ארדן דורש: הגדלת התמלוגים ממפעלי ים המלח
השר להגנת הסביבה מבקש לבחון שינוי בגובה התמלוגים בגין הפקת אשלג. ארדן דורש שהכסף יועבר לשיקום הנזקים הסביבתיים במקום

בין הנזקים הסביבתיים במקום, הנסיגה המדאיגה בחלקו הצפוני של הים בקצב של יותר ממטר בשנה. מצד שני, החלק הדרומי - שהוא, למעשה, בריכות אידוי מלאכותיות המשמשות לכריית האשלג מפעלי ים המלח - צומח לגובה בקצב שנתי של 20 סנטימטר ומאיים לפגוע ברצועת המלונות.
בין המדינה ובין חברת כימיקלים לישראל מתנהלים מזה מספר שנים דיונים שונים ביחס לגובה התמלוגים על פי שטר הזיכיון לתקופת הזיכיון הבאה. בהמשך לעבודת ועדת ששינסקי (שבחנה את המדיניות בנושא משאבי טבע וגז טבעי) סבור ארדן כי "יש לבחון כימות הנזקים הסביבתיים שנגרמים כתוצאה מהכרייה".
ארדן, כאמור, מבקש לבחון אפשרות לקשור את גובה התמלוגים למידת הנזק הסביבתי שנגרם כתוצאה מפעולות הכרייה אלו. המשרד להגנת הסביבה מבצע בימים אלה עבודה שמנסה לאמוד את הנזקים הסביבתיים שנגרמים כתוצאה מהכרייה. העבודה תסתיים בתחילת דצמבר 2010.
ממפעלי ים המלח נמסר בתגובה: "מפעלי ים המלח לא זו בלבד שאינם פוגעים בים המלח אלא להפך; בזכות השאיבה שלהם מהחלק הצפוני לדרומי, יש מים ליד בתי המלון בים המלח. אלמלא המפעלים, היה כל השטח שליד המלונות שטח של חול יבש. צריך לזכור שאורחי המלונות שמשתכשכים במים, אינם טובלים במי ים, אלא במי בריכת אידוי של מפעלי ים המלח, שכאמור, אלמלא היו שם לא היו כלל מים ליד המלונות. ירידת מפלס ים המלח הינה תוצאה של שאיבת
"מעבר לכך שבזכות מפעלי ים המלח יש תיירות בים המלח, כי בלעדיהם לא היו מים ליד המלונות, מספקים מפעלי ים המלח אלפי מקומות עבודה בנגב וחשיבותם הכלכלית הן לנגב, הן למדינת ישראל והן לציבור הרחב המחזיק במרבית מניות כיל, בעיקר באמצעות קרנות הפנסיה וקופות הגמל- היא עצומה".