 |
/images/archive/gallery/239/883.jpg הפגנה באיראן
צילום: רויטרס. עיבוד מחשב: גל חן  |
|
|
|
|
| אחמד ראפאת, עיתונאי מאיראן, גורש מארצו לפני 14
שנה. בשיחה עם NRG מעריב הוא מספר על ייאושם של המתונים, השתלטות השמרנים ומאבק הצעירים |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
ברק רביד
12/1/2005 14:46 |
|
|
|
|
|
|
|
משנת 1981 הוא לא ביקר בארץ מולדתו. מנגנוני המודיעין האיראנים צירפו אותו ל"רשימה השחורה" של אויבי המשטר אחרי שפרסם ספר שלא מצא חן בעיני שלטון האייתולות. גם בסוריה הוא הרגיז כמה אנשים, ודווקא בישראל הוא מרגיש בבית. אחמד ראפאת, עיתונאי איראני המסקר את המזרח התיכון כבר קרוב ל-30 שנה, ביקר לאחרונה בארץ. בשיחה עם NRG מעריב הוא מספר על איראן שלא הכרתם.
מר ראפאת, למה המשטר בטהרן כל כך כועס עליך?
"בשנת 1981 פרסמתי ספר ובו פסקי הלכה מתורגמים מפרסית של
הוגה המהפכה האיסלאמית, האייתוללה חומייני".
מה כל כך נורא בזה?
"התמקדתי בפסקי הלכה שעוסקים בסקס, ומסבירים מה לדעת חומיני מותר ומה אסור. אפילו נתתי דגש על הסוגיה של סקס עם בעלי חיים. רציתי להדגיש איך המהפכה האיסלאמית מתערבת בכל נבכי החיים, וגם הפרטיים ביותר. מסתבר שזה הרגיז כמה אנשים".
איראן של היום היא קיצונית יותר או מתונה יותר?
"לצערי, אני חייב לומר שאיראן, או ליתר דיוק המשטר האיראני, הופך קיצוני יותר והגורמים השמרנים מתחזקים. חייבים להבין – השמרנים משתלטים על הפרלמנט, הם שולטים בתקשורת, שולטים במשמרות המהפיכה ובצבא. הדבר היחיד בו הם לא שולטים זה הנשיאות והממשלה. אבל בבחירות הקרובות ביוני, הם צפויים לכבוש גם את המעוזים המתונים האחרונים האלו".
ממה נובעת התחזקות השמרנים? לפני ארבע-חמש שנים היה נדמה שהמתונים הם אלו שמתחזקים.
"הנשיא מוחמד חאתמי מסיים את תפקידו אחרי שתי קדנציות. חאתמי רצה רפורמות, אבל לא כאלה שייפגעו בערכי המהפכה האיסלאמית. רוב אנשי המחנה שלו לא חשו כך, והיו מוכנים להקריב את המהפכה תמורת הרפורמות. בשל כך, בבחירות הקרובות רוב המחנה המתון פשוט לא יגיע לקלפיות. אחוז ההצבעה יהיה נמוך ביותר מה שיישרת את השמרנים, שיזכו ללא קושי".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
אחמד ראפאת. ברשימה השחורה של טהרן משנת 1981
|
|
|
 |
|
 |
|
הסטודנטים הפכו אדישים
|
|
|
 |
|
|
|
ההפגנות ההמוניות שראינו לפני כמה שנים נעלמו?
"כן. עידן ההפגנות נגמר נכון לעכשיו. הצעירים מבצעים מחאה אישית, יותר עבור עצמם מאשר עבור החברה. לדוגמא, לאחרונה התגלה כי הרבה בחורים ובחורות החלו לעסוק בזנות. כששואלים אותם למה, הם אומרים: 'המשטר נכנס לי למיטה ומנסה להכתיב לי איך ומתי לעשות סקס'. העבודה בזנות היא התרסה נגד המשטר. לאמור 'אני שולט בגופי ולא אנשי הדת'".
איזה תופעות נוספות קיימות?
"איראן נמצאת היום במקום השלישי בעולם בכמות ה"בלוגים" באינטרנט. הצעירים האיראנים מביעים את המחאה שלהם באינטרנט וכותבים ללא חשש על כל הדברים שנחשבים טאבו באיראן – סקס, סמים, אלכוהול, הומוסקסואליות וכו'".
מסתבר שהמחאה השקטה של הצעירים באיראן יצרה גם תרבות מועדונים חדשה.
"צעירים באיראן מארגנים מסיבות ורואים גם בכך סוג של מחאה. יש סטודנט איראני שנעצר כ-20 פעמים בשנתיים האחרונות, על כך שארגן מסיבות והוא עדיין ממשיך בשלו. הזמרת הפופולרית ביותר באיראן היום, היא בחורה בשם 'DJ מרים'. המשטר מגדיר את המוסיקה שלה כחתרנות ומנגנוני המודיעין מחפשים אחריה. עד עכשיו הם לא הצליחו לאתר אותה וזה רק מגביר את הפופולריות שלה".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אתר אינטרנט של האופוזיציה האיראנית. מעבירים את המחאה לרשת
|
|
|
 |
|
משתמשים בבלוגים למחאה אישית נגד משטר האייתולות
|
|
|
|
|
|
|
הרפורמיסטים רוצים גיבוי בינלאומי
|
|
|
|
|
|
|
אז למה המקרים הפרטיים לא מתגבשים למחאה קולקטיבית חזקה?
"הצעירים באיראן, שהם כיום הרוב באוכלוסייה, מיואשים ויותר מהכל פשוט אדישים למצב. אם תשאל היום סטודנט איראני, הוא יגיד לך שהוא רוצה שינוי, אבל אף אחד לא מוכן לשאת במחיר האישי של מחאה נגד המשטר".
מה יכול לשנות את המצב הזה?
"לא ניתן לכבוש את איראן מבחוץ, וגם הצבא לא יבצע הפיכה נגד המשטר. הדרך היחידה היא מרי אזרחי, כמו במזרח אירופה וכפי שראינו לאחרונה באוקראינה. יש פוטנציאל לשינוי המשטר, יש חומרי גלם טובים, אך אין מי שיעמוד בראש המחנה. הצעירים באיראן שדורשים רפורמות זקוקים נואשות למנהיג".
הקהילייה הבינלאומית יכולה לעזור?
בוודאי, זה אפילו מה שנחוץ. הסטודנטים באיראן מבולבלים מעמדת המערב. מצד אחד, הם שומעים את הנשיא בוש מדבר על הצורך בדמוקרטיה באיראן ומצד שני רואים איך חברות אמריקניות חותמות על הסכמים מסחריים עם הממשלה. הדור הצעיר רוצה לראות שהעולם נוקט בצעדים ולא רק מצהיר הצהרות. הם רוצים להיות בטוחים לגמרי שלמאבק שלהם יהיה גיבוי בינלאומי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
טיל "שיהאב 3". אמצעי לחימה שמביא להישגים מדיניים. צילום: רויטרס
|
|
|
|
|
|
|
פרוייקט הגרעין - נשק פסיכולוגי
|
|
|
|
|
|
|
איראן נמצאת כבר כמה שנים על הכוונת של ארה"ב. הממשל האמריקני מפעיל לחצים קשים על איראן, במיוחד סביב סוגיית הגרעין.
מה מניע את מדיניות החוץ של טהרן?
"אין לטהרן מדיניות חוץ ברורה. איראן רוצה להיות מעצמה אזורית, ולפי ההיגיון האיראני, מי שלא 'עושה בעיות' לעולם – לא קיים. בלי הסיוע האיראני לטרור, או בלי פרוייקט הגרעין, או בלי עידוד האנרכיה בעיראק – מי בכלל היה מתעניין במה יש להם להגיד".
גם פרוייקט הגרעין וטיל ה"שיהאב 3" הם חלק מהמדיניות הזו?
"איראן צריכה טיל כמו 'שיהאב 3' כדי להגיד שהיא יכולה לאיים על תל-אביב. טהראן רוצה להצטייר כאיום עבור ישראל, יותר מאשר לתקוף אותה באמת. מנהיגי איראן סבורים כי אם יצליחו לשכנע את פעיל הפת"ח הפלשתיני בג'נין או את החקלאי המצרי בסיני, עומדים להחזיק בנשק גרעיני – איראן תהפוך למנהיגה אזורית. עבור טהרן זהו נשק פסיכולוגי, יותר מנשק אמיתי".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
