סולם מוצב ארצה וראשו בשמיים
פרופסור ליבוביץ' ראה במדינת היהודים כלי בלבד, וסלד מהצורך להחיל לתוכה תוכן רוחני. בעולמו של ליבוביץ', היעדים הרוחניים מצויים בשמיים ומלאכת החיים היא חתירה מתמדת שאין בה ציפייה לגמול. 12 שנים לפטירתו של ישעיהו ליבוביץ'
ישעיהו, שאינו אלא ירמיהו ב', מי שנחשב נביא הזעם של החברה הישראלית מיום כינונה של המדינה עד כמעט יובל שנים להיווסדה, הסב לא מעט אנטגוניזם כנגדו בצבורים נרחבים.
ליבוביץ'- איש מדע, אינצקלופדיסט, פילוסוף ואיש תורה- עומד בשורה אחת עם אישים שלאורך היסטוריה היהודית אחזו בכתרים רבים, מבחינת "בזה וגם מזה אל תנח את ידך". כאיש מדע נחשב למורה בחסד עליון, כפילוסוף עסק בהגות כללית ויהודית כך שמשנתו מהווה נקודת התייחסות בכל דיון פילוסופי, כאיש חברה ומדינה דן ללא לאות בענייני העם היהודי מדינתו וארצו. הציבור הרחב, יזכרהו כמובן בשל עמדותיו המדיניות חברתיות שהושמעו מפיו מעל כל בימה ובכל הזדמנות שנקרתה בדרכו.
בעולמו של ליבוביץ' נמצא סולם שמוצב ארצה וראשו מגיע השמימה, מלאכיו של ליבוביץ' עולים בסולם זה. העולים בסולם מצווים להתאמץ ולהתגבר, הם חותרים אל היעד העליון שיתכן ולא ישיגוהו אולם המשמעות של חייהם גלומה בעצם החתירה המתמדת שאין בה ציפייה לגמול.
ליבוביץ' התנגד בחריפות ליהדות שהפכה את הסולם, אשר בה הסולם מוצב בשמים וראשו ויעדיו בארץ, אשר בה צבא פונקציונרים בעולם העליון יורדים בסולם להשפיע על המציאות הארצית. ביהדות קבלית-מיסטית זו ראה מוטיבים של עבודה זרה ולכן גם לחם מלחמת קודש בתיאולוגיה הנוצרית ותיעב אותה. באותו האופן קעקע את עקרון ההדדיות, זה של המאמין הפשוט התופס את עקרונות ההשגחה הפרטית והשכר ועונש מבחינת "ייתן יקבל לא ייתן לא יקבל" וזיהה את עבודת ה' של המאמין השלם עם עבודת ה' לשמה.
משנתו הלאומית מדינית רואה באורגן הלאומי קבוצה אנושית בעלת תכנים משותפים. בחינה אמפירית מראה לדעתו כי הלאום היהודי בפזורה לא השתתף באף אחד מהמאפיינים הלאומיים הנפוצים כגון שפה, ארץ או מוצא אתני. יהודי אתיופי ואחיו היהודי הרוסי הם בני האדם הרחוקים ביותר מבחינה אנושית וכל יהדותם אינה אלא בתוכן שגרם לשמירת הזהות היהודית לאורך ההיסטוריה, קרי, שמירת תורה ומצוות בפועל בחיים ממש, במטבח-כשרות, במיטה–נידה ושבת-עבודה. לאור זאת דן ליבוביץ' את העם היהודי הריאלי, זה שלפנינו.
ליבוביץ' ראה כי הדיון בעם יהודי זה סובל מכשל הנובע מהרצון להתעלם במודע מהמטמורפוזה שעבר העם היהודי מימי האמנציפציה וההשכלה, בה העם השיל מעצמו את זהותו המסורתית המגולמת בתורה ומצוות. תהליך זה לדעתו מעמיד את עתידו של העם היהודי בסימן שאלה, שכן אין תוכן ערכי או אחר שיהווה את הבסיס לזהות לאומית משותפת. הציונות המדינית אינה אלא הרצון להפטר מעולם של הגויים
ליבוביץ' ראה בעתידנות עבריינות, אולם לא פעם עמד על החוכמה של ראית הנולד כאשר התייחס לתחזיותיו שהתממשו, מבחינת "איזהו החכם הרואה את הנולד", זאת משום שהתחזית גלומה במציאות ההווה אשר בו נחזתה.
בעשור האחרון וביתר שאת לאורה של המערכה האחרונה בלבנון אנו עדים לתהליך של התפכחות מן האידיליה של שלום יציב ובר קיימא באזורנו, זאת למרות המודוס ויוונדי שהצלחנו להגיע עם כמה ממדינות ערב שהיו במעגל הראשון של האיום על ישראל. מחד גיסא, התחזקות גורמי האסלאם בחברה הפלשתינאית והתקרבות האיום האסלאמי שהיה במעגל השני לפתחנו גורמים לרפיון ידיים, לאכזבה, ולחוסר תקווה מול מציאות עקשנית להרבה מאלו שחתרו לשלום צודק, מאידך גיסא, רבים מאיתנו אינם רוצים להמשיך ולשלוט בעם זר שנקעה נפשו מאיתנו. הערים הצפופות והעוינות ביש"ע נראות כחבית חומר נפץ שכאשר יתפוצצו - שומר נפשו ירחק.
אלמנטים אלו ואחרים גרמו למפץ הגדול בפוליטיקה הישראלית שבה שמאל וימין התבלבלו. הארגון מחדש של הפוליטיקה הישראלית בשנה האחרונה סביב מפלגת קדימה הוא עדות להתכנסות של הפוליטיקה הישראלית סביב תחזיותיו הפוליטיות של ליבוביץ'.
כפי שעמד כנגד המשיחיות של ארץ ישראל השלמה כך גם הדגיש שהסיכוי לשלום עם העולם הערבי הוא קלוש וכל שעלינו לעשות זה לעזוב את השטחים ולעמוד על נפשנו. "אין לנו ברירה אלא להסתלק מן השטחים בעלי האוכלוסיה הערבית הגדולה, שאין ביכולתנו להפכם לשטחים יהודיים. מאחר שאין סיכוי לשלום בעתיד הקרוב, עלינו להתבצר במדינתנו היהודית ולהחזיק בה מעמד באופן שנוסיף לחיות חיים שיש בהם ערך אנושי ויהודי". דבריו שנחשבו סהרורים עומדים להיות המגמה הרווחת בפוליטיקה הישראלית.
בעומדנו לפני ראש השנה הסובב על ציר האמונה הגדולה של אברהם אבינו בפרשת העקדה, שבו מוכן האדם להקריב את כל מאוויו למען האלוקים, סיפור המהווה את האנטיתזה למיתוס הנוצרי שבו מקריב האל את בנו למען האדם, זה המזוהה עם עבודה זרה, אנו מציינים את הסתלקותו של האי גברא רבא ישעיהו ליבוביץ' זצ"ל, שפרשת העקדה סימנה ועיצבה את דרכיו במלחמה חריפה כנגד האלילות. חבל על דאבדין ולא משתכחין.
נא להמתין לטעינת התגובות
