 |
/images/archive/gallery/132/065.jpg מנכ''ל משרד הפנים הנכנס, אוסקר אבו-ראזק
צילום: פלאש 90  |
|
|
|
|
| אוסקר אבו-ראזק יודע שכערבי הראשון שמונה למנכ"ל
משרד ממשלתי, הוא ייבחן במיקרוסקופ. הוא ממלכתי
מאוד, אבל לא מתבייש לומר: "יש אפליה כלפי ערבים" |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
נאוה צוריאל
25/3/2005 5:00 |
|
|
|
|
|
|
|
ב-1996 ניהל אוסקר אבו-ראזק מאבק משפטי חריף נגד נציב מס הכנסה דאז, דורון לוי, בטענה שהוא מונע את קידומו לפקיד שומה למפעלים גדולים, בשל היותו ערבי. "דעותיו הגזעניות של לוי נגדי, בשל היותי ערבי ישראלי", טען אבו-ראזק בבית הדין לעבודה, "פוסלות את מעשהו ומוכיחות את חוסר תום לבו במעשה המינוי".
אבו-ראזק הסתמך אז על עדויות שהגיעו אליו שלפיהן נשמע לוי אומר כי ישנה בעיה למנות אותו לתפקיד, הכולל פיקוח על חברות לייצוא ביטחוני, מאחר שהוא כרוך במידע ביטחוני רגיש. "זו היתה טענה מטומטמת", נזכר השבוע אבו-ראזק בסאגה המשפטית שהתנהלה אז, "בית המשפט אמנם החליט שזו היתה שיחה בטלה, אבל זה זכותו. בדוח רווח והפסד אין סודות ביטחוניים וגם אם יש אז הנציב הוא לא הסמכות שצריכה לקבוע מתי כן ומתי לא. בתיקים במס הכנסה לא קיים סיווג ביטחוני".
לוי כמובן הכחיש
את ההאשמות, טען שמדובר ב"רחשי לב של אבו-ראזק" והסביר כי החלטתו נבעה משיקולים מקצועיים בלבד. בתצהיר שהגיש לבית המשפט דיבר על "בעיות ניהול קשות" אצל אבו-ראזק, "נעילת דלתות" בפני צוותים מקצועיים של האגף, והוצאת שומות בהיקף גדול, גם כשאינן מבוססות, על אף שהמטרה הסופית היא לגבות רק חלק מהשומה - מדיניות הסותרת את זו הנהוגה באגף. "השופט קבע אז בפסק הדין שזה שטויות", אומר השבוע אבו-ראזק. "הייתי מנהל 13 שנה. כשרוצים לזרוק על מישהו בוץ אפשר להביא שתי משאיות".
בכל זאת, 50 שנה היה צריך לחכות כדי שתמונה למנכ"ל משרד הפנים.
"יחסים בין אנשים ויחסים בין עמים זה תהליך ארוך ואני לא מכיר מחקר שיכול לקצוב את הזמן של תהליכים כאלה".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יביאו את אבו-מאזן
|
|
|
 |
|
|
|
המינוי שלו כמנכ"ל משרד הפנים כבר אושר השבוע בממשלה, אבל אוסקר אבו-ראזק מקפיד לשמור לאורך כל הראיון על קו זהיר, ממלכתי. רגע לפני שהוא נפרד מהנישומים במס הכנסה ונכנס לנעלי המנכ"ל, אבו-ראזק, לא רוצה שפליטת פה שלו תשבש את התוכניות ותטרפד את המינוי. "חשוב לי שהדברים שאמרתי ייצאו מאוזנים", הוא מדגיש בשיחת טלפון יום למחרת הראיון, "עכשיו יש הרבה אנשים שבוחנים את הדברים. כל מילה מיותרת רק תזיק, למרות שאני עומד מאחורי הדברים שאמרתי".
העובדה שאבו-ראזק הוא הערבי הראשון שנבחר לתפקיד הבכיר בסקטור הציבורי, ועוד במשרד הפנים, עוררה הדים רבים ואבו-ראזק מבין שעדיף כעת לשמור על פרופיל נמוך. הוא קרא את התגובות למינוי באינטרנט ומודע לכך שחלקן מחו על המינוי. "מישהו כתב שם 'עוד מעט יביאו לכאן את אבו מאזן'", הוא מספר. "זה טבעי והגיוני שיהיו גם תגובות כאלה. לגיטימי שחלק מהאנשים יחשבו כך וחלק אחרת. לדעתי, האנשים האלה בשוליים. מרבית התגובות היו חיוביות, כאילו היה נראה שהכל בשל כדי שמינוי כזה ייעשה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
יותר מחמיר מבית שמאי
|
|
|
|
|
|
|
כשבאנו לצלם אותו ביפו, שם הוא מתגורר, סירב אבו-ראזק להצטלם על רקע המסגד. הוא מעדיף שהמינוי שלו יצטייר כמינוי מקצועי, נייטרלי, שלא על רקע היותו ערבי. זה אוסקר, אמרו לי השבוע במס הכנסה. עם הקו הזה הוא הצליח לטפס לצמרת מס הכנסה ואת הקו הזה הוא מתכוון להמשיך במשרד הפנים.
אבו-ראזק הוא איש שצמח מלמטה. את דרכו במס הכנסה החל לפני 29 שנה, כמפקח והתמחה בתחום הבנייה. את הפריצה הגדולה הראשונה עשה לפני 12 שנה, כשהיה הערבי הראשון שמונה לפקיד שומה תל-אביב 1. במס הכנסה מספרים כי כשהיו מגיעים אליו נישומים ערבים הוא לא ניצל את מעמדו. "הם היו מברכים אותו בערבית, והוא לא היה עונה", מספר בכיר לשעבר במשרד, "הם היו חושבים שהוא מתנשא, אבל הוא לא רצה להראות שהוא עושה איפה ואיפה".
מי שלא רצה אותו כפקיד שומה למפעלים גדולים קיבל אותו ב-1999 כסגן נציב מס הכנסה לעניינים מקצועיים. הוא היה הפוסק האחרון, לפני שבירור השומה הופנה להליכים משפטיים ומעורב בכמה מהמיזוגים הגדולים שנעשו במשק, ביניהם שטראוס-עלית.
במשרד הוא ידוע כאיש שיודע להתחבב על אנשים, לא איש של קוקטיילים, אך מקיף את עצמו בחברים קרובים ומטפח סביבו מיליה של אנשים צעירים ומוכשרים, שנחשבים לנאמניו. הוא נחשב לאיש ריכוזי מאוד, פקיד קשוח, שאינו מוותר על שקל של מיסוי. "הוא לא היה מסוגל להתעלות מעל החור שבגרוש", אומר בכיר לשעבר במס הכנסה. "המילה לוותר לא קיימת אצלו. המילה היחידה שקיימת בז'רגון זה כמה אתה משלם. יותר מחמיר מבית שמאי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לא מאמין בזכות השיבה
|
|
|
|
|
|
|
לעומתו , נציבת מס הכנסה לשעבר, טלי ירון-אלדר, מסייגת את הדברים. "גם הקבלה שלי בתור בוסית, אישה צעירה יותר, שבאה מהעולם המקצועי, לא היתה דבר טריוויאלי עבורו", היא אומרת, "אבל למרות הקושי בהתחלה, מצאנו דרך לעבוד יחד".
לפני כשנה מינה אותו איתן רוב, הממונה על רשות המסים, למשנה שלו לענייני חקיקה. יריביו טוענים כי רוב הקפיץ אותו כלפי מעלה על מנת לנטרל אותו מסמכויותיו. רוב עצמו הרעיף עליו שבחים השבוע: "אוסקר מקצוען ואיש צוות. לאוצר יהיה פרטנר קשה כי הוא מכיר את האוצר מהקרביים".
אוסקר אבו ראזק, בן 52, נולד ברמלה לחמאד ולעיישה, בן למשפחה מוסלמית בת תשע נפשות. במלחמת השחרור משפחתו רוכזה ב"גטו" עם האוכלוסייה היהודית והערבית בעיר, ועד היום היא מתגוררת שם. באותה תקופה, כשנכבשה רמלה, נאלצו קרובי משפחה של אביו לעקור למצרים. למרות זאת, הוא אינו מאמין בזכות השיבה. "אני לא רוצה להחזיר שום דבר", הוא מסביר. "יש מציאות וצריך לחיות אותה. מי שבאמת רוצה שתי מדינות לשני עמים לא מדבר על זכות השיבה. היהודים שלא מחפשים פתרון מפחידים את יתר האוכלוסייה בסיסמאות 'חזרה ליפו' ו' חזרה לחיפה'. זה הכל 'כלאם פאדי'. מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי והיא צריכה לשמור על צביון מסוים".
כערבי-מוסלמי, אין לו קושי לקבל עליו את הסמלים של המדינה, הדגל וההמנון, אבל הוא מקווה שיום אחד הכל יהיה אחרת. "אני מכבד את כל הסמלים, אבל אני מניח שיהיה שלב שאולי חלק מהסמלים יהיו יותר ניטרליים. אולי בעוד 200 שנה, כשיהיה מזרח תיכון חדש, יהיה מקום לשקול שינוי. כרגע זו המדינה וזה צביונה ויש מספיק מדינות שחיים בהן מיעוטים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בין מאה המשפיעים על המשק
|
|
|
|
|
|
|
הוא נשוי לאפנן, שעובדת ב"יד שרה" בתל אביב, ואב לשלושה, שירין, בת 22, סטודנטית למשפטים ולראיית חשבון, נסים, בן 20, סטודנט לניתוח מערכות מידע, ואמיר, בן 18, מסיים כיתה י"ב. שלושת ילדיו למדו בבית הספר הפרטי ביפו של כנסיית טרה סנטה. עד לפני שנתיים הם גרו בדירה קטנה ברחוב מיכאלאנג'לו. כיום הם מתגוררים לא רחוק משם, בבניין חדיש יותר, סמוך לגלי צה"ל ולחומוס אבו-חסן.
את יפו הוא מבטיח שלא יעזוב בקרוב. "אני אוהב את הים, את החומוס, שומע מוזיקה בערבית, פאריד אל-אטרש, אום כולתום, פיירוז". בזמן המועט שנותר לו, הוא משתדל להיות מעורב חברתית בכל הקשור לקידומה של יפו. "יפו זקוקה לטיפול בשורשים, שזה חינוך, בכל מסגרת ובכל מקום שהייתי יכול לדבר עם אחראים לקבלת החלטות, ניסיתי לקדם את העניין".
במקביל לעבודתו במס הכנסה השלים לימודי תעודה בחשבונאות, ייעוץ מס ותואר ראשון במדע המדינה ובמדעי החברה וכעת הוא משלים תואר שני במדיניות ציבורית. מאמצע שנות התשעים הוא לימד מסים באוניברסיטאות ובמכללה למינהל. בשנת 2001 הוכתר על ידי העיתון "The Marker" כאחד ממאה האנשים שהיתה להם השפעה חיובית גדולה על המשק הישראלי.
משרד הפנים נחשב לאחד המשרדים הגדולים והמורכבים במדינה. הוא חולש על הרשויות המקומיות, מינהל האוכלוסין, מינהל התכנון והבנייה, מינהל המים, הבחירות המקומיות, היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה, שירותי חירום ונציבות כבאות והצלה.
המנכ"ל קובע סדרי עדיפויות ודואג להקצאת משאבים. הוא אחראי לניהול 1,500 עובדים , ותקציבו עומד על ארבעה מיליארד שקל. המנכ"ל האחרון, רואה החשבון גדעון בר-לב, התמקד בעיקר בהבראת הרשויות המקומיות. שר הפנים, אופיר פינס, מתכנן לערב את אבו-ראזק בצורה משמעותית יותר גם בכל הקשור למינהל האוכלוסין. את אבו-ראזק הוא בחר לתפקיד דווקא בשל כישוריו בתחום הכלכלי.
"רציתי להביא אנשים ממשרד האוצר", מאשר פינס, "בגלל שיש כאן הרבה עניינים שקשורים לאוצר. הוא הציע את מועמדותו והחלטתי לבחור בו. זה שהוא ערבי זה חיובי בעיניי. הוא לא נבחר בגלל שהוא ערבי, הוא נבחר בגלל שמצאתי אותו מתאים וראוי".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אין זבנג וגמרנו
|
|
|
|
|
|
|
השבוע , מרגע שאושר המינוי בממשלה, החל אבו ראזק בחפיפה. "אני לא אתבייש לומר שאני לא מכיר את הבעיות של משרד הפנים. מה שאני מכיר, כמו למשל, המשבר ברשויות, זה מהעיתונים".
אם המשבר ברשויות ידרוש לצורך תהליכי הבראה פיטורים, לא תהסס לפטר?
"כל דבר שיידרש ייעשה, אבל צריך להבין שאלו תהליכים, ותהליכים לא נעשים בזבנג וגמרנו".
אחד החוקים הבסיסיים שמשרד הפנים אמור ליישם הוא חוק השבות, שמאפשר לכל יהודי באשר הוא לקבל אזרחות במדינה. כערבי-מוסלמי, שחי במדינה הזאת, אין לך קושי ליישם את החוק הזה?
"לא. יש מדינה שהוקמה לפתרון של בעיה של עם מסוים. אני שלם עם ההגדרה שבמישור ההצהרתי מדינת ישראל היא מדינתו של העם היהודי, אבל הייתי רוצה שבמישור המבני לא תהיה אפליה בין המגזר היהודי לערבי, כמו שכתוב במגילת העצמאות ובכל חוקי היסוד".
קיימת אפליה?
"אם אני אגיד שלא, אני אשקר. נראה לי שדוח ועדת אור משקף מציאות מסוימת. אני מביא את הדוח כראיה אובייקטיבית כיוון ששם קיימת אמירה שישנה אפליה בין התושבים הערבים ליהודים".
איפה אתה רואה את האפליה?
"בתקציבים, בפיתוח, בתעסוקה, בנגישות, בהשכלה. לא מספיק? בתי הספר במגזר הערבי לא צועדים עם החינוך שיכול לגרום למוביליות כפי שזה מקובל בחברה היהודית. יש פה שתי אוכלוסיות שונות, שאחת מהן מיוחסת לקולקטיב שנמצא בעימות עם החברה הישראלית, ובאופן טבעי יש 'הם' ו'אנחנו'".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
רוצה שהאזרח יהיה בקודקוד
|
|
|
|
|
|
|
איך אפשר לשנות את המצב?
"זה תהליך שברגע שהוא מתחיל אי אפשר לעצור אותו. אני חושב שהתהליך הזה התחיל אצל רבין ב-1992. היו החלטות פורמליות שהתקבלו אז בנושא הגדלת תקציבים, הממשלה קיבלה החלטה לשאוף לשוויון בין שתי האוכלוסיות".
ועובדה שאתה הערבי הראשון שנבחר לתפקיד בכיר כל כך במגזר הציבורי.
"תהליך לא בא מכיוון אחד. הוא צריך לבוא משני כיוונים. גם המגזר הערבי צריך להכין את עצמו וגם מקבלי ההחלטות".
בתפקידך כמנכ"ל משרד הפנים תצטרך להתמודד עם רשויות ערביות שאינן גובות ארנונה, שיש בהן, בגלל המבנה החמולתי, עודף בכוח אדם והוצאות שכר מיותרות. איך תתמודד עם זה?
"זה אחד הנושאים שאני מתכוון ללמוד. אני לא יודע אם זה נוצר מבעיה חמולתית או בעיה של אבטלה גבוהה. לא מקובל עליי להעסיק עובדים בגלל צרכים חמולתיים כי כספי ציבור הם לא כספו של גורם שאמור לדאוג לחמולה שלו".
משרד הפנים ידוע כמשרד שסובל מעודף ביורוקרטיה. אתה מתכוון לטפל בזה?
"אני לא בא למשרד שנוצר אתמול, אבל אני רוצה לקצר הליכים, שתהיה פחות ביורוקרטיה, ושהאזרח יהיה בקודקוד ולא בתחתית".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
שאני אתמצא בתרי"ג מצוות?
|
|
|
|
|
|
|
משרד הפנים נתפש כמשרד שמתעמר בעובדים זרים עקב מדיניות הגירוש. איך תטפל בנושא?
"המדיניות שמטרתה להקטין את מספר העובדים הזרים נכונה, אבל צריך לשמור על האדם כאדם. אין ספק שמשנת 1995, שבה חל גידול משמעותי בהגעת עובדים זרים למדינה, נוצרו במדינה שתי בעיות, כלכלית - אבטלה וירידת השכר הממוצע, וחברתית. המדינה אשמה ביצירת הבעיה. מצד שני, זו בעיה הומנית, צריך לטפל בה ברגישות, לא לאבד צלם אנוש. לדעתי, הנזק התדמיתי שנגרם למדינה מתמונה של עובד מסכן, חזק יותר מהרבה דברים אחרים".
קיימת הוראת שעה המונעת איחוד משפחות בין ערבים ישראלים לפלשתינים מחשש שפלשתינים יהגרו בדרך זו לישראל. אתה שלם עם ההוראה?
"מדינה נאורה צריכה לאפשר לאזרח שלה לבחור את בחירת לבו. אני אנסה לשכנע לשנות את המצב".
פורז ניסה לבטל את המונופול של הממסד הרבני בכל הקשור לגיור. מה עמדתך?
"בחוקי האיסלאם אני לא מתמצא, את רוצה שאני אתמצא בתרי"ג מצוות?
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
