רחמיי, רוחמה
עזבו אתכם מההגיג של איוב קרא ("המינוי שלך הוא אם כל הזנות"). אחרי שתקראו מה יש לדובר סגנית השר לספר לכם אחרי שנשאל "האם תרמה הרוחמה את כספי הפיצויים שקיבלה מערוץ 10?", תגלו מהן תובנות אמיתיות. בלעדי
נכון, רוחמה זכאית למדור שלם, ותאמינו לי שאני עוד אגיע אליה ואל מהותה של האמירה שהמינוי שלה הוא האימא של כל הזנות. אגב, ולא נעים לי להביא את הבשורות הרעות. אבל איוב קרא, הלך עליך מותק. המינוי שלה הוא האימא של כל הזנות? או הזונות? מדובר פשוט בדרוזי או חצי ערבי, אז לא תמיד ברור מה הוא אומר. האיוב קרא, אבל יקירי, הלך עליך! מערוץ 10, על השוואה לתחת של חציל או לוואגינה של מלפפון, היא הצליחה להוציא איזה 100 אלף שקל, אז אתה משווה את המינוי שלה לאם כל הזנות? תמכור את הבית בייבי, אם יש לך כזה כמובן.
בקיצור, החיים היו די ברורים. כל המדור היה אמור לעסוק בזנות, כלומר ברוחמה, שהיא ממש לא זנות, ואני שוב מוחה על מה שאיוב קרא אמר. אני אגב מתכוון לחזור לרוחמה ובגדול, אבל זה ייקח עוד שנייה. אני חייב להבהיר כמובן שכשאני כותב "אני אחזור לרוחמה ובגדול", אני לא מתכוון לשום דבר גדול שקשור בי, או באיזשהו איבר שלי. סתם, רוחמה, סוג של ביטוי. "אני אחזור אלייך ובגדול". כמו שיש ביטוי נגיד אה..."רוחמה אברהם מאוד חכמה". נכון, אין ביטוי כזה, אבל נגיד שאם היה ביטוי כזה והייתי משתמש בו לא היית תובעת אותי. נכון, ממי?
עוד מעט "כל כתבי רוחמה אברהם ודובריה לדורותיה", אבל כאמור, זכות הבכורה נלקחה מ"אם כל המשהו". מה המשהו? רק מי שאימא שלו זונה יודע! הנה, דרך נוחה להשמיץ אנשים שאימא שלהם זונה בלי להסתבך עם אם כל הזנות, ושיהיה ברור שאני בכלל לא מתכוון לרוחמה אברהם.
בכלל האייטם לא עליה. מה היא מתערבת, המאמא? אני בכלל רציתי לכתוב שבאופן שערורייתי, שמעון פרס ומתן וילנאי גזלו מאם כל המאמות את הבכורה. כי מה לעשות, הם יצאו יותר מטומטמים, ואי אפשר להתעלם מזה. ולכן רוחמה, שכבר נדחתה משבוע שעבר, תקבל השבוע קצת פחות מקום ממה שתכננתי. מאמא, כן יו היר מי? מכירה את השיר הזה של ברברה סטרייסנד מהסרט "ינטל", "מאמא, כן יו היר מי?". יש שיר כזה, אבל לא ניכנס אליו עכשיו. אגב, כשאני אומר "להיכנס" אין לזה שום קשר לזנות, ועל כך אני בטוח שיסכימו להעיד רבים וטובים.
בואו קיבינימט נחזור למתן ושמעון, לפני שנשכח באופן סופי מי זה המתן הזה. שיהיה ברור, בזמן כתיבת שורות אלה אני בעלטה, ואין לי מושג מי יזכה בחריימריז של מפלגת העבודה, פרס או פרץ. שתי הבהרות לפני שאנחנו ממשיכים:
כשאני כותב שאני "בעלטה", אני לא מתכוון שיש בזה משהו מזמין מבחינת רוחמה אברהם. לא תמיד בחושך צריכים לקרות כל מיני דברים שמפנטז עליהם דרוזי שעונה לשם איוב.
הבהרה שנייה: כשאני כותב "חריימריז" במקום פריימריז, זה לא אומר בהכרח
אני מתנצל, נולדה לה סוג של הבהרה שלישית: רוחמה, כשאני כותב שאני לא שולף כלום בעלטה זה לא אומר שלפעמים כשיש עלטה, ואני ואשתי או חיות אחרות נמצאים ביחד, אני לא שולף כלום. לכן אני לא רוצה שתסיקי עליי סתם מסקנות נמהרות.
זהו, אפשר לחזור למתן וילנאי. ברשותכם, הייתי רוצה לכמה דקות באמת לעזוב את רוחמה אברהם ולנסות להבין מה קרה למתן שלנו בשבוע הנמהר הזה.
פרק ראשון: האם מתן יסכים להצעה המדהימה של פרס?
לא כולכם זוכרים, אבל היו כמה שעות שהיינו כולנו בעלטה (אני מתעלם מהטלפון שמצלצל עכשיו מלשכתה של רוחמה ששוב שמעה שאני בעלטה והבינה שאני כן שולף ומנסה לנצל את הסיטואציה. לא עונה). האם מתן יסכים או לא יסכים להיות מספר 2 של פרס מיד לכשזה יתמנה לראש ממשלה? אני חשבתי שהוא דווקא יסכים. בכל זאת, הוא זה שהכתיב לפרס את המכתב שמבקש ממתן (שזה אותו הוא) להסכים, אבל היו כאלה שהיו להם פקפוקים. למשל לרוחמה אברהם.
רוחמה, גברת שמינויה הוא אם כל הזנות לפי איוב קרא אויב ישראל, למה את מפקפקת?
רוחמה: "גם כשנחתם הסכם השילומים עם ערוץ 1 היו לי פקפוקים".
את מתכוונת להסכם השילומים שהיה לך עם ערוץ 10, לא?
רוחמה: "לא, מסתבר שמיכל זוארץ רמזה שאני עציץ, אז תבעתי גם אותה".
איך היא רמזה?
רוחמה: "היא אמרה: 'אוי, איזה עציץ יפה', ומי יפה חוץ ממני? אז ברור שהיא השוותה אותי לעציץ, ולכן אני תובעת את אימא שלה שהיא אם כל ה...".
אני מבקש, אל תסבכי אותי.
רוחמה: "בסדר, תחזור למתן וילנאי המשעמם שלך".
תודה.
פרק שלישי: קצת תשומת לב לרוחמה אברהם.
רוחמה, עוד מעט ניתן לך קצת פוקוס. פוקוס זה לא קשור לזנות, אבל בכל זאת ניתן לך. אם נכונה השמועה שאיילה חסון מפיצה, אריק עוד שנייה מקים מפלגה חדשה, ואת כנראה תחזרי להיות מזכירה בכירה, כמו שצריך. דווקא מבחינת מזכירה יש הרבה יותר עניין וכאלה, את יודעת, אבל מבחינה פוליטית זה יבש. כשאני אומר יבש, אגב, אני לא רומז לכלום מבחינתך. שלא תהיה שום טעות. זו הייתה פינת תשומת לב לרוחמה ולדרכה בהוויה הישראלית.

פרק רביעי: ריאיון ראשון עם כמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא, מר וילנאי.
מה שלומך כבוד הכמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא?
וילנאי: "תודה, מתרגש לקראת הכמעט תפקיד".
כמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא, מה אתה יכול להגיד על המצב הביטחוני העתידי, זה שיהיה בתקופתך אם תהיה כזאת?
וילנאי: "אני שמח ששאלת אותי והייתי שמח לענות לך. יכול להיות שיהיה אחלה, אולי מצד שני לא יהיה כל כך אחלה. בשנייה שאני אכנס לכמעט תפקיד אני אשמח לתת כמעט תשובות".
כמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא מר וילנאי, יכול להיות שאתה אהבל?
וילנאי: "כמעט בטוח שלא".
תודה לכמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא, מר וילנאי.
פרק שישי: אנקדוטה.
ממש תוך כדי כתיבת שורות אלה מתפרץ שמעון פרס למסך בכל הערוצים ומספר את האנקדוטה הבאה: למרות השמועות, בשנת 1944 פרס ניצח בבחירות בנוער העובד והלומד. תוך כדי סיפור האנקדוטה מתפרץ מאחור מספר 2 של פרס, כמעט שר הביטחון ואולי כנראה אף פעם לא, מר וילנאי, ומספר שהוא עצמו נולד בשנת 1944. לא ייאמן. אם זה לא מראה על משהו, אז אין לי מושג מה רוחמה אברהם עושה כשהיא לבד בחושך. אין לזה קשר, אבל תודו שזה קצת מגרה.
פרק אחרון, ובו מסופר על יאללה די.
סליחה, אני מתנצל, אתם צודקים, אין דבר יותר משעמם ממפלגת העבודה. סליחה במיוחד מהפרענקים.
זהו, מעכשיו רק רוחמה. כפי שאתם ודאי יודעים, מדי שבוע אני מפרסם שעברו כך וכך ימים מאז שרוחמה קיבלה את הכסף מערוץ 10 ועדיין לא תרמה אותו, על אף שהבטיחה.
לא מזמן התקשר אליי קולגה שאני מאוד מחבב ושאל אותי אם אני בטוח שהגברת לא תרמה, כי הוא רוצה לדבר על זה ברדיו. הבטחתי לו לבדוק, ואכן ביקשנו את תגובת הרוחמה לתרומה. כל זה היה הרבה לפני שהסתבר שהגברת הסתובבה בעולם בחסות אגרקסקו יחד עם אפללו, שגם הוא לא הבין שזה לא יפה. כל זה גם היה לפני שהסתבר שלפי איוב קרא המינוי של רוחמה לסגנית שר הוא אם כל הזנות. אתם לא תאמינו, אבל כל זה גם היה לפני שהסתבר ש-54% מהעם היו רוצים לרקוד עם רוחמה אברהם. השאר אגב מתחלקים בין לימור לבנת לדליה איציק.
בקיצור, הפנינו יענו שאילתה לדובר שלה, והנה תשובתו. אנחנו מביאים אותה בדיוק כפי שהוא ניסח, כי הוא ביקש לא לקצר, לא לשנות, לא לצלם ולא להפיק מזה סדרת טלוויזיה. הנה התגובה:
"ח"כ רוחמה אברהם, סגנית שר הפנים, מצהירה כי ממשיך העיסוק שהשתיקה יפה לו, ועל מנת למנוע לזות שפתים מבקשת סגנית השר כי חוסר הידיעה על התרומה נובע מכך שיסוד הנתינה בתרומה בסתר.
"סקרנותו של 'זמן תל-אביב' תגיע לסיפוק באם יידע כי סגנית השר תרמה וממשיכה לתרום במסגרת של ילדים למשפחות נזקקות, ולא מזמן ערכה סגנית השר אירוע מכובד בו נתרמו ילקוטים מלאים בצורכי בית ספר למאות תלמידים. מעבר לכך אין אנו רואים עניין לפרט במי ובמה מדובר, משום צנעת הפרט ומשום תפיסתה של סגנית השר כי עצם התרומה והמתן בסתר הם הדברים החשובים, ולא הפרסום שעלול להיווצר מכך".
"יש לפרסם תגובה זו במלואה!!!".
לפרטים נוספים ניתן לפנות לתומר אשואל יועץ התקשורת: 0506204336".
בואו ננסה להבין, כי זה לא פשוט: סגנית השר לא רוצה לספר על כך שהיא תורמת בסתר, כי זה לא יפה לספר שהיא תורמת בסתר ילקוטים, והיא כמובן מבקשת לפרסם את זה במלואו.
סגנית השר טוענת שמה שחשוב זו הנתינה ולא הפרסום על הנתינה, והיא רק מבקשת לפרסם באופן מלא על הנתינה שלה של הילקוטים.
סגנית השר לא מסרה כלום לגבי תרומת הכסף מערוץ 10, כי כנראה זה לא קשור לילקוטים.
גם אם סגנית השר באמת תרמה ילקוטים, ב100- אלף שקל היא יכלה לקנות משפחות שלמות, אז חסר לדעתנו עוד קצת כסף, וגם את זה אנחנו מבקשים לפרסם באופן מלא!
האם זה המכתב הכי מפגר שקראתם בחיים שלכם?
כן, ולכן נשאלת השאלה האם דובר סגנית השר הוא לא דובר המאה.
כנראה שלא.
צלצלו לטלפון שלו ותגידו לו את זה.
הגיג קטן על זווילי.
זווילי נהיה כוכב. הוא היה השגריר שלנו בצרפת ועכשיו הוא עזב את פריז. בגלל זה כנראה המהומות שם.
ועכשיו כולם מראיינים ונזכרים בזווילי שלנו, שהיה אתמול כלום ופתאום נהיה מישהו חשוב, כי כמה ערבושים מכניסים מכות אחד לשני. אז זווילי נהיה משהו! אתם קולטים מה קורה פה? אם הערבים לא היו שורפים מכוניות בצרפת, זווילי היה נשאר כלום. אבל הכל השתנה עכשיו מבחינת זווילי, והוא נהיה איש מאוד חשוב.
למה הדבר דומה? לבוים, שהיה ממש כלום, כמעט הוא נהיה כלום חשוב, והוא חזר להיות כלום לא חשוב. ואף אחד לא שורף מכונית לכבוד בוים כמו שעושים לכבוד זווילי שלנו. עולם משוגע, אני אומר לכם.
זה היה הגיג מטעם בקבוק הוודקה שלי. אני לא מעשן כבר חודש, וכתיבת המדור היא הרגע הקשה מבחינת החוסר בסיגריה. תוסיפו לכל זה בעיות עם בוים וזווילי, ותקבלו בקבוק וודקה ריק עם הגיגים לא מאוד ברורים. בואו נגיד שבערוץ 2 החדש לא היו משדרים את זה. אני לא רואה את דודו טופז מקריא את מה שכתבתי הרגע. אני גם לא משוכנע שיהורם גאון היה הולך על זה. אולי בוים יקריא את זה יום אחד, אולי.
יש פרסומת לביטוח של AIG שמספרת כמעט בכל שעה ביום שהילדים לא צריכים לדעת אם ייקחו לי את הבית, אם יפטרו אותי מהעבודה, או אם סתם ימצאו לי גידול. לדעת הפרסומת רק אני צריך לדעת מזה, ושהילדים יישארו רגועים. הבת שלי, כל פעם שהיא גומרת להסתכל בפרסומת המבעיתה הזו, היא מסתכלת עליי במבט חשדני והולכת לחדר אחר לבכות. שונא אתכם ואת הפרסומת שלכם. הלוואי שיפטרו אתכם מ-AIG ושיישרף לכם הבית.
1. לפי בית המשפט הרוג אחד באולמי ורסאי עולה שנתיים וחצי לחלק ל-23 שזה ממש ממש דיל טוב. במיוחד אם הם גם יקבלו שליש, והם יקבלו.
2. בואו נודה שיש משהו מעט משמח בזה שהערבים שורפים את הצרפתים.
3. ארה"ב השתמשה בפצצת זרחן בעיראק. סופית אני רוצה להודיע שנשיא ארה"ב הוא נורא מטומטם. אני מקווה שתזכרו מי סיפר לכם ראשון על זה.
4. אחרי הפיגוע בהודו ביקש משרד החוץ מישראלים שנוסעים להודו לא להגיע למקומות הומים. אני מציע גם לבקש מישראלים שנוסעים לתאילנד לא להתקרב לים, ולמי שנוסע ללונדון לא לדבר עם אנשים שדוברים אנגלית.
5. סגרו לגאולה עמיר את הגן. זו התחלה יפה. האם יש עוד כמה דברים במשפחת עמיר שאפשר לסגור? תסלחו לי שאני לא מפרט.
6. האם יש משהו יותר משמים מידיעה על הביקור של צ'ארלס וקמילה באמריקה? אולי אם הם ימותו זה יהיה מעניין לסקר את זה.
