התעלל מינית בבתו - אבל לא יישב בכלא
האב, שנהג ללטף ולנשק את בתו בת השבע באיבריה המוצנעים, נידון לשנתיים מאסר על תנאי בלבד וחצי שנה הרחקה מהבית, לאחר שבתו לא הסכימה להעיד
התעללות האב בבתו התרחשה במשך תקופה של שנה בשנת 1999, בעת שהרבה לשהות במיטתו עקב מצבו הבריאותי. בנסיבות אלו ביצע בה האב מעשים מגונים, תוך שהוא מלטף אותה, מנשק ונוגע באיבר מינה, לצורך גירוי וסיפוק מיני.
התובעת, עו"ד רותי שביט, הסבירה בטיעוניה לעונש את הסיבה בגינה הסכימה הפרקליטות לעונש הקל בחומרתו. לדבריה, הבת מסרבת להגיע לבית המשפט כדי למסור עדות נגד אביה, ואין בכוחה לשתף פעולה בתיק. בנוסף, לפרקליטות נודע כי הבאת הילדה לבית המשפט, לצורך קיום עימות עם אביה, עלולה לדרדר את מצבה הנפשי באופן חמור, ולגרום לה לנזק בל ישוער.
עו"ד שביט הוסיפה כי הילדה התמודדה בשנים האחרונות עם קשיים רבים, ועל אף הטיפול הפסיכולוגי שקיבלה, מצבה קשה מאוד. החלטת הפרקליטות, לדבריה, נובעת גם מהקושי להציג ראיות בתיק, והעדפת טובת הילדה על כל שיקול אחר, כולל הצורך בענישת האב.
האב יורחק מהבית לחצי שנה
למרות כל זאת, עמדה הפרקליטות על הצורך בהרחקת האב מביתו לתקופה של חצי שנה. האב עצמו אמר בדיון בשל הטיעונים לעונש, כי הוא חזר בתשובה וכי מזה שנתיים הוא לומד תורה. האב הביע חרטה עמוקה על שעולל לבתו, וטען כי כל רצונו הוא לחזור ולשקם את משפחתו.
הרכב השופטים הסכים בגזר הדין כי העונש המוצע הוא קל במיוחד, אך בכל זאת החליט לאמצו. "על אף קלות העונש, שהיא בהחלט חריגה בתיקים המובאים בפנינו, החלטנו לאמץ את הסדר הטיעון בשל נסיבותיה של הקטינה", כתבו השופטים.
עוד קבעו השופטים כי אין להם אלא לאשר את הסדר הטיעון, והטילו על האב עונש מאסר על תנאי למשך שנתיים. בנוסף, קבעו השופטים כי האב יורחק בצו מהבית למשך חצי שנה, זאת
במסגרת החוק החדש המאפשר הרחקת עברייני מין ממקום מגוריהם.
עו"ד שחר מנדלמן, סניגורו של האב, אמר בתגובה להחלטה כי התוצאה שהושגה במשפט היא איזון ראוי בין הקשיים שהתעוררו. "התיק לווה בקשיים ראייתיים יוצאי דופן, בעיקר בשל סירובה של הילדה להעיד. האיזון נוצר כיוון שהסכמנו להרחקתו של האב מהבית לתקופה של חצי שנה", אמר עו"ד מנדלמן. "יש לקחת בחשבון כי חלפו שש שנים מאז האירוע האחרון".
לעומתו, מנכ"ל המועצה לשלום הילד, ד"ר יצחק קדמן, נזעם כצפוי מהפרשה. "אם אב שפגע מינית בילדתו בת ה-8 יוצא מבית המשפט בלי יום אחד מאסר, כנראה שאין דין ואין דיין במדינת ישראל ואין מי שירחם על 'ילדי הגן'. חיי ילדים הם הפקר", אמר היום ל-NRG מעריב.
"אומרים 'כל מקרה ונסיבותיו'. איך זה שתמיד הנסיבות פועלות לטובת הפוגעים? ומדברים על כמה שהתוקף אומלל ומסכן, כאילו הוא סובל יותר מהקורבן. מדברים על הזמן הרב שחלף מאז ביצוע העבירה, אבל השאלה היא למה בדיוק חלף הזמן?", האשים קדמן. "כל הממרות האלה לא יכסו על הבושה ועל האימה שכך נראית מערכת הצדק, הנותנת פרס למי שרצח את נפש בתו ויוצא פטור בלי כלום, בטענה שהוא בכלל "הורה שכול". אוי לילדי ישראל ולכולנו שכך מגינים עליהם מפני הקמים על נפשם ועל גופם".
נא להמתין לטעינת התגובות
