האחרונות על קיבוצי ישראל, ובראשם ההפרטה, החריפו את המצב וגורמים לנכים לצאת מהארון. עם זאת, הפחד מפני התנכלות מצד החברים האחרים בקיבוץ עדיין גדול, לכן ביקשו הנכים שהתראיינו לכתבה להישאר בעילום שם.
נעמה ואורי (שמות בדויים) חיו כחברים בקיבוץ בדרום כמעט כל חייהם. הוריה של נעמה אף היו ממייסדי הקיבוץ. לפני 30 שנה נולד בנם שרון (שם בדוי). סיבוך בלידה הביא לכך שלמוחו של הפעוט לא הגיע חמצן, והוא נותר נכה פיזית ושכלית. הטיפול בשרון הצריך מהוריו מאבקים קשים עם מזכירות הקיבוץ, והם החליטו
להצטרף לקבוצה של הורים לילדים נכים בקיבוצים הנקראת ארגון אהד"ה.
"כבר אז הבינו ההורים שהילדים הנכים לא עומדים להתקבל כחברי קיבוץ", מספר אורי. "הם הכינו את הסכם שכל הורה צריך לחתום מול הקיבוץ שלו, כדי להבטיח את התנאים של הבן הנכה. ההסכם הזה היה בניגוד לדעתנו, בין השאר כי לא כלל תנאי לחברות בקיבוץ".
נעמה ואורי אינם מהססים להשתמש במילים קשות בנוגע ליחס שקיבל בנם מהקיבוץ. "הבן שלי יכול להצביע בבחירות לכנסת, אבל לא באסיפות החברים", אומר אורי. נעמה מוסיפה: "אנשים חלשים מחלישים את הקיבוץ - הם לוקחים ולא נותנים הרבה. כמו בספרטה, בקיבוץ זורקים את החלשים מעבר לגדר. אמרו לי את זה בפירוש. הבן שלי לא מתקבל לחברות כי הוא פגוע".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
"לא מקבלים לחברות"
|
|
|
 |
|
|
|
הטיעון הזה לא מרשים את את ההנהגה הקיבוצית. "נכון שמותר לנכים נפשית להצביע לכנסת", אמרה בכירה בתנועה הקיבוצית המאוחדת (תק"ם), "אבל במדינה שבה יש שישה וחצי מיליון תושבים אפשר לפזר את הנזק. בקיבוץ לא. כמו שאף משפחה שבבעלותה חברה לא תשים בדירקטוריון את הבן המופרע והמפגר, ותיתן לו זכות הצבעה".
אחד הנושאים העיקריים שמטריד את הנכים בקיבוצים הוא תחום שיוך הדירות. ברגע שהקיבוץ מופרט לחלוטין, הבתים שבהם גרים חברי הקיבוץ הופכים לרכושם הפרטי. לבן קיבוץ נכה לא מובטח דבר, אולי פרט לעובדה שאם יגור בקיבוץ עד סוף חייו, תוכל הדירה לשמש אותו.
בתה של אורה (שם בדוי) כבר עברה את גיל ה-30. היא חיה בקיבוץ בצפון, נשואה ואם לילדה, ועובדת בכל יום במשך ארבע שעות למרות הנכות שממנה היא סובלת. כל החברים של הבת כבר התקבלו לחברות בקיבוץ, ורק היא נשארה מאחור.
"כששאלתי מתי יגיע תורה של הבת שלי, אמרו לי שיש החלטה של התנועה הקיבוצית המאוחדת שלא מקבלים לחברות אנשים בעלי נכויות, אבל הקיבוץ מתחייב לדאוג להם", אומרת אורה. "בתקופה ההיא איש לא חשב על ההפרטה. אמרו לנו שיש החלטה של התק"ם, ואנחנו לא התווכחנו וקיבלנו את זה. בשנתיים האחרונות השתנו פני הקיבוץ לגמרי. הדירה שבה חיה בתי לא תהיה לעולם רשומה על שמה, ולא יהיה לה שום דבר להעביר לבתה. עכשיו יש לחברות בקיבוץ משמעות קיומית".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא מכחישים
|
|
|
|
|
|
|
האיש שאחראי לשיקום הנכים בתנועה הקיבוצית, דן שרון, מעריך כי ההחלטה לא לקבל נכים כחברים נובעת מפירוש לא נכון של חוק הקיבוץ. "בעיניי זה לא מהלך שנבע מגזענות", מבהיר שרון. "זה אינטרס של הקיבוצים להבטיח את קיומם של בני הקיבוץ הנכים, כדי לשמור על הערכים שלנו כחברה. אנחנו עדיין קיבוצים, ונושא הערבות ההדדית חשוב. צריך למצוא דרך לחייב את כל הקיבוצים לדאוג לנכים, ולא שיום אחד יתפרקו הקיבוצים, ויקום דור שיטען שלא מתפקידו לדאוג לאנשים האלה".
בעקבות הטענות הקשות שחשפו חברי הקיבוצים אמר דובר מטה המאבק של הנכים, יואב קריים, כי יחס הקיבוץ לנכים מוכיח שוב שבמדינת ישראל אין שוויון ואין דמוקרטיה אמיתית. "החברה שהתיימרה להיות הסמן הימני של השוויון, הוכיחה שלא רק שהיא אינה כזו, היא אולי האחרונה שיכולה להתהדר בערכים מוסריים והומניים", אמר קריים. "מטה מאבק הנכים יילחם בתנועות הקיבוציות מלחמת חורמה, עד שאחרון הקיבוצניקים בעלי המוגבלות יקבל את זכויותיו המלאות".
בתק"ם לא מכחישים את האשמות הנכים: "זה נכון שמאז שהקבלה לקיבוץ הפסיקה להיות אוטומטית, לא התקבלו בנים הלוקים בנפשם או מוגבלים שכלית כחברים. באשר לנכים פיזית, אנחנו לא מכירים זאת כתופעה, אם כי זה יכול לקרות. החשש היה כי אם הם יועמדו להצבעה ולא יתקבלו, הם יאבדו את כל זכויותיהם כבני קיבוץ, ולכן העדיפו לא להעמיד אותם להצבעה, אלא להכין בשבילם הסכמים שיבטיחו את קיומם", נמסר בתגובת התנועה. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
