מתפנים וזוכרים

תושבי היישוב קטיף התכנסו היום בחצר ביתו של דוד חטואל, ששכל את רעייתו ו-4 בנותיו. 5 כיסאות ריקים הוצבו בחצר ואחד התושבים מירר: "איך הגוש נפל בקלות"

גלי סימן-טוב, קטיף | 21/8/2005 10:11

רגע לפני שהכוחות יתחילו במלאכת הפינוי, התפנו תושבי היישוב קטיף לקיים טקס פרידה מרגש ותפילה אחרונה מול ביתו של דוד חטואל, ששכל את רעייתו טלי ו-4 בנותיו בפיגוע ירי בכיסופים.

חדר מצב - סיקור ההתנתקות ב-NRG מעריב

בכניסה לבית המשפחה הוצבו 5 כסאות. על הכיסאות הודבק שלט עליו נכתבו שמות בנות המשפחה. כך הוצב כיסא אחד לזכרה של אם המשפחה, טלי חטואל, כשלצדו הוצבו 4 כיסאות נוספים עליהם נכתב: הילה-אסתר, מרב-רחל, רוני-שרה והדר-שמחה. סרט כתום נקשר סביב כל כסא ונרות נשמה הודלקו.

משפחת חטואל הפכה לסמל ביישוב, ואבי המשפחה דוד חטואל אמר השבוע כי התושבים היו הכוח המניע שלו לקום ולהמשיך בחייו. הוא עצמו עזב את היישוב בתחילת השבוע. את הבית בו שיחקו בנותיו היה קשה לו לארוז, ומשפחתה של טלי הגיעה לסייע לו.

טלי חטואל ו-4 בנותיה. צילום: יהודה לחיאני יהודה לחיאני

"הנשמות הטהורות לא מתו סתם"

רב היישוב, נח ווז'נסקי, אמר כי בית משפחת חטואל הפך מקום קדוש לתושבים, אך בניגוד לבית הכנסת, בו מביעים את הרגש במילים, הפך בית המשפחה למקום שמשדר כוח ועוצמה באמצעות השתיקה. "גם שהגוף נחנק, הרוח והנשמה ממשיכים. הנשמות הטהורות לא מתו סתם. הכוח שהמקום הזה נותן לנו הוא עצום". אמר הרב.

יאיר גנז, ראש האולפנה בנוה-דקלים ותושב קטיף, אמר כי התושבים ידעו שאסון

כזה יכול לקרות לכל אחד בשגרת היומיום. "ידענו שיכול לקרות לנו מה שקרה לחברנו. מסרנו את חיינו. ניסו לבנות חיים טובים, גן עדן לילדים, והיום אנחנו מוצאים את עצמנו בחורבן".

"הלב לא נותן מנוח" הוסיף גנז, "איך הגוש נפל כל-כך בקלות, הגוש היציב הזה. בחרנו לשבת על הגדר למען אחדות העם. העוול, העושק ושלטון הרוע ימשיכו, והחברה שלנו היא ששילמה את המחיר".

עדכון אחרון : 21/8/2005 10:11