 |
 |
|
|
|
|
| לשי גלילי, פרקליטו של
"החייל הסרבן" יוסף
פילנט, יש מה לומר על
חוק השיפוט הצבאי |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שי גלילי
3/2/2005 12:41 |
|
|
|
|
|
|
|
מרבית אוכלוסיית מדינת ישראל מקיימת שרות צבאי בצה"ל, בחובה ובמילואים. אבל עם זאת, מעיני חברי הכנסת - חברי הרשות המחוקקת בישראל - נעלם אופיו של הדין המשמעתי בצה"ל. הוראות דין אלה מעוגנות בחוק השיפוט הצבאי שנכנס לתוקפו עוד בשנת 1955. מעיון קצר בו ברור כי הוא אינו מתאים לתקופה בה חוקק חוק יסוד: כבוד האדם וחרותו.
על בסיס הוראות הדין הנוכחיות, למפקד בצה"ל יש סמכות לשלול את חירותו של פקודו למשך תקופה של עד 28 ימים בדרך של הטלת עונש מחבוש, דהיינו כליאה במתקן צבאי, וזאת אך ורק משום שפקודו נמנע מלקיים באופן מלא פקודה מנהלית כגון סידור מיטתו, ניקוי חדר האוכל וכדומה. חמור מכך, על אף שההליך המשמעתי הצבאי מכונה "משפט", הרי שלמעשה זכויותיו של החייל בהליך הזה פחותות אף מאלו המוקנות בהליך של שימוע מנהלי.
כך, לדוגמא, רשאי קצין השיפוט להגיש בעצמו את טופס התלונה נגד החייל, ובכך להוות את המתלונן, התובע והשופט באותו הליך ממש - זאת בזמן שלחייל הנאשם אין כל זכות לקבל הגנה משפטית או ייצוג על ידי עורך דין . כך למשל, קצין השיפוט, אשר איננו בעל השכלה או ידע משפטי ושאיננו כפוף כלל לדיני הראיות, יכול לשפוט בדרך הנראית לו הטובה ביותר תוך ביסוס ההרשעה באופן שרירותי מבלי שתהיינה קיימות אף לא ראיות לכאורה כנגד החייל הנאשם. זאת ועוד, הפסק המשמעתי אשר גוזר את עונש המחבוש הסטנדרטי איננו נתון כלל לביקורת שיפוטית או לפיקוח של ממש מאת כל גורם שיפוטי צבאי, חרף העובדה כי מדובר על שלילת חירותו של חייל צה"ל לתקופה של עד 28 ימים.
יוצא, אפוא, כי הליך הדין המשמעתי כאמור לעיל איננו משמש אלא פתח להתנכלות והתעללות של ממש בחיילי צה"ל מצד מפקדיהם, ובמקרים מסוימים אף מתוך שיקולים זרים ואישיים. באופן תיאורטי ייתכן מצב שבו חייל יורשע ויישלח למחבוש רק משום שהגיעה לקצין השיפוט
שמועה כל שהיא בדבר התנהגות בלתי תקינה ו/או התרשלות בביצוע פקודה מנהלית מצדו, והכל במסגרת סמכותו החוקית של הקצין.
הדברים קשים עוד יותר כשמדובר בחיילי מילואים, שבעבורם תקופת המחבוש הצבאי משתרעת על פרק זמן של חיי האזרחות. עבורם ריצוי העונש כמוהו כריצוי מאסר אזרחי לכל דבר ועניין במתקן כליאה צבאי. ויאוזכר כי אין המדובר על שפיטה תוך כדי מצב מלחמה, כי אם סמכות שפיטה השרירה במצב שיגרה וקשורה עם פקודות מנהליות גרידא ולא עם פקודות לחימה כל שהן.
שרירותיות זו הקיימת בגדרו של הדין המשמעתי קיבלה ביטוי במסגרת פסיקתו האחרונה של בג"צ בעניין החייל יוסף פילנט. על פי קביעת השופטים, מעתה ואילך חלה על קצין השיפוט חובת הנמקה, ועליו לפרט את היסודות הקשורים בהרשעת החייל. בנוסף נקבעה חובתו של קצין השיפוט לקיים ממצאים עובדתיים משל עצמו, ואין לו להסתמך על חומר חקירה כזה או אחר מבלי להעמיק בו בפני החייל הנאשם. בשולי הדברים אף עוגנה זכותו של חייל נאשם להיוועץ עם עורך דין בטרם קיום משפטו.
אולם, לדאבוני, משימת הזנת עקרונות הצדק אל תוך מערכת הדין המשמעתי בצה"ל טרם הושלמה, וזו רובצת על כתפיהם של חברי הכנסת. את מצב הדברים הקיים ניתן לשנות מהיסוד באמצעות תיקון חקיקה בלבד. לפיכך ראוי שהמחוקק יפעל ויקדם תיקון חקיקתי לשם מתן מעמד נורמטיבי לחירותם של חיילי ולוחמי צה"ל, שכל "חטאם" נעוץ ברצונם להתנדב ולשרת את המולדת. תקוותי כי המחוקק יקדים ויעשה כן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
| עו"ד שי גלילי - לוחם חי"ר במילואים, שימש פרקליטו של החייל יוסף פילנט בבג"צ 266/05
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
