 |
/images/archive/gallery/296/641.jpg סגן השר לביטחון פנים, יעקב אדרי.
ראובן קסטרו  |
|
|
|
|
| סגן השר לביטחון פנים יעקב אדרי כועס על המדיניות
הכלכלית של הליכוד וכואב את הרס החברה. אז מה
הוא עושה לגבי זה? דווקא הרבה מאוד. אבל בשקט
|
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
בן כספית
30/4/2005 8:00 |
|
|
|
|
|
|
|
יום רביעי אחר הצהריים, שלושה ימים לפני ליל הסדר, גן ילדים בפאתי שכונה ד', באר-0שבע. בחוץ חם. בפנים מחניק. על ספסלים מאולתרים מצטופפות כמה נשים. אחת בשביס שחור, השנייה בבלונד פלטינה דהוי, השלישית מדברת רוסית, הרביעית, שהיא אם חד הורית מובטלת, צועקת על כולם. יש גם כמה גברים. אחד נרקומן לשעבר, השני סוחר סמים שחזר למוטב, השלישי נכה שמנסה לקושש לעצמו אמצעי מחיה. על שולחן אחד ערימה גדולה של תבניות ביצים, תרומת משרד החקלאות. על שולחן אחר צרורות חסה, שקי תפוחי אדמה, גזרים, בצלים, תפוזים.
כולם יושבים ומחכים, שותים קפה שחור. ואז, הטנדר מגיע. האנשים מתנערים, מתעוררים, יוצאים החוצה. על המהומה חולשת סימה נבון, סגנית ראש עיריית באר-שבע, דמות ססגונית וידועה מאוד בליכוד. נבון, אישה לא גדולה, אבל רועשת, עושה סדר. היא האימא והאבא של הסצנה. "בלעדיה, כבר מזמן הייתי בעולם הבא", אומר מישהו בן 52 שמבקש להישאר בעילום שם, אבל מספר
שהוא מכור לאופיום מגיל שמונה והיה סוחר הסמים הכי גדול באזור והוא נקי כבר 18 שנה ורק נבון עוזרת לו.
בינתיים מתחילים לפרוק את החבילות שהביא הטנדר. 50 חבילות, כ-70 שקל לחבילה (עלות תורם), מכילות מצרכים לליל הסדר. ההמולה גוברת. רוסית, ערבית, מרוקאית, אפילו יידיש נשמעת בפינה. כולם רוצים חבילה. נבון מווסתת את ההמולה ביד קשה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
צמח מתוך המצוקה
|
|
|
 |
|
|
|
בפינה, נחבא אל הכלים, עומד ומחייך חיוך עגום גבר ממוצע, צנום, בשיער שחור קצר ועיניים עצובות. הוא לא מקבל חבילה. הוא הביא את החבילות. קוראים לו יעקב אדרי. אף אחד, חוץ מסימה נבון, לא מזהה אותו וקרוב לוודאי שגם אתם לא תזהו אותו אם תיתקלו בו ברחוב. הוא ח"כ מטעם הליכוד, סגן השר לבטחון פנים, לשעבר ראש עיריית אור-עקיבא.
הוא נראה שייך. מה הפלא? זו השנה ה-20 שבה מפיץ אדרי ברחבי הארץ אלפי חבילות סיוע. זה התחיל כשהיה מנהל מתנ"ס צעיר באור-עקיבא, זה גדל והתעצם ב-17 השנים שבהן עמד בראש העירייה ואחר כך כבר אי אפשר היה להפסיק את זה. מעולם לא לקח איתו מצלמות או עיתונאים וגם הפעם השתדל למנוע צילומים מיותרים.
אדרי מכיר את המצוקה, צמח מתוכה. מעולם לא טען לקיפוח, השקיע את האנרגיות שלו בלפרוץ החוצה. הוא גדל במעברת אור עקיבא, בן למשפחת עולים ממרוקו, 11 אחים ואחיות, שניים במיטה, שירותים בחוץ, גג דולף בפנים. המדינה לא עזרה, אבל לא באו בטענות. במקום זה במשפחת אדרי הסתכלו קדימה. כל האחים והאחיות הסתדרו, תודה לאל.
כשמתפרסם דוח העוני, כשמחמיר המשבר ברשויות המקומיות, כשנתוני מצוקה משתלטים על הכותרות, נדיר שיקראו לאדרי לשידור רדיו או לטלוויזיה. למה? לא ברור. אולי זו הצניעות הטבעית, אולי המבטא המרוקני או חוסר הרהיטות. אדרי, כל חייו, עשה. לא דיבר.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
מחלק קמחא דה פסחא. צילום: דייגו מיטלברג
|
|
|
|
|
|
|
"אני לא צעקן"
|
|
|
|
|
|
|
גזענות בתקשורת?
"חס ושלום. מעולם לא התלוננתי ולא קיטרתי על קיפוח".
אבל אותך אף אחד לא מכיר, למרות שאין מייצג טוב ממך של השטח.
"התקשורת מחפשת את החריג, המתבדל, הקיצוני וגס הרוח. מראיינים את הצעקנים. מה לעשות, אני לא צעקן. בכנסת יש לא מעט אנשים איכותיים. חלק מהם ניחנו בכושר דיבור. בצד המעשה, לצערי, חלקם ריקים מתוכן. אני שומע את נאומיהם חוצבי הלהבות מעל הדוכן ושואל את עצמי האם הדובר יודע על מה הוא מדבר? מאיפה הפאתוס הזה? מצד שני, אין לי שום טענה. השגתי כל מה שרציתי, עשיתי כל מה שרציתי, בדרך שלי. לא דיברתי יותר מדי. הקבלות שלי נמצאות בשטח".
אדרי , בן 55, עלה עם משפחתו ממרוקו בגיל תשע. למד מכשירנות בבית ספר תיכון מקצועי והיה המנהל הראשון של מתנ"ס בישראל ללא השכלה אקדמית. הסכימו לעשות לו הנחה מיוחדת. הוא השלים את התואר תוך כדי תפקידו (מדע המדינה, אוניברסיטת חיפה). אחר כך הפך לראש העיר (והשלים תואר שני). הוא קיבל את אור עקיבא עם 7,000 תושבים , החזיר אותה עם 20 אלף. קיבל עם 15% זכאות לבגרות, החזיר עם 60%.
אדרי קיבל עיירה מוזנחת, מוכת אבטלה, צחיחה, חסרת סיכוי. בני היישוב החזקים רצו ללמוד בחוץ. בתי הספר התפוררו. היום יש תור של ממתינים למוסדות החינוך המקומיים. ילדי קיסריה נוהרים לאור-עקיבא.
אדרי, בשנותיו הראשונות כראש עיר, ניקה את בתי הספר. "באתי למורים, ראיתי את רמתם. אמרתי להם, 'אתם לא מורים, אתם סנדלרים. אתם הורסים כאן דור שלם'". הוא הביא מורים אחרים. צעירים, חדורי מוטיבציה. "באור עקיבא לימדו מורים סוג ז'. היום תבדוק, יש מורים אחרים".
העיר הפכה מודל משגשג לקליטת עלייה, טיפוח, פיתוח, חינוך, גינון. יש שם ספרייה יפהפייה, אזור תעשייה מפותח, היכל תרבות שממגנט את הסביבה. האבטלה כמעט נמחקה. השכונות שוקמו. מחשבים נכנסו לכל בית. האלימות ירדה. חומת הניכור בין קיסריה השכנה לאור עקיבא התמוטטה. היום, ילדי אור עקיבא הם הגולפאים המובילים במגרשי הגולף המוריקים של קיסריה. יצחק רבין ז"ל, שביקר שם ערב הירצחו, בעיצומה של תקופת ההסתה נגדו, חזר בהתרוממות רוח. "עשית לי את היום", אמר לאדרי, "מה אתה צריך? ", ואדרי ענה: "אין לי היכל תרבות ואין לי ספרייה". רבין הסתכל בו ואמר: "עכשיו יש לך".
אדרי מספר ששבועיים אחרי הביקור הגיע שמעון שבס עם נציג מהסוכנות וכמה תורמים, הביא את התקציבים והדברים החלו לקרות בשטח. לובה אליאב לימד שם שנה עברית והתאהב. העיר ששוקמה והתחדשה היא סיפור נדיר של הצלחה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אנחנו בבעיה"
|
|
|
|
|
|
|
ואחרי כל זה, כשהוא עדיין האיש האהוב ביותר על התושבים, הגיע יעקב אדרי (דרך הרשימה המחוזית של הליכוד) אל הכנסת. הגיע, נבלע בתוכה ונעלם. כאילו לא היה מעולם.
איך זה יכול להיות? ממשיכים לדפוק אתהשחורים?
"חס ושלום. בחיים לא אגיד שדופקים אותי. תראה, נכון שמוזר לי לשמוע אנשים שאינם קשורים בעשייה מדברים על הנושאים הקשים האלה, כשאנשים כמוני מועלמים. אבל זה האופי של התקשורת, מה לעשות".
מפעל הסיוע הפרטי של אדרי לנזקקים החל עוד במתנ"ס. כשהפך לראש עיר זה צבר תאוצה. בימים שלפני פסח התרוצץ אדרי ברחבי הארץ וחילק כ-3,000 חבילות סיוע. עלות של בסביבות רבע מיליון עד 300 אלף שקל. הוא יוצר קשר עם עמותות צדקה, עם ראשי עיר, עם פעילים מקומיים. החבילות באות מתרומות. יהודים טובים, חלקם תושבי קיסריה, חברים טובים של אדרי, שמבקשים להישאר בעילום שם. בעלי סופרמרקטים, בעלי עסקים. הטנדר, למשל, שמשנע את החבילות לבאר שבע ביום רביעי, הוא של "עץ ועצה", בית עסק גדול לשיווק עץ בבעלות תושב קיסריה.
חוץ מבפסח יש סבב חלוקה נוסף בערב ראש השנה וסבב נוסף בערב תחילת שנת הלימודים, שבו מקבלים תלמידים מבתים נזקקים את כל עזרי הלימוד והספרים. אדרי מחלק גם שמיכות ומעילים בחורף. זה מתקרב למיליון שקל בשנה. "מה אני יכול לעשות, אי אפשר להפסיק את זה", הוא אומר, "למרות שאני כבר לא ראש עיר". הוא מודע לכך שלא כולם נזקקים. "אני רואה לפעמים חבר'ה לוקחים חבילות ונכנסים למכונית", הוא מחייך, "והכי עצוב שתבוא בעוד ארבע שנים, תראה את אותם פרצופים".
הליכוד בשלטון. האשמה רובצת עליכם.
"זה נכון לגמרי. המצוקה מחריפה בשנים האחרונות. בתי תמחוי צצים בכל פינה. המדיניות החברתית קיצונית. נכון, בתקציב האחרון היו כבר צעדי תיקון, אבל הפערים גדלים. החברה מתפוררת לנו בין הידיים. אני לא מתבייש מאף אחד, גם לא מביבי. אני אומר את זה בקול רם. המדיניות החברתית הזו אינה נוחה לי. הליכוד חייב לחזור לדגל החברתי שלו. תמיד הקפדנו להניף את הדגל הזה. לצערי, הוא קופל. יש תסיסה בשטח. אם היתה אלטרנטיבה אמיתית, אני בטוח שהיינו מאבדים חלק גדול מכוחנו עד כדי מחצית. המזל הוא שלאנשים אין לאן לעבור. אין בעד מי להצביע. אין לאן ללכת. מי שרוצה לעשות צעדים קשים בתחום המדיני חייב חברה חזקה. הנושא החברתי הוא הבסיס לכל השאר. כשאני יורד לשטח, שואלים אותי מה אנחנו עושים להם, לאנשים הפשוטים. אני שומע דברים קשים, ועדיין הציבור תומך בנו. זו תופעה מוזרה. מה שלא תעשה, בעיקר בקרב עדות המזרח שאני חלק מהן, אנשים יקטרו ויקטרו ולא יחליפו את הפתק. לא יחזרו למפלגת העבודה".
יחזרו לש"ס.
"גם ש"ס לא מושכת. היא התגלתה כבלון נפוח, שכחה את הציבור ששלח אותה".
"נכון. אנחנו בבעיה. אני מזהה שינוי כבר בתקציב הנוכחי ומקווה שביבי ימשיך עם זה. תראה, אם היינו מדינה רגילה אז אולי התוכנית התאצ'ריסטית של ביבי היתה מתאימה. אבל בישראל, עם הבעיות, הקוטביות, העדות, מיזוג הגלויות, צריך איזונים. כאן זה משהו אחר. אגב, אני תומך בחלק מהצעדים של ביבי. הקצבאות, למשל, זו רעה חולה. אסור לאבטלה להפוך למקצוע. צריך לתת קצבאות לנזקקים האמיתיים ולחזק אותם. לצערי, הפרזיטיות התפשטה. למה לעבוד כשאפשר להתפרנס יופי מהמדינה? מצד שני, אני מצפה מהאוצר לעודד את מי שעובד. רצו לבטל את ההטבות לשעות נוספות במפעלים. זה אסון. ניהלנו מאבק על הדיור הציבורי, על תוכנית הסיוע שהאוצר רצה לבטל. ביבי, אישית, הבטיח לי פעמיים לא להפריט את החברה למתנ"סים. זה יהיה נורא. אני מצפה שיקיים את ההבטחה. אני קורא לו לא לעשות את זה".
אתה מתנגד עקרוני לבתי תמחוי.
"נכון. כשהייתי ראש עיריית אור עקיבא הוצאתי את בתי התמחוי מהעיר. רציתי לשנות את האווירה, את הדימוי השלילי. לא רציתי לשדר מסכנות. צריך להציג מצוינות, להסתכל קדימה, לא לשקוע. בית תמחוי משדר מצוקה ותלות מתמשכת. בזמני לא היו בתי תמחוי. היום יש כבר חמישה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"המשטרה צריכה לחזור לייעוד הקלאסי שלה"
|
|
|
|
|
|
|
אתה גם סגן השר לבטחון פנים. המשטרה על הפנים.
"המשטרה צריכה לחזור לייעוד הקלאסי שלה. למה המשטרה מטפלת בביטחון? צריך להחזיר את זה לצה"ל ולמשמר הגבול. המשטרה צריכה לתת שירות לציבור. לחזור לרחוב".
זה לא קורה בשטח. היום אין עם מי לדבר כשפורצים לבית או למכונית. חבל על הזמן.
"נכון. זה קורה כי המשטרה עוסקת בדברים לא לה. צריך, למשל, להפסיק את ההוצאות לפועל. מה זה צריך להיות? מדי ערב פושטים אלפי שוטרים על חייבים, בחלקם חלכאים ונדכאים, במקום להתעסק בהדברת האלימות ברחוב. אתה יודע למה? כי זה מניב הכנסה".
מה זאת אומרת?
"פשוטו כמשמעו. המשטרה מקבלת נתח מהגבייה, זה כל הסיפור. שיקימו יחידת גבייה בהנהלת בתי המשפט ויעזבו את המשטרה במנוחה. הצעתי את זה לביבי והוא נדלק על הרעיון. מבחינת הציבור, המשטרה כמעט לא קיימת. מוטלות עליה מטלות רבות כל כך שאין סיכוי לבצען בנתונים הקיימים. החברה הישראלית מרגישה חוסר ביטחון. זה הולך ומחריף. ההתנתקות מותחת את המשטרה ומחזיקה אותה על הרגליים, זה יחריף את המצב, זה יגביר את הפשיעה, את חוסר הביטחון".
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
נחבא אל הכלים. צילום מתוך אתר הכנסת
|
|
|
|
|
|
|
"ישראל אינה נורבגיה"
|
|
|
|
|
|
|
כשהיה ראש עיריית אור-עקיבא, בנה אדרי מודל של משטרה מקומית. העירייה, בשיתוף עם המשטרה, מימנה מחצית מעלותה של יחידת שיטור מקומית להשלטת סדר ברחובות. זה פעל. "אני חושב שצריך להאציל סמכויות לראשי העיר. כמו במודל האמריקני. העיריות ישמחו לקחת אחריות על הביטחון ברחובות. אצלי, קהלני אישר במיוחד לאור-עקיבא את המבצע וזו היתה הצלחה מדהימה. לקחנו 20 שוטרים, במימון משותף, בכפיפות מקצועית למשטרה, כולם צוידו בכל האמצעים, כל מה שהיו צריכים לעשות זה להשליט ביטחון וסדר באור-עקיבא. היתה גאוות יחידה, היתה תחושת חובה כלפי התושבים, היה סדר והיה ביטחון.
"מדוע לא הופכים את זה למודל לאומי? אני רואה שחולדאי מתחנן שייתנו לו. צריך לתת. גורמים מוסמכים במשטרה חוששים להאציל סמכויות לשטח. לדעתי אין עם זה בעיה. צריך להבדיל בין סדר ציבורי, באחריות השיטור המקומי, לבין שוחד, באחריות המטה הארצי. אבל זו המנטליות כאן. תראה מה קורה במשרד הפנים. כל פיפס דורש אישור הממונה על המחוז. כל תמרור חניה לנכים מצריך חצי שנה של ביורוקרטיה. אי אפשר לעבוד ככה. ראשי העיר עוברים ויה דולורוזה ושואלים את עצמם על מה ולמה השלטון המרכזי רוצה לשמר את עוצמתו, וככה נהרסת המדינה".
איך אתם מתכוונים להילחם בפשיעה, באלימות, בסמים, בתוך כל ההתנתקות הזו?
"אנחנו בבעיה קשה. האלימות גואה. כמעט לכל ילד יש סכין. זו תופעה מדהימה. הנוער הוא העתיד שלנו. תוסיף לזה את הסמים, והיום אין שום פלח באוכלוסייה שנקי מסמים, זה פשה אצל כולם, כולל כולם.כל השכבות,כל המגזרים,כל היישובים,כל בתי הספר. אי אפשר להכחיש יותר. והכל מוטל על הכתפיים של המשטרה, שקטנה לצערי בשני מספרים על המדינה הזו. אין במשטרה נייר פקס, אתה יודע? אני שומע את זה בכל תחנה ואני נעלב. כלי רכב עומדים כי אין חלפים. ניידות עשו חצי מיליון, 600 אלף קילומטר וממשיכות לנסוע.
"אי אפשר לעבוד ככה. הייתי לא מזמן בביקור במשטרת ניו-יורק, ראיתי את ההבדל, את היחס למשטרה, לשוטר, את הכבוד, את האמצעים. וכאן? הציוד עלוב. ארגוני הפשיעה פה מצוידים בציוד הכי מתקדם בעולם. לעולם לא נוכל להתגבר עליהם. רק עם ציוד מהליגה הראשונה אפשר להיאבק בפשע. אם לא נחסל את הפשע הוא יחסל אותנו. המשטרה איבדה סמכותיות. פעם ראו שוטר ועברו את הכביש לצד השני. היום? רחוק מזה. ומח"ש, המחלקה לחקירת שוטרים. אני בעד ניקוי האורוות, אבל מח"ש מסייעת היום בעיקר לעבריינים. כל עבריין זוטר מגיש היום תלונת סרק נגד שוטר, מנטרל אותו לשנתיים. ותראה את ציוד ההאזנה של המשטרה, מימי נפוליאון. אנחנו צריכים לשלם כסף לחברות פרטיות, לבזק. חקירת רצח השופט עדי אזר עלתה מיליונים והצליחה. רק כסף ואמצעים יפתרו את זה. צריך לשפר את שכר השוטרים, להגדיל את מספרם, לטפח את הגאווה".
מה עם בתי המשפט?
"גם זה משגע אותי. אתה נתקל בפסקי דין מצחיקים, מעליבים, מבישים, שלא מייצרים הרתעה. אתמול שמעתי על שופטת בחדרה שגזרה חמישה חודשי מאסר על תנאי ו-20 אלף שקל קנס על אדם מבוגר שאנס ילדה בת שלוש. העונשים האלה מתסכלים את המשטרה,שעובדת קשה כדי להביא את האנשים לדין.
"מדינת ישראל אינה נורבגיה. השופטים הישראלים חושבים, לפעמים, שהם במקום אחר. יש כאן מצב מורכב. מדינה מסובכת, טרור, אלימות, צרכים מיוחדים, מגזרים שונים. לא כל מה שמתאים באירופה יכול להצליח כאן. השופטים הישראלים, רחמנים בני רחמנים, יש להם אוריינטציה מערבית שלא מתאימה לבזאר הישראלי המזרח תיכוני. אני מאמין גדול בחינוך, ששם מתחיל ושם תלוי הכל, ובאכיפה קפדנית. במקום זה מקצצים בתקציבים כל הזמן ומקווים לטוב".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"יש בליכוד שבר אידאולוגי"
|
|
|
|
|
|
|
בסבב המינויים האחרון, הכושל, שניסה לבצע ראש הממשלה אריאל שרון בממשלתו, אמור היה אדרי לזוז מתפקיד סגן השר לבטחון פנים לתפקיד סגן שר הביטחון. הסבב טורפד. אדרי נשאר במקומו. יש לו בפה תחושת חמיצות קלה. למה, בעצם, שלא יהיה שר? למה רוני בר-און כן והוא לא?
"הייתי ראש עיר 17 שנה", הוא אומר, "באתי מעשייה. אני לא רודף אחרי מינויים וכבוד. זה לא מעניין אותי, אבל אני מסתכל על הממשלה, אין בה פנים חברתיות. בר-און ובוים אנשים ראויים, אין לי טענות אליהם, אבל איפה הצד החברתי? הרי החברה הישראלית מתפוררת".
אדרי מגדיר את עצמו כ"איש של מחנה שרון 20 שנה". ובכל זאת, לא ממש ספרו אותו בדרך לממשלה. אנשי שרון אומרים לו שיהיה מרוצה. קדנציה ראשונה בכנסת וכבר סגן שר! הוא מרוצה, אבל מתוסכל.
"מה הקשר, קדנציה ראשונה או שנייה? הייתי ראש עיר. עשיתי משהו. לא באתי מעסקנות. אמרתי לאריק שאני מוכן לקבל משימות, לטפל במגזר הערבי, לרכז את המאבק בתאונות דרכים. אני יודע לבצע. אני מבין בזה. אני מוכן להילחם בסמים. תנו לי משימות. תוך שנה אני אוריד כאן את מספר ההרוגים בתאונות, רק תן לי. אין כאן הוקוס פוקוס, צריך רק עבודה קשה ואני מוכן לעבוד קשה".
אחרי עשרות שנים במגזר המקומי הגעת לכנסת. איך היא נראית מבפנים?
"אני המום. המקום ריק מתוכן. איצטדיון של דברת. כולם מדברים. על המגרש? שחקנים בינוניים. הכנסת משרתת, לצערי, את בעלי ההון, את הלוביסטים, את החזקים, לא את הציבור. יש בכנסת אנשים מצוינים, חלקם חברים שלי, אבל תבדוק את השורה התחתונה? מתסכל".
יש עוד סיפור עצוב: אדרי, בעוונותיו, תומך בתוכנית ההתנתקות. "מהרגע הראשון הלכתי בעניין הזה עם אריק", הוא אומר. מה שגורם לו לשלם, יחד עם כל האחרים, בהידרדרות לפאתיהם המרוחקים והנידחים של הסקרים המתבצעים בקרב חברי המרכז.
"יש בליכוד שבר אידאולוגי לא פשוט", הוא אומר, "אני לא יודע אם ניתן לאחות אותו. אני מקווה שכן. מצד שני, מי שיפלג את הליכוד ישלם ויפסיד בגדול".
אתה בצרה גדולה יחד עם בר-און ובוים וציפי לבני ולימור לבנת וגדעון עזרא ומי לא.
"נכון. יש תחושה שמי שהולך עם ראש הממשלה, שהוא מנהיג התנועה, הוא בעצם מתאבד. זה מצב לא נורמלי. אני מקווה שהמצב הזה ישתנה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"זה מה שחברי המרכז רוצים"
|
|
|
|
|
|
|
מצד שני, אדרי הצביע בעד משאל העם (ונגד שרון) וקרא לאחרונה,במכתב לראש הממשלה,להחיל את הריבונות הישראלית על "גושי ההתנחלויות" ביהודה ושומרון. "אני מקווה שאפשר יהיה לחזור להיות מפלגה אחת", הוא אומר.
התסכול לנוכח העובדה, שכל מיני חברי כנסת שבאו משום מקום ולא עשו דבר בחייהם מככבים בסקרים בעוד הוא, שמייצג את השטח האמיתי, את הליכוד האמיתי, נדחק לשוליים,לא אוכל אותו.
"יהיה בסדר. אני רואה את התמונה ומשלים איתה. זה מה שחברי המרכז רוצים, לפחות עכשיו. וחברי הכנסת האלה, שמתנגדים לראש הממשלה ומטרפדים אותו, רואים כי טוב. מה רע להם? הם בראש הרשימה, אז הם מקצינים עוד יותר. בשלב מסוים חלק מהמורדים היו מוכנים להתפשר, אבל ראו את הסקרים ונשבו בקסמם. אז נכון לעכשיו, שרון הוא הגנרל, אבל לא בטוח שבכנסת הבאה יהיו לו חיילים".
אתה אחד החיילים האלה.
"נכון, ואני עלול להיפגע, אבל אני מאמין שבסופו של דבר רוב חברי המרכז יעשו את החשבון הנכון וישקלו את השיקולים הנכונים ויבחרו את ההרכב הנכון. אחת השגיאות של שרון היתה שהוא כרך את היציאה מעזה עם פינוי ההתנחלויות בצפון השומרון. זה יצר הרגשה של תחילת פינוי השומרון ופירוק כללי של ההתנחלויות. אני הבהרתי, יחד עם חברי, שנתנגד באופן הכי תקיף לפינוי נוסף כלשהו אחרי ההתנתקות, שלא יהיה חלק מהסדר כולל. הרי כולם יודעים שלא נהיה בעזה, הוויכוח ניטש לגבי יהודה ושומרון ועמדת הליכוד ידועה. אחת הטעויות ההיסטוריות הקשות של המדינה, דווקא בתקופת מנחם בגין הגדול שלנו, היתה שלא יצאנו מעזה במסגרת ההסכם עם מצרים. למה שנמשיך להקיז דם ולשקוע
שם בבוץ? היום, המצרים היו מטפלים בעזה כמו שהם יודעים".
בוא נראה אותך, אם כבר אתה מדבר באומץ, תוקף את מרכז הליכוד.
"מדוע? אני חלק ממרכז הליכוד. אני מכיר את האנשים ואוהב אותם. מדובר בגוף תוסס, אותנטי, מייצג אמיתי של העם. יש מתי מעט שגורמים נזק תדמיתי לכולם. זה גוף פוליטי דמוקרטי, חבריו רוצים בטובת המדינה הזו לא פחות ממך ומקוראי העיתון. תראה לי עוד מפלגה חיה כל כך, דינמית כל כך".
כן , אבל הגוף הזה מנטרל את ראש הממשלה ואת הממשלה הנבחרת שלו.
"זה לא מדויק. ככה מתנהלת מפלגה. יש לה מוסדות. זה נכון שכל המעגל הקרוב לראש הממשלה מוענש על ידי המרכז ואחרי הבחירות הבאות המצב עלול להיות עוד יותר מסובך. אם ראש הממשלה היום כבול רק ברגליו, אז בקדנציה הבאה הוא יהיה כבול גם בידיו ותהיה לו מפלגה לעומתית. אני מקווה שההנהגה של הליכוד תגיע בקרוב להסכמות, תעשה סדר במהומה הפוליטית והאידאולוגית, אולי אפילו תקבע את סדר ההתמודדות בשנים הבאות, אולי אפילו באמצעות הסדר בין שרון לביבי. אני מאמין שכל זה ייעשה כדי שהליכוד, שהוא המפלגה החשובה והמובילה בארץ, לא יתרסק".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
