"נתן-זדה רצה להיות קצין בשריון"

בעקבות הפרסום ב-NRG חשף צה"ל את דוח ועדת הבדיקה לרצח בשפרעם. הממצאים: ליקויים בהעברת מידע ובהרכבת ה"פאזל". ההמלצות: הידוק שיתוף הפעולה בין צה"ל לשב"כ

אמיר בוחבוט | 26/8/2005 0:02

המחבל היהודי עדן נתן-זדה סיפר לקצין בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם) כי הוא שואף להיות קצין בשריון - כך עולה מהתחקיר שביצעה ועדת הבדיקה של צה"ל שמונתה בעקבות האירוע.

מוקדם יותר אתמול פורסם ב-NRG מעריב כי הדוח חושף כשלים בפעילות אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל. בתחילה תכנן הצבא לחשוף את הדוח רק לאחר מסירתו לגורמים ממשלתיים, אך בעקבותה הפרסום הוא נאלץ לפרסם את עיקרי הדוח כבר הערב.

לפני כשלושה שבועות בדיוק עלה עדן נתן-זדה, עריק מצה"ל בן 19, לאוטובוס אגד בקו 165. בהגיעו לשפרעם הוא פתח בירי לכל עבר באוטובוס. מהירי נהרג ארבעה בני אדם - מישל בחוס, נאדר חאיק והאחיות דינה והזאר תורכי. נתן-זדה עצמו חוסל בלינץ' שביצע בו ההמון הזועם במקום.

בעקבות הרצח, מינה הרמטכ"ל, רב אלוף דן חלוץ, צוות בדיקה בראשות תת-אלוף (מיל') איקה אברבנאל. היום הגיש הצוות את ממצאי התחקיר לשר הביטחון, שאול מופז.

אברנבאל אמר אמש ל-NRG מעריב כי בשעת גיוסו היה נתן-זדה בעל מוטיביציה גבוהה ואף הביע בפני קצין המיון בבקו"ם רצון להתגייס לחיל השריון ולעבור קורס קצינים.

מחברי הדוח מפנים אצבע מאשימה לעבר אכ"א. "בהקשרי ניהול כוח אדם, צה"ל אינו מספיק כמערכת שבה מידע הקיים בידי גוף צבאי אחד מובא לידיעת גוף צבאי אחר ומשפיע על אופן התנהלותו", נאמר בדוח, "במקרה של החייל עדן נתן-זדה לא הורכבו פיסות מידע יחדיו ולא הועברו כמה נתונים שהיו עשויים להביא לשחרורו מצה"ל בגין אי התאמה או לפחות לכליאתו בעוון עריקות".

בצוות הבדיקה רומזים כי היו כמה נתונים שאמורים היו להדליק "נורה אדומה", אך לא הועברו בסופו של דבר לגורמים המתאימים. כך, למשל, לא העביר ראש המדור באכ"א שראיין את נתן-זדה מידע על למפקד בסיס הטירונים, שאליו נשלח המחבל, על כך שמדובר בסרבן הימין הראשון.

כמו כן לא הועבר לבסיס הטירונים גם המידע על כך שנתן-זדה הגיע לצה"ל אחרי 120 ימים שבהם היה עריק וריצה עונש מחבוש. על פי הנוהל, חייל שהיה עריק או היה במחבוש יותר מ-90 יום, צריך להישלח לוועדה התאמה, מה שלא נעשה במקרה של נתן-זדה. מפקד בסיס הטירונים, שממנו ערק נתן-זדה, לא ביצע את המוטל עליו כשלא דיווח בזמן על היעדרותו.

כמו כן מצא צוות הבדיקה גם "פערים וליקויים" בזרימת המידע בין צה"ל לשב"כ, שאמור היה לקבל את המידע כדי לסכל את הפיגוע מבעוד מועד.

"גם שיתוף מידע לא היה מדליק נורה אדומה"

בראש רשימת "תמרורי אזהרה" שהיה כשל בהעברתם בין הגופים השונים מציינת הוועדה את הפרופיל הנפשי שנקבע לנתן-זדה על ידי קצין בריאות הנפש (קב"ן), כפי שפורסם בזמנו ב-NRG מעריב. כמו כן לא הועבר מספר ימי המחבוש המצטברים של החייל מאז גיוסו, אופן טיפול היחידה בנושא נפקדותו ונתונים נוספים.

למרות הממצאים הקשים, צוות הבדיקה מדגיש: "גם אם שיתוף המידע במערכת הצבאית היה מלא ואינטרגטיבי, ופיסות המידע על החייל היו

מורכבות יחדיו ונמצאות בידי כלל הגורמים, לא היה בכך דבר שעשוי היה לרמוז או להדליק נורה אדומה כי החייל מהווה פוטנציאל לביצוע מעשה טרור או פעולה קיצונית ואלימה, לפחות על פי הפרמטרים והמשתנים הקיימים, הנמסרים לצה"ל על ידי השב"כ".

ההמלצות: "להדק הקשר בין השב"כ לצה"ל"

בעקבות המקרה, ממליץ צוות הבדיקה על שורה של צעדים שמטרתם "לשים חסמים מידיים על ה'חורים שבמסננת' ולהגדיל את הסתברות איתורו של אדם בעל פוטנציאל טרוריסטי בתוך צה"ל".

הצוות ממליץ להדק את הקשר בין השב"כ לצה"ל וממליץ להגביר את "ריכוזיות המידע בתוך צה"ל" ולשתף את גורמי הפיקוד במידע שהצטבר.

המלצה נוספת שמופיעה בדוח היא ארגון מחדש של מקורות המידע האזרחיים והצבאיים במערכת איסוף שיטתית תוך שיתוף הגופים הצבאיים השונים במידע, במגבלות צנעת הפרט וביטחון המידע.

בנוסף ממליץ הצוות על הפקת "תדפיס רגישות למפקד" שיסייע לאתר חיילים חריגים (מתגייסים בעלי סטטוס נפשי בעייתי או רישום פלילי) הדורשים טיפול ומעקב, לשקול מתן סמכות לפסיכיאטרים לקבוע פרופיל נפשי ללא צורך בוועדה רפואית, לבחון את מדיניות חיילי צה"ל לחופשות עם נשק, לרענן את נהלי התייחסות הצבא למה שמוגדר בדוח "סרבנות אידיאולוגית והשתייכות לקבוצות קיצוניות" ולאתר מי שאוחזים בדעות כאלה כבר בבסיס הקליטה והמיון (בקו"ם).