 |
גסטינה, בת-זוגי, גרה בישראל כ-22 שנה. מאז הכרתי אותה, לפני עשר שנים, אני מלווה אותה.
את תהליך הגיור הרפורמי היא החלה ברמת-גן והמשיכה בארגנטינה, מה שמכנים בתקשורת מכנים "גיור קפיצה". היא אוהבת את המדינה לטוב ולרע ומרגישה יהודייה לא פחות מאחרים.
לפני כמה שנים היא קיבלה תעודת זהות כתומה זמנית, שלמעשה לא שווה מאומה. כל כמה חודשים היא נקראת להחתים את הדרכון שלה במשרד הפנים ולשלם מאות שקלים אגרה וקנסות. היא לא נהנית מזכויות אלמנטריות כגון ביטוח לאומי, ביטוח בריאות, חופשת מחלה וכולי. כל פעם שהיא זקוקה לבדיקה מסוימת היא משלמת מכיסה אלפי שקלים, ולא נהנית משום הטבות או זכויות.
לא מזמן היא חזרה הביתה בבכי קורע לב וסיפרה לי ששוטרים ממשטרת
ההגירה עצרו אותה ובדקו אם היא עובדת חוקית. כשבע שנים היא חיכתה להפוך אותה מאזרחית סוג ג' חסרת זכויות לאזרחית מן השורה. בשנים הללו נאלצו גסטינה ורבים כמותה להתמודד עם מלחמת החורמה של התנועה האורתודוקסית ואלי ישי בעותרים ובניסיונות להשפילם ולהכפישם. היום, סוף סוף, הם ניצחו: בג"ץ קבע שהם יוכלו להתהלך בגאווה, באמונה ובתקווה - כיהודים לכל דבר ועניין.
בדרכנו חזרה מירושלים שמענו ברדיו את הרב דרוקמן מגנה את ההחלטה. הוא רמז שהממסד יערים קשיים על זוגות שירצו להינשא בישראל ויפשפש בעברם, למרות החלטת שופטי בג"ץ להכיר בהם כיהודים לכל דבר. היום הצדק וההיגיון ניצחו. יש רק לקוות שהחלטת בג"ץ תיושם, למורת רוחם של אלי ישי, הרב דרוקמן וחבריהם.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
הכותב ובת זוגו, דיסטינה דיפנה קסטרו, הם ממגישי העתירה לבג"ץ להכרה בגיור הרפורמי
|
 |
|
 |
 |
 |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
על "קול העם"
|
 |
|
 |
 |
 |
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים: ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
נראה אתכם... |  |  |  |  | |
|