יום שמח ועצוב
אמיר בוחבוט שמח על הצדק שבזיכוי סרן ר', ועצוב שהפקירו אותו על מזבח התקשורת
מצד שני זהו יום עצוב. יום שבו נחשפה מערכת יחסים מכוערת ומפחידה בין חיילים שהחליטו לסמן את מפקדם, כאילו מדובר בסצנה מ"הסנדק'', כשבדרך חוברים אליהם עיתונאים הגונים לכאורה.
אל תטעו, זהו אינו מקרה בודד. זה קורה לא אחת ביחידות מובחרות ובגדודי חי"ר רבים. ההבדל היחידי הוא שבכל יחידה לובש הדבר חליפה תקשורתית שונה. חלק מהסיפורים מסתיימים במרד, חלקם נגמרים במהלך מנהיגותי של המפקדים הבכירים, וחלקם כלל לא מגיע לאוזני התקשורת.
אל תתבלבלו. סרן ר' עשה לא מעט טעויות, אבל המפקדים בצה"ל בחרו להפקיר אותו על מזבח התקשורת, כי זה היה קל יותר מאשר להקריב מערכת שלמה. הגיע הזמן לבדק בית. מפקדים רבים בצבא צריכים להביט במראה, לומר טעינו ולבדוק כיצד ניתן לתקן בעתיד.
אחד מאותם מפקדים הוא מח"ט גבעתי לשעבר, תא"ל אייל אייזנברג, שהביא את סרן ר' לפלוגה קשה ובעלת מערכת יחסים מזעזעת בין קצינים לחיילים סדירים. אייזנברג העדיף לומר לרמטכ"ל: "אני חושב שר' משקר". אם כך - אז למה מונה ר' לתפקיד מ"פ?
גם תא"ל במיל' ומפקד אוגדת עזה לשעבר, שמואל זכאי, אולי מרגיש היום עצוב. הוא היה היחידי שהתעקש מול הרמטכ"ל על כך שהחיילים משקרים בעדויות מאחר ונמצאו סתירות חדות. אבל מכיוון שמערכת יחסים עכורה ובעיות אמון הם לא רק פרי דרגי השטח, סובב את גבו אלוף פיקוד הדרום לשעבר, דן הראל, ובחר להמליץ על פתיחת חקירת מצ"ח.
כך, יצאה הלבה מהר הגעש, וחשפה נורמות התנהגות ששום אם בישראל לא האמינה שיאמץ בנה, שהלך להגן על המולדת.
עדכון אחרון : 15/11/2005 16:56
נא להמתין לטעינת התגובות
