משפחה בהפרעה
אפרת ליבמן הקשיבה להמלצותיו של הרב אבינר לאמהות אידאלית וזה לא עושה לה חשק להתחתן
אבל בואו נהיה רגע רציניות - מה רע לך בבית? קימה בחמש בבוקר, עוד הנקה אחת (האחות בטיפת חלב אמרה שזה חשוב כל כך להתפתחות הקוגניטיבית של הילד), ואת יכולה להוריד את הכביסה שתלית אתמול בערב שהתייבשה בינתיים ולהפעיל מכונה חדשה, לרוץ למכולת להביא לחם טרי וחלב ולבקש שירשום כי בעלך שכח להשאיר לך כסף, להעיר את ארבעת הגדולים לבית הספר, ועד שמונה וחצי לשלוח את כולם אחרי שהתלבשו, סידרו מערכת ולא שכחו את התיק ציור ובגדי התעמלות.
בשמונה וחצי מתעורר הקטן וצריך להחליף לו, מסכן מתחילה לו פריחה מהחיתול, הוא בוכה ואת שוטפת לו וביד אחת מתפנה לסדר את החדרים, להחליף מצעים, לנקות אבק, לשטוף את כל הכלים שנשארו מהבוקר, לגהץ את הבגדים שהורדת מקודם מהחבל, ולהעמיד את האוכל הטרי לצהריים.
קצת חשבונות, טלפונים דחופים, בשקט שהקטן לא יתעורר (בינתיים הוא נרדם שוב) והנה השעה כבר שתיים והילדים חוזרים מבית הספר, אוכלים צהריים ואת יושבת איתם על שיעורי בית, מסיעה לחוגים או לבני עקיבא, עושה את הכלים מהצהריים (להכין את הכיור לערב), כי הנה כבר מחשיך בחוץ – מקלחות, פיג'מות, צחצוח שיניים וסיפורים לפני השינה,
ואז בעלך מגיע, איזה אושר! הוא מגיע בדיוק אחרי שסיימת לנגב את כל הפטל שהילדים שפכו על הרצפה והבית נקי ומסודר כמו בז'ורנל שצורף לעיתון סופשבוע האחרון, הבעל עייף ורעב, מספיק לנשק את הילדים על המצח נשיקת לילה טוב בזמן שאת מחממת לו במיקרוגל את האוכל מהצהריים (יש לך בעל צדיק, הוא לא מתקטנן איתך על זה שהאוכל חומם במיקרו) הוא אוכל בשתיקה ומאזין לסיפורים הנלהבים שלך על משפטי החוכמה הקטנים של הילדים, עדכונים שוטפים מבית הספר ומה מצב החשבונות.
לא עובדת בשביל אף אחד
לו עצמו אין הרבה מה לספר לך, הוא עורך דין או רואה חשבון, אולי כלכלן, הרכילות במשרד לא מעניינת אותו, ואת מה שהוא עושה את גם ככה לא מבינה, הוא ניסה להסביר לך כבר כמה פעמים אבל מתישהו הוא הפסיק, את מנסה להיזכר מתי, כנראה שזה היה איפושהו בין הילד השלישי לרביעי, מה זה משנה, עדיף לא לחשוב, בטח לא לחשוב מה יהיה אחרי שהילדים ייצאו מהבית והקן יתרוקן, כשתישארו רק שניכם, והשתיקות יהיו ארוכות יותר ומעיקות יותר.
אבל זה לא חייב להיות ככה. אפשר להביא עוזרת, וחלב אפשר לשאוב, יש מכונת כביסה ומייבש ומדיח כלים, ואוכל אפשר לקנות או להכין בכמות גדולה ולהקפיא. אני מכירה לפחות גבר אחד שמבשל מצוין (בכל מסעדות היוקרה יש שפים גברים).
גם
יותר מחולצה מגוהצת, יותר מסנדוויץ' מושקע, ילד זקוק לשני הורים מסופקים ומאושרים, שעולמם מלא, ויש בו ביטוי לכל טווח היכולות שלהם. גם אלה שלא קשורות בטיפוח הצאצאים ורווחתם. אישה מתוסכלת לא תוכל להיות אמא מכילה ותומכת. ככה זה עובד.
ועוד משהו - כשאני קוראת את הכתבות האחרונות, נפלטת לי אנחת רווחה של רווקים שמחה אמיתית בחלקי, כנראה שככה זה, הצעה להפוך למכונה לייצור נשמות לא מקרבת אותי אל החופה, להפך.
נא להמתין לטעינת התגובות
