 |
/images/archive/gallery/283/150.jpg גרוטאות הברזל
צילום: אייל פישר  |
|
|
|
|
| גנבי המתכות שפועלים בדרום הארץ מוכנים לסכן את חייהם בשטחי האימונים של צה"ל, כדי לשים את ידיהם על עוד טנק או נגמ"ש ישן. כשהם לא משבשים את אימוני חיל האוויר, אפשר למצוא אותם בכביש - מרימים תמרורים, גדרות ביטחון ומכסי ביוב. המניע: הזינוק העולמי במחיר הברזל. הנזק לישראל: מיליוני שקלים בחודש |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
שמעון איפרגן
1/4/2005 14:13 |
|
|
|
|
|
|
|
שמש אביבית שטפה את הנוף המרהיב של הנגב. בשמים הנקיים מעננים שייטו מטוסי קרב אף-16 של חיל האוויר, חמושים ומצוידים, בדרך למשימת אימון. אחד החלקים המרכזיים בתרגיל: תקיפת מטרות קרקע באחד משטחי האש באזור.
בהתאם ל"נוהל ניקוי מטרות" הקבוע בחיל האוויר, קדמה לפקודת האש גיחה של אחד ממטוסי הקרב, שנועדה לבדוק אם שטח האש נקי ובעיקר אם לא מסתובבים על הקרקע כוחות יבשה של צה"ל או מטיילים. כבר במבט הראשון גילה הטייס שמשהו איננו כשורה: בלב השטח הוא זיהה דחפור, משאית גדולה וקבוצת אנשים שהיו עסוקים בפירוק המטרות - שלדות של טנקים, נגמ"שים ומשאיות שיצאו
מכלל שימוש - ובהעמסתן.
"אתה טס לקראת אימון, מתחיל לרדת לעבר המטרות, ופתאום נתקל באזרחים שמפרקים אותם בברנרים, וברגע האחרון מוריד את היד משיגור הפצצה כדי למנוע אסון", תיאר בשיחה סגורה טייס בחיל האוויר המשרת בבסיס בנגב, "זה פשוט מתסכל. הם הורסים לנו את האימונים".
גם במקרה זה נמנע האסון. התרגיל נעצר, והטייסים במטוסי הקרב קיבלו פקודה בקשר להמתין. מאוחר יותר שודרה להם הנחיה לעבור לשטח אש אחד. לא רק זמן התבזבז בעוד הטייסים ממתינים להוראות חדשות, גם כסף רב: מחירה של שעת טיסה במטוס קרב הוא משאב יקר בתקציב הביטחון המקוצץ.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יעד מועדף
|
|
|
 |
|
|
|
"האויב הכי גדול שלנו כיום הוא כנופיות גנבי המטרות", אומר קצין בכיר בחיל האוויר, "הם משבשים לנו את האימונים. הם גורמים נזק של מיליוני שקלים כיוון שהטייסים נאלצים להתעכב באוויר עד להצבת המטרות החדשות, והחמור מכל - זה פוגע בכושר המבצעי של הטייסים. כמה אימונים בוטלו בגלל מחסור במטרות. לצערי, עד היום לא נמצא פתרון לתופעה החמורה הזו".
על פי נתונים לא רשמיים של משטרת המחוז הדרומי, צה"ל ומשמר הגבול רמון, פועלות ברחבי הארץ לפחות 15 כנופיות של גנבי מתכות. מרביתן פועלות בנגב, וחבריהן גונבים מדי שנה אלפי טונות של מתכת. הם שמים את ידיהם על כל חלק מתכת שניתן למצוא. תמרורים, גדרות ביטחון, כבלי חשמל ותקשורת, מבנים חקלאיים, צינורות השקיה ומכסי ביוב הם רק חלק מן הרשימה הארוכה. אבל שישה מיליון דונם - כ-55 אחוז מן הנגב - המשמשים כשטחי אש לצה"ל, מהווים עבורם יעדים מועדפים: שם ניתן למצוא כמויות גדולות של מתכת בדמות כלי הרכב הישנים המשמשים עתה כמטרות. כמות המטרות הנמצאות בשטחים אלה משתנה בהתאם להיקף האימונים, אך בצה"ל מעריכים כי מדי יום ניתן למצוא שם בין 1,000 ל-2,000 מטרות , בעיקר כלי רכב כבדים שיצאו משימוש.
מדובר בתעשייה משגשגת, שמגלגלת מדי שנה על פי ההערכה עשרות מיליוני שקלים. מעורבים בה סוחרי גרוטאות יהודים, פלשתינים ובדואים. מחירה של טונה ברזל נע בין 700 ל-1,300 שקל . היעד: מפעלים לייצור פלדה, שגרוטאות ברזל משמשות להם חומרי גלם.
שוק הגרוטאות בישראל מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, אומר מנהל מפעלי "חוד מתכות", טיבי רובין. בכל חודש מועברות כ-50 אלף טונות של גרוטאות למפעלי המתכת, כאשר מחציתן מיועדות למפעלי הייצור בארץ, והשאר לייצוא. גנבי המתכות - המטרות, מכסי הביוב ושאר מוצרי הברזל - פוגעים קשות בענף וגורמים לו נזקים כבדים. "זו תופעה שאסור להקל בה ראש", מזהיר רובין, "חבל לחכות עד שזה ייגמר באובדן חיי אדם. זו תופעה שגם פוגעת במפעלי הברזל והגרוטאות בישראל".
מפקד גזרת רמון, ניצב משנה אבשלום פלד: "מדובר בעסק כלכלי לכל דבר. גנבי המטרות לא חוששים לחייהם, מה שמעניין אותם זה הכסף ורק הכסף. הם מגיעים מצוידים לשטחי האש עם רתכות, משאיות ורכבי ארבע על ארבע, ותוך דקות ספורות מפרקים לחלקים את שלדות הטנקים והנגמ"שים. מדובר מבחינתם במכרה של זהב. כסף נקי, בלי לשלם מסים לאף אחד".
מדובר לא רק בגניבה אלא גם בסיכון חיי אדם. לפני חודשים אחדים נהרגו כמה גנבי מתכת מהתפוצצות של נפל פגז בשטח אש שאליו נכנסו על אף שהאזור אסור לכניסה. במשטרה חוששים מקורבנות נוספים. "הם עובדים כמו נמלים", אומר ניצב משנה פלד, "אני חושש שזה עוד ייגמר באסון. טייסים הם בני אדם, ועלול להיות מצב שהם לא יבחינו בגנבים ויתחילו את האימונים".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סין בולעת
|
|
|
|
|
|
|
הכוח המניע את גנבי הגרוטאות הוא הביקוש הגובר בשוק העולמי לברזל. בשנים האחרונות טיפס מחיר הברזל במאות אחוזים. כמו בתחומים אחרים גם בעסקי הברזל מהווה סין גורם מרכזי בשוק.
תהליך הבנייה המואץ במדינה שבה זינק התוצר בשנה שעברה ב-9.5%, מטלטל את שוק הברזל העולמי. כדי שתוכל להמשיך בבניית רבי קומות, מפעלים, קניונים, תחנות כוח וגם את המתקנים לאולימפיאדת בייג'ין 2008, בולעת סין בקדחתנות כשליש מייצור הברזל בעולם. במקביל, פיתחה סין את תעשיית הברזל שלה, והיום היא היצואנית החמישית בגודלה בעולם של מתכות לבניין. עם זאת, כדי לפרנס תעשייה זו ממשיכה סין לשאוב מן העולם כמויות אדירות של גרוטאות ברזל.
המחירים העולים הפכו את גניבת הגרוטאות לעסק כדאי לשימוש מקומי כמו גם ליצוא. לפני כארבעה חודשים תפסו בלשי משטרת מרחב הנגב מכולות מלאות במטרות שהותכו והועמסו על גבי אונייה, שהיתה אמורה לעשות את דרכה מנמל אשדוד ליוון. המכולות הכילו שלדי טנקים, נגמ"שים, חלקי פגזים, מרגמות וציוד צבאי נוסף, שכולו נאסף על פי ההערכה משטחי האימונים של צה"ל. מתחילת השנה תפסו לוחמי מג"ב רמון ובלשי משטרת מרחב הנגב אלפי טונות של ברזל, בעיקר של כלי רכב שנועדו לשמש מטרות לחיל האוויר.
"הגנבים יודעים באילו ימים יש אימונים בשטח", אומרת מפקדת מרכז תיאום מרחבי בפיקוד הדרום (מתא"מ), רב-סרן יעל יונה, "הם מגיעים בעיצומו של האימון, מפרקים את המטרות ובסוף שבוע מגיעים לאסוף אותן".
כמה חברות העוסקות במכירת מכסי ביוב ומתכות למפעלים ולרשויות מקומיות בארץ שכרו לפני כשלושה חודשים את שירותיהם של שני חוקרים פרטיים בניסיון להתחקות אחר מקור גניבת המתכות ומכסי הביוב. החוקרים עקבו אחר כמה סוחרי גרוטאות מצפון הארץ אשר רכשו עשרות אלפי טונות של מתכות גנובות, בהן חלקי טנקים ופגזים, וגילו שהן נמכרו לסוחרי ברזל מיוון ומטורקיה. האוניות העמוסות בברזל גנוב עשו את דרכן מנמלי אשדוד וחיפה ליוון ולטורקיה, ומשם לסין. החוקרים הפרטיים דיווחו על העניין לבעלי החברות שמטעמן נשכרו, ובהתערבות משטרת ישראל הוחזרו לארץ אלפי מכסי הביוב שנגנבו.
הנזק שנגרם לרשויות המקומיות ולתשתיות במדינת ישראל עקב גניבת מכסי הביוב והמתכות נאמד בכמה עשרות מיליוני שקלים בשנה. התופעה נמשכת ביתר שאת, כשהמשטרה מתקשה לאתר את חברי הכנופיות ולהעמידם לדין. רשויות עניות, בעלות תקציב מדולדל, אינן יכולות להרשות לעצמן לרכוש מכסי ביוב חדשים, והתוצאה היא פגיעה בתשתיות ביישובים וסיכון חיי הנהגים. בבאר-שבע למשל, נאלצו כמה בעלי עסקים להכניס צמיגי גלגלים במקום מכסי ביוב שנגנבו.
גניבת תמרורים ומעקות ביטחון מן הכבישים הביאה לאחרונה את חבר הכנסת ניסן סלומינסקי (מפד"ל) להגיש הצעת חוק שתחמיר מאוד את עונשם של עבריינים, שפוגעים בבטיחות הנהגים והנוסעים בכבישים על ידי גניבת האביזרים.
הצעת החוק מתמקדת בכבישים ואיננה עוסקת בגניבת המטרות משטחי האש. בכיר בחיל האוויר: "בזמן האחרון יש ריבוי של מקרים שבהם הטייסים מבחינים בגנבים מפרקים מטרות ולא יכולים לעשות דבר. בעקבות התופעה החמורה הזו הוצאנו הנחיות מחמירות לטייסות הקרב בחיל להקפיד על נוהל ניקוי מטרות, כדי לא להרוג בטעות אזרחים".
" הנזק שהם גורמים לנו נאמד במיליוני שקלים מדי חודש", הוא אומר, "זה לא רק הנזק הכלכלי, זה גם הנזק המבצעי. טייסים לא יכולים להתכונן למבצע מבלי לערוך אימונים בשטחי האש. זה מתסכל אותם לחזור לבסיס מבלי לבצע את האימון".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
צמיגים במקום מכסים
|
|
|
|
|
|
|
בעקבות התפשטות התופעה נפגשו לאחרונה קצינים מחיל האוויר עם פקחי רשות הטבע והגנים, קציני יחידת משמר הגבול רמון, קצינים בכירים בפיקוד הדרום ומנהלי המכס. בדיון המשותף הוחלט להפעיל אכיפה כלכלית נגד ראשי הכנופיות. בין השאר מדובר בהחרמה - חילוט בלשון החוק - של מכוניות ומשאיות של גנבי הגרוטאות. בחודש האחרון נעצרו כמה עשרות גנבי מתכות מהנגב ומצפון הארץ, אשר במכוניותיהם ובמשאיות שבהן נהגו נמצאו מאות טונות של מטרות, אשר הותכו ופורקו לחתיכות. במקביל להחרמת כלי הרכב פתחו רשויות המס תיקי חקירה לחשודים בגניבה, בצירוף דרישה לשלם מאות אלפי שקלים בגין מכירת הברזל מבלי לדווח על כך כחוק לרשויות המס.
האם האכיפה הכלכלית הרתיעה את גנבי המטרות? כלל לא. בקושי דגדגה אותם. "אין שיפור דרמטי בממדי התופעה", אומר בייאוש קצין בכיר בחיל האוויר, "הם ממשיכים לחסל לנו מטרות משטחי האימונים, גורמים לעצירת מטוסים בשמים, לאובדן שעות אימון יקרות, ואם אותם עבריינים לא ייענשו באופן חמור על ידי בתי המשפט, הכושר המבצעי של הטייסים ייפגע בצורה קשה".
מן החקירה התברר שראשי כנופיות גנבי המטרות עסקו בעבר בתחומים אחרים, ועם זינוק מחירי המתכת והגברת הנוכחות המשטרתית בגבול ישראל-מצרים עברו הסבה מקצועית. ביניהם אנשים שהיו חשודים בעבר כסוחרי סמים כבדים וכמבריחי נערות ליווי ממצרים לישראל, ועתה עברו למכרה הזהב של המתכת הגנובה.
אבל לא המשטרה בלבד מסוגלת לחסל את התופעה, אומר מפקד מג"ב רמון, ניצב משנה פלד. "מדובר בעבריינים ממולחים, שלא נרתעים מחוקי המדינה, מסכנים את חייהם עבור כמה אלפי שקלים", אומר פלד, "ולכן על צה"ל לדאוג לשמירה מתוגברת יותר סביב אותם שטחים, שרובם פרוצים ולא מוגדרים. התרעתי כמה פעמים באחרונה על התופעה המסוכנת הזו, אבל לצערי לא ראיתי עדיין סיורים של צה"ל סביב שטחי האש. כנראה שהם, כמו כולם, חושבים שמדובר בתופעה מינורית, כשבפועל היא משבשת באופן חמור את אימוני הטייסים".
רב-סרן יעל יונה אומרת כי צה"ל עושה ככל יכולתו כדי למגר את תופעת גניבת המטרות משטחי האש. "אנחנו פועלים בעיקר בסופי שבוע, כדי לתפוס את הגנבים מעמיסים את הברזל על הטנדרים", היא מסבירה, "זה לא אפקטיבי לבצע פעילות כזו מדי יום. שטחי האש הם עצומים". בסופו של דבר, היא אומרת, הפתרון הטוב ביותר הוא על ידי אכיפת החוק באמצעות מע"מ. במילים אחרות: להכות בכיסיהם של הגנבים כדי להרחיק אותם ממכרה הזהב של גרוטאות הברזל.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
