"מכונות ייצור חלב"
רגע לפני שנכנס חג שבועות, עמותת אנונימוס שופכת אור על מצב הפרות, שבזכותן אנחנו מכינים עוגות גבינה ושותים חלב. מתברר שמדובר בתעשייה אכזרית למדי עבור החולבות ולא ממש בריאה עבורנו. באנונימוס ממליצים: עיברו לתחליפי חלב
עוד הוכתרו הכוכבות הישראליות שלנו: הפרה נועה ממשק האחים שמואלי שבמושב ציפורי, זכתה בתואר מלכת הפרות לשנת 2005, על תרומתה בסך 19,911 ליטר חלב ב-321 יום ואילו הפרה פליקס, בת 16, מקיבוץ מעלה גילבוע הניבה הכי הרבה חלב במהלך חייה – 175,929 ליטר במשך 12 המלטות.
בישראל ישנן בסך הכל כ-110 אלף פרות חולבות, שנותנות כ-1,150 מיליארד ליטר חלב בשנה. לרגל חג הגבינות, אולי נעצור לרגע מהכנת הבלינצ'סים, הפשטידות ועוגות הגבינה ונחשוב כיצד נראים חייה של פרה חולבת במשק תעשייתי.
הפרה מניבה חלב, כמו כל היונקים, רק לאחר המלטה. משום כך, נמצאת הפרה במצב של הריון או בתקופה שלאחר המלטה לאורך כל השנה ברציפות. מגדלי הבקר דואגים לבצע בה הזרעה מלאכותית כ-60 יום לאחר מועד ההמלטה, על מנת להבטיח את המשך הפוריות וההנבה. החלב מיוצר בעטין הפרה כמובן. באתר האינטרנט של מועצת החלב הוא נקרא "בית החרושת לחלב".
העגלים מופרדים מהפרה מייד לאחר הלידה. הפרידה הזו היא חוויה קשה גם לאם וגם לוולדה. כמו כל יונק, גם לה רגשות אימהיים וקשר חזק לתינוקה. לעיתים קרובות היא מבטאת את מצוקתה בקריאות וגעיות במשך ימים לאחר הלידה.
כל "מכונות ייצור החלב" כלואות במרחב צר במשך כל חייהן. יש הקושרים אותן במשך שעות ארוכות, כך שאינן יכולות לעשות דבר מלבד בהייה ממושכת במנת המזון שלהן, המבוססת על שאריות מזון, מוצרי לוואי, זבל עופות ופסולת תעשייתית. ישנן רפתות בהן מקבעים סגרים אוטומטיים את ראשיהן מעל האבוס, כשהן מגיעות לאכול.
רמת ההיגיינה הנמוכה ברפת מסייעת להתרבותם של חיידקים, הגורמים דלקות מעיים, שלשולים, דלקות פרקים ומוות. ההריונות הכפויים, שנועדו להמשיך את שטף ייצור החלב, מלווים בסיבוכים רבים ובמחלות: עצירת שיליה, דלקות רחם, בצקות תת-עוריות, קשיים בהתעברות, הפלות, המלטות קשות ועוברים מתים הנותרים ברחם.
על עטיניה של פרה חולבת בישראל לוחצים מדי יום 30-50 ליטר חלב. עד לפני עשורים ספורים הניבה פרה מקומית לא יותר משמונה ליטר חלב ביממה. עיקר השינוי נובע מברירה מלאכותית לתנובה גבוהה, שנערכה מבלי שהותאם גופה להתמודד עם כמויות החלב העצומות. כתוצאה מכך סובלות הפרות מצליעה, והעטינים צונחים בהדרגה. כאשר נוצר מגע ישיר בין הפטמות לבין הזוהמה השוררת ברפת, מתפתחות מחלות ודלקות עטין כרוניות. הדלקות מאופיינות בחום, נפיחות, אודם וכאב, והן עלולות להתפתח לבצקות. עטין שנפגע בזיהום תוך-עטיני מפתח רקמת צלקת, הגורמת לגדילה נוספת שלו. חלק העטין הפגוע אינו נרפא, ועד סוף חייה תסבול הפרה מכאבים במקום.
חליבת פרות בישראל מתבצעת באופן ממוכן לחלוטין. לעטיניהן מוצמדת משאבת ואקום חזקה, הגורמת כאב והפוגעת ברקמת העטין. 400-500 ליטרים דם צריכים לזרום בעטין כדי שיופק מהפרה ליטר אחד של חלב. הלחץ העצום על כלי-הדם בעטין בעת החליבה גורם לעתים לקריעת כלי-דם. את כמויות החלב הגדולות ביותר חולבים בחודש השלישי לאחר ההמלטה, אז מוציאה הפרה יותר אנרגיה משהיא מסוגלת לקלוט. הואיל ויכולתה לייצר עולה על יכולתה לעכל את מזונה - היא נחלשת, מצבה הגופני מידרדר, ואז מעברים אותה שוב.
בישראל נהוגות כיום שלוש חליבות ביממה, אולם המגמה היא להגביר
אף על-פי שתוחלת חייה הטבעית של הפרה עולה על 20 שנה, מתות פרות רבות באפיסת כוחות כעבור שנים ספורות. שגרת העיבורים האינטנסיבית, תכיפות החליבות, הדלקות, הצליעות ואפילו הקושי לשאת את משקל גופן, מכריעים אותן. המצוקה התמידית שבה הן שרויות מוסיפה על המעמסה הפיזית. חלק מן הפרות, שרגליהן נחלשו מאוד, קורסות תחת משקל עטיניהן.
החולשה נובעת ממחסור בסידן, הנגרם הן בשל השקעתו בחלב הרב שנתבעת הפרה לייצר והן בשל השימוש בהורמונים, הגורם ל"בריחת סידן". פרות אלו אינן מסוגלות לקום ולצעוד. על-פי רוב הן מפונות בדרך הקלה, הזולה והאכזרית ביותר. יש הגוררים אותן על הקרקע לאחר שנקשרו בשרשרת לרכב ממונע, או דוחפים אותן על-ידי כף טרקטור או מלגזה. שיטות אלה גורמות לפציעות ולחבלות חמורות כתוצאה מן השפשוף בקרקע, לקרעים ברצועות ואף לשבירת עצמות.
בעמותת אנונימוס מעדיפים לעבור לתחליפי חלב כמו סויה, ולא להסתפק במשקים אורגניים, שלטענתם רק נמנעים מלתת אנטיביוטיקה והורמונים לחולבות ולא משפרים את איכות חייהן כהוא זה, הן מטעמי סבל הפרות החולבות שהופכות ל"מכונות ייצור חלב והן מטעמי בריאות.
יותר ויותר מומחים טוענים כי חלב ומוצריו אינם בריאים ורצוי לעבור לתחליפים, במיוחד שמדובר בכזה שהגיע ממשק תעשייתי, רווי בהורמונים ובאנטיביוטיקה שמקבלת הפרה. ד"ר אריה אבני כתב על הנזקים הבריאותיים בספרו"עזוב ת'עטינים שלי".
"כשאני פונה אליכם על מנת לשכנע אתכם למה מוצרי חלב פרה לא ולמה סויה כן, יכולתי להציג בפניכם את המאמרים הרפואיים שבידי, אחד לאחד, כמו עורך דין טוב המציג את ה CASE שלו בפני חבר המושבעים. אבל זה היה עלול לשעמם אפילו אותי.
"עברתי על מאות מאמרים בנושא. המלצתי על הפסקת צריכת כל מוצרי חלב פרה כטיפול יחיד למאות חולים בחמש השנים שעברו. התוצאות היו מרשימות במרבית החולים, עד כי הימנעות מחלב הפכה להמלצה הטיפולית הראשונה שלי. אפילו האחיות העובדות איתי נפרדו "ממנו" לשלום. מאמרים משטחי רפואה השונים לימדו אותי עד כמה אותו חלב צח ולבן הוא מזיק רב תחומי, ומספק פרנסה למומחים שונים.
"לאחרונה נתקלתי במידע על NASA -סוכנות החלל האמריקאית- הרואה בסויה את המרכיב העיקרי בתפריט האסטרונאוטים שייצאו לטיסות חלל הארוכות. המנהלים של התוכנית השקיעו 3 שנות מחקר בהכנת עשרות מתכוני סויה, במסגרת אוניברסיטת קורנל, כדי שלשוהים בחלל יהיה מזון טעים, רב גוני עם ערך בריאותי. או אז הבנתי שספר זה, ששקדתי על כתיבתו, עשוי לתרום, בעזרתכם, לשיפור מצב הבריאות בישראל", כתב ד"ר אבני במבוא.
מרעות הורן, דוברת אנונימוס, נמסר: "הפרות במשקי חלב אורגני סובלות מאותה התעללות בדיוק ממנה סובלות פרות במשקים רגילים. האידיאליזציה של הקשר בין הפרה לרפתן מסתירה מאחוריה התעללות שכוללת הפרדת צאצאים, חיתוכי גוף, ניפוח עטינים, שאיבה מכאנית מכאיבה, שוקים חשמליים, קריסה בטרם עת, ועוד; דימוי הפרה הרועה באחו מסתיר מאחוריו זיהום הרסני של מי התהום, כאשר כל פרה תורמת הפרשות לנחלי ארצנו פי 40 מתושב אנושי; ומתברר שגם בחזית הבריאותית לא הכל תמימי דעים לגבי סגולות החלב, ויש הקושרים אותו לבעיות חמורות. אנונימוס מאחלת לכולם חג שבועות שמח לכולם, גם לפרות ועגליהן, וממליצה על הימנעות או לכל הפחות הפחתה של צריכת חלב פרה, והחלפתו בחלב מן הצומח".
לצפיה בסרטון של אנונימוס, ליחצו כאן
נא להמתין לטעינת התגובות
