 |
16 שנות מאסר נגזרו היום בבית המשפט המחוזי בתל-אביב על ארנולד אלטגאוז, בן 54 מפתח-תקווה, ששימש כמאבטח בבית ספר בבני-ברק והורשע בהריגת אלון נקר, טכנאי מזגנים בן 36.
אלטגאוז פתחבאש בכניסה לבית הספר בית יעקב באוקטובר 2004, לאחר שנקר לא ציית לבקשתו לעצור בכניסה לבית הספר ולהזדהות. מפסק הדין עולה שהנאשם ירה פעמיים בטכנאי ולאחר שנפל והיה מנוטרל, התקרב וירה בראשו ללא כל צורך.
עם מתן גזר הדין, פנתה אמו של המנוח לבני משפחתו של אלטגאוז ואמרה: "אתם תוכלו ללכת לבקר אותו בכלא. אני הולכת עכשיו לבקר אבנים. אני מאחלת לו את כל הרע שבעולם".
השופט צבי גורפינקל אמר בעת מתן פסק הדין שהמאבטח ידע שלא מדובר במחבל בשל חילופי הדברים שקדמו להריגתו, ואכן מכתב האישום עלה שהשניים התווכחו והתקוטטו במשך כחצי שעה לפני הירי. עוד ציין השופט שנקר לא נשא בידיו או על גופו דבר. "ייתכן ששימוש בנשק לצורך איום על המנוח או ביצוע ירי באוויר כדי להרתיע או לעצור אותו, יכול היה להיחשב כאמצעי שאינו מוגזם בנסיבות... אולם ביצוע ירי לעבר חזהו של המנוח כדי להרוג אינו עומד בשום יחס למטרה שניסה הנאשם להשיג ולא היה מוצדק", כתב השופט גורפינקל.
השופט הוסיף שהשימוש באקדח, האיום בו והירי לעבר גבו של הטכנאי היה מוצדק, אולם המשך הירי בחזה ובראשו של הטכנאי היה זדוני, אלים, רשע, אטום ואכזרי. השופט קבע עוד שלמרבה הצער הנאשם נגרר אחרי רגשותיו, כשהתרגז שנקר לא ציית לו, ואין ספק שהירי כלפי נקר כשהוא שוכב על הארץ נטול הגנה, היה חיסול חשבונות שגרם למוות מיותר.
"יש להדגיש את ערך חיי אדם כערך עליון והעונש צריך לבטא זאת", כתב השופט. עם זאת, התחשב השופט בכך שהאירוע לא התחיל בזדון ורק הדרדר לכך והתחשב בעברו הנקי של הנאשם.
השופט גם קבע בעת ההרשעה שאלטגאוז היה מודע למעשיו: "לא ניתן לחלוק על העובדה שהנאשם היה מודע לטיב המעשה, כאשר ירה בנקר מתוך זעם על כי המרה את פיו ולא ציית להוראותיו, העליב אותו וראה בו מיותר".
|
 |
 |
 |
 |
|
|