פקק רבין
קובי אריאלי לעולם לא ישכח איפה היה כשנחנך מרכז רבין- תקוע בפקק עם מאות נהגים עצבניים
אלפי מכוניות השתרכו אתמול במשך שעות בתל אביב וסביבותיה, בשל ההיערכות והאבטחה הכבדה סביב חנוכת המרכז החדש. אלפי נהגים ניצבו שעות בפקקים ועברו, כמוני, תהליך נפשי כמתואר להלן.
אותי למשל, תפס פקק רבין דווקא בדרך ז'בוטינסקי. בפנייה ימינה מבן גוריון עוד האמנתי בחיוך הביישני, בנקיון הכפיים, בג' ינג'יות ובדוגריות.
אחרי רבע שעה על אותו מקום, התחלתי מפקפק קמעא בצדקת דרך אוסלו ואף הרהורים כבדים בדבר מתן נשק לאויבים כן-או-לא חלפו במוחי העצבני, ואז התקדמנו עוד כמה מטרים, ושוב נתקענו, בפינת ביאליק, שם עמדנו עשרים דקות נוספות ואני נזכרתי ב'פרופלורים' וב'לשבור ידיים ורגליים' ולמען האמת גם מטקסי הזיכרון המוגזמים כבר די נמאס, לא?
עוד חצי שעה של עצבים, מתקרבים לעבר אזור הבורסה ושוב - עמידה של עוד חצי שעה. באיזה חוצפה הוא הלך על אוסלו, אני שואל את עצמי. בקולות החכי"ם הערבים? בתמורה למיצובישי? זה לא פשע?
עוד מטר, עוד שניים, צפירה עצבנית, עוד רבע שעה בפקק - תגידו, מה זאת אומרת לא מתירים להם להתייחד? איזו שערורייה זו, אה? סעו כבר! יאללה! שמאלנים!
עדכון אחרון : 15/11/2005 9:34
נא להמתין לטעינת התגובות
