 |
 |
|
|
|
|
| יונה ואיו גולן סבור שהגיע הזמן לחדש את ההמנון. הרי אנחנו כבר ממזמן עם חופשי בארצנו, לא? |
|
|
|
 | דפדף בחדשות |  | |
יונה ואיו גולן
20/5/2005 12:54 |
|
|
|
|
|
|
|
בשנת 1877, בעיר יאסי שברומניה, כתב נפתלי הרץ אימבר שיר בשם "תקוותנו". שיר זה, שעבר גלגולים רבים, מוכר לנו מאז הקמת המדינה כהמנון של מדינת ישראל. השנה, לאחר יום העצמאות ה-57 של מדינת ישראל, כשההמנון עדיין מהדהד בראשי, החלטתי לקרוא את מילות השיר הלאומי מתוך תקווה שהעיניים יגלו את אשר הזיכרון השכיח. לא התאכזבתי.
להפתעתי גיליתי שחלקו השני של ההמנון קפוא במימד הזמן, ואינו משקף את השינויים שעברו על עמנו במאה העשרים. "התקווה בת שנות אלפיים" נאמר בשורה השישית, האם מדינת ישראל אינה הבית הלאומי לעם היהודי כיום? האין באפשרותנו לומר שתקומתה של מדינת ישראל הפכה את התקווה היהודית בת שנות האלפיים למציאות? "להיות עם חופשי בארצנו", נאמר עוד. האם איננו עם חופשי? (אנו אולי תלויים מדי בחסדי ארה"ב, אבל זה נושא אחר).
שיר "התקוה" נכתב ונחתם בגירסה המוכרת 71 שנים בטרם הוקמה מדינת ישראל ו-20 שנים קודם שנערך הקונגרס הציוני הראשון. מדינת
ישראל הייתה עדיין חלום רחוק, תפילה בלב שנשא כל יהודי באשר הוא. כיום, 128 שנים אחר כך, המציאות היא שונה. מחלום רחוק ותקווה עברנו למדינה קיימת. תקווה למציאות טובה יותר תמיד תיוותר, אבל אותה התקווה הכלולה בהמנון נמצאת כבר שנים במצב של הגשמה.
לדעתי, הגיעה העת לבחון גלגול נוסף, שינוי שיבטא מציאות חדשה וישקף הלך רוח עצמאי ובריא של עם ריבוני במדינתו. עלינו להתמקד בתקומת העם, בתרבותו והוויתו המתחדשת של "היהודי הישראלי" ולא "היהודי הגלותי". הצעתי לשינוי (המקפידה על שמירת מספר זהה של הברות) כלולה בשורות הבאות:
"עוד יוקדת תקומתנו"
"התקומה בת שנות אלפיים"
"אנו עם חופשי בארצנו"
"ארץ ציון וירושלים"
לאלו שיטענו שלהמנון תפקיד חשוב בשימור הזיכרון הקולקטיבי של אותה תקווה ישנה, תשובתי תהא שחלקו הראשון של ההמנון ממלא תפקיד זה. יותר מכך: הוא מספק פרספקטיבה היסטורית ליהודים במדינת ישראל, ואף מפיץ אור כמיגדלור לאלו שעדיין יושבים, כמוני, בגולה עם "עין לציון צופיה". לסיום, המנון שמשקף מציאות אינו תקוות שווא.
יונה ואיו גולן, בן 48, גיאולוג שנהנה ללטף מילים ולהכות בסלעים וגם להיפך. מתגורר בסקרמנטו, קליפורניה
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
על "קול העם"
|
|
|
 |
|
|
|
רוצים שטור אישי שלכם יתפרסם באתר? קחו את המקלדת ליד ותתחילו לכתוב. את הטור שלחו אלינו בדואר האלקטרוני.
שימו לב, לאתר יעלו טורים שאורכם אינו עולה על 300 מילה, ובכפוף לשיקולי מערכת החדשות של NRG מעריב.
ציינו את שמכם המלא, וכמה מילים על עצמכם. אל תשכחו לצרף תמונה.
הכתובת למשלוח טורים:
ithink@maariv.co.il
לפרטים נוספים הקליקו כאן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
