 |
/images/archive/gallery/251/223.jpg סטודנטים מתרגלים בשטח האוניברסיטה
צילום: ארכיון מעריב  |
|
|
| השכלה בגרוש - דוקטורנטים
במשכורת רעב |
|
| עוזרי הוראה ומחקר באוניברסיטאות בארץ סובלים
מתנאי העסקה משפילים ומשמשים "עובדי קבלן
נטולי זכויות". התגובה לטענותיהם:
שיבינו את המצב ולא יציגו דרישות שכר מופרזות
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
אור קשתי
31/1/2005 11:47 |
|
|
|
|
|
|
|
תכירו את הפרולטריון האקדמי שלכם. זה שדואג להכין את השיעורים, לבדוק את הבחינות ולעמוד בקשר ישיר עם הסטודנטים לתואר ראשון. בשנים האחרונות הם סבלו מירידה חדה בשכר, מפגיעה בזכויותיהם הסוציאליות וגם מעיכוב משכורות. "אני בעיקר מרגישה פראיירית", מסכמת חברת הסגל הזוטר של אחת האוניברסיטאות.
בראש היררכיה נמצאים הדוקטורנטים עם משכורת ממוצעת של כ-2,500 שקל , תשלום במשך 12 חודשים וזכויות סוציאליות. אחריהם - המאסטרנטים, תלמידי התואר השני, עם משכורת ממוצעת של 1,600 שקל , המשולמת במשך עשרה חודשים. בתחתית הדירוג - מורים מן החוץ, עם משכורת חודשית של פחות מ-2,000 שקל , הנפרשת על פני שמונה חודשי העסקה, וללא שום זכויות סוציאליות או פיצויי פיטורים.
"העבודה
כעוזרת הוראה מוחקת את הרצון להמשיך בקריירה אקדמית", אומרת תמי, המעבירה שיעורי תרגול עם מספר הולך וגדל של סטודנטים בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטת תל-אביב. במצב של חוסר ביטחון תעסוקתי גדול כל-כך, היא מבקשת שלא להזדהות. "כבר שנתיים אני קורעת את עצמי בהעברת השיעורים, בשעות קבלה ובבדיקת עבודות, ומקבלת על כך שכר רעב. אנחנו 'חוטבי העצים ושואבי המים' של האוניברסיטה."
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
בין הגזירות: קיצוצים בשכר, בתקנים ובמלגות
|
|
|
 |
|
|
|
את הניסיונות לפגוע בכ-8,000 חברי הסגל האקדמי הזוטר ניתן לגלות לאורכה ולרוחבה של מערכת ההשכלה הגבוהה. רשימת הגזירות ארוכה וכוללת קיצוצים בגובה עשרות אחוזים בשכר ובתקנים להעסקת תלמידי מחקר, בחישוב מוטה של היקף המשרה, בהלנת שכר, לפעמים לתקופה של חודשיים, ובקיצוץ בהיקף המלגות.
במקום תלמידי התואר השני והשלישי, מרחיבות כמעט כל האוניברסיטאות את העסקת "מורים מן החוץ", שכמעט לא עוסקים במחקר אקדמי אלא בעיקר בהוראה. לדברי שיאון קורן, יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת באר-שבע, היקף שיטת ההעסקה הזו גדל בכ-50 אחוז בתוך שלוש שנים. "זה פטנט מאוד נוח לאוניברסיטאות, שחוסך להן הרבה מאוד כסף", הוא מסביר.
"באופן הדרגתי, הסגל הזוטר הולך ונעלם. בתנאים כאלה, אני לא בטוח שאנשים ירצו להמשיך ללמוד לתארים מתקדמים בבאר-שבע. הם לא יחתמו אבטלה, אלא פשוט יעברו ללמוד באיחוד האירופי או בארצות-הברית, ואז נקבור את עצמנו באופן סופי כמדינת עולם שלישי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"מנצלים את העובדה שאנו תלויים בהם"
|
|
|
|
|
|
|
העימות הקשה ביותר בין ארגוני הסגל הזוטר להנהלות האוניברסיטאות מתרחש כיום באוניברסיטת תל-אביב, שבה עובדים כ-1,600 תלמידי מחקר ועוזרי הוראה. לדברי ראשי הארגון בתל-אביב, מנסה האוניברסיטה לחסוך על חשבון הסגל הזוטר, המהווה כ-30 אחוז מכוח האדם המועסק במוסד, אולם "צורך" רק כשבעה אחוזים מתקציב השכר הכללי.
לדברי ניצן הדס, יו"ר הפורום המתאם של ארגוני הסגל הזוטר, משמעות השינויים בתנאי ההעסקה והשכר, כפי שהאוניברסיטה מנסה כעת ליישמם, היא קיצוץ של 50 אחוז והפיכת תלמידי המחקר למורים מן החוץ.
אלה מקבילים, כהגדרתו, ל"עובדי קבלן נטולי זכויות, כאלה שמעסיקים במשך שמונה חודשים ומפטרים בלי לשלם פיצויים. האוניברסיטה מנצלת את העובדה שאנחנו תלויים בה להמשך הלימודים שלנו, ולכאורה לא יכולים לסרב לשום הצעת עבודה, גם אם היא כרוכה בתנאים משפילים".
הפגיעה לא מסתכמת רק בניסיון לשנות את שיטת ההעסקה. לדברי חברים בארגון הסגל הזוטר, דוקטורנטים בפקולטות מסוימות נדרשים "לחנוך" סטודנטים לתואר ראשון במשך תשע שעות בשיעורי מעבדה.
מדובר בקורס חובה, הנכלל בתשלום שכר הלימוד של הסטודנטים, אולם הדוקטורנטים לא מקבלים על כך אפילו שקל. ואם זה לא מספיק, בארגון מדווחים על 398 חברי סגל זוטר, שקיבלו את משכורתם באיחור שנע בין כמה ימים ומגיע לפעמים עד לחודש וחצי.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
עו"ד ורד בן שדה מחיפה וניצן סגל מתל-אביב. צילום: יוסי אלוני. עיבוד מחשב: גל חן
|
|
|
|
|
|
|
מקווים לקשר נכון יותר עם תלמידי המחקר
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר הוכרזו בתל-אביב עיצומים, שכוללים אי בדיקת מבחנים או מסירת ציונים. המאבק זוכה בינתיים לתמיכת אגודת הסטודנטים ואף לעידוד מצד ארגון הסגל האקדמי הבכיר, שנערך גם כן למאבק אפשרי בהנהלת האוניברסיטה.
מאוניברסיטת תל-אביב נמסר בתגובה: "אנו מקווים כי מסקנות הוועדה לבחינת צורת ההתקשרות עם הדוקטורנטים וההחלטות שיבואו בעקבותיהן, יאפשרו למסד קשר נכון יותר עם תלמידי המחקר, הכולל קיום מלגות גבוהות יותר מבעבר.
"בכל הטיעונים שהוצגו בפני הנהלת האוניברסיטה לא הועלתה הטענה בדבר 'החניכה', ואנו נשמח לקבל את שמות הסטודנטים המחויבים בכך, על מנת שנבדוק את הנושא ". באשר לעיכוב בתשלום המשכורות נמסר: "אכן הייתה תקלה והאוניברסיטה מצטערת על כך, ודאגה לשלם לכל תלמיד מחקר שמשכורתו לא שולמה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הסגל הזוטר בחיפה: "קיבלנו איום ישיר וברור"
|
|
|
|
|
|
|
לדברי עו"ד ורד בן-שדה, יו"ר ארגון הסגל הזוטר באוניברסיטת חיפה, גם שם אירעו בחודשים האחרונים מקרים רבים של עיכוב בתשלום משכורת חודש אוקטובר. מתוך 554 מקרים ידועים, כ-190 עובדים הסתפקו בחודש נובמבר רק במקדמות, ואילו כ-360 נאלצו להמתין עד דצמבר. כעת דורש הארגון פיצוי מהנהלת האוניברסיטה.
"ההנהלה הקודמת עשתה דברים איומים ונוראים לסגל הזוטר", מספרת בן-שדה, "בקיץ 2003 קיבלנו איום ישיר וברור: אם הדוקטורנטים לא יסכימו לקיצוץ שכר שנע בין 33% ל-65%, האוניברסיטה לא תמשיך להעסיק אותם. התוצאה היא שתלמידי התואר השלישי הורדו לתנאי שכר הנמוכים גם מאלו של מורים מן החוץ, שהמספר שלהם גם אצלנו רק הולך וגדל".
באוניברסיטת חיפה, המעסיקה כ-1,300 חברי סגל זוטר, טוענים כי "אחוז ניכר מהמורים מן החוץ באוניברסיטה הנם מרצים בכירים ממוסדות להשכלה גבוהה אחרים. אחרים הם אנשי מקצוע בכירים בתחומי המשפט, הרפואה, וההיי-טק. שכרם של חברי הסגל לא קוצץ כלל. יתרה מכך,הנהלת האוניברסיטה הקציבה סכום של מיליון שקל לעידוד העסקתם של דוקטורנטים.
"האוניברסיטה עושה מאמצים רבים למען גיוס כספים למלגות עבור תלמידי המחקר - זהו הסעיף התקציבי היחידי שהוגדל השנה. על ארגון הסגל הזוטר להבין את המצב הכספי הקשה ולא להציג דרישות שכר מופרזות".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
