זה הכבודה, לא הכבוד
'זמן-חורף' של עולם הישיבות נפתח היום אך איש לא זועק את זעקת חז"ל המתאווים למעט פשט. לפני שלומדים גמרא ופרשנים צריך להכיר את המקור בתורה. ירעם נתניהו דורש סדר בעולם התורני
אולם ישנה עוד אפנה, וכזו הנמשכת כבר לאורך דורות והחוצה עדוֹת, המצויה בקרב בני ישיבות מכל המינים, הזנים והסוגים, ושעל אודותיה כמעט אין איש הפוצה פה, למעט רבנים אחדים הבטלים בשישים. כוונתי לאפנה שבמסגרתה אנשים לומדים גמרא מבלי שהם יודעים את פְּשט הכתוב בתורה. הם אינם יודעים את הפירוש הפְשָטִי של הפסוקים, בעוד שלפרשן את הכתוב לפי המדרשים, ואפילו העלומים ביותר, ואליבא דרבא ואביי – יודעים הם גם יודעים.
לשם המחשת כוונתי אציין כמה דוגמות: כל דרדקי יודע לדקלם את הפסוק "כל כבודה בת מלך פנימה" המובא כראייה לכך שהאישה מקומה בבית. אבל כמעט הכול טועים בדקלום והוגים "כבוֹדה" בחולם, בעוד בפשט אין לדבר זכר, והפירוש הרווח אף נוגד את פשט הכתוב. תהלים מה, יד: כָּל כְּבוּדָּה בַת מֶלֶךְ פְּנִימָה מִמִּשְׁבְּצוֹת זָהָב לְבוּשָׁהּ. כבוּדה הכוונה כל הרכוש, והפסוק מתאר את כניסת הכלה, בת המלך, בלווית כל החפצים והרכוש היקרים הראויים לה.
כך גם כל בר בי רב יודע "לצטט" בשגיאה את הפסוק במשלי יב, כה: דְּאָגָה בְלֶב אִישׁ יַשְׁחֶנָּה וְדָבָר טוֹב יְשַׂמְּחֶנָּה. שימו לב לניקוד: שי"ן ימנית המנוקדת בשווא, ולא שי"ן שמאלית בחיריק. יַשְׁחֶנָּה הכוונה להכניע אותה, את הדאגה.
והא לכם עוד דוגמה, והפעם שאינה כרוכה בחוסר הכרת ההגייה הנכונה והניקוד הנכון: "עדינו העצני" מוזכר בספר שמואל ב'. חשבו לרגע: כלום יודעים אתם מהו הפשט של צמד המילים, או שמא ההסבר היחיד העולה במוחכם הוא שמדובר בדוד המלך, הקרוי כך כי כשהיה יושב ועוסק בתורה היה מעדן עצמו כתולעת, ובשעה שהיה יוצא למלחמה היה מקשה עצמו כעץ? הסבר הנ"ל, זה שחלף במוחכם הרגע, מופיע בגמרא (מועד קטן, ט"ז, עמוד ב') וברש"י על הפסוק, בזמן שעל פי הפשט בכלל מדובר בשמו של אדם מחיילי דוד.
בנייה קלוקלת של הרוחניות
"זמן-חורף" של עולם הישיבות נפתח הבוקר, והיו בטוחים שאיש לא יזעק את זעקת חז"ל שהדריכונו בְסדר הלימוד ראוי והנכון: "בן חמש שנים למקרא, בן עשר למשנה, בן שלוש עשרה למצות, בן חמש עשרה לתלמוד" (פרקי אבות, פרק ה', משנה כ"א). גם כל אלה האוהבים לצטט את חז"ל במקומות אחרים, אינם מיישמים את דבריהם בנקודה מרכזית זו, וזה המצב כיום כמעט בכל זרמי החינוך – העצמאי ושאינו עצמאי, הממלכתי דתי והתורני.
האם איש אינו רואה כי במצב כיום מדובר בבנייה קלוקלת של הקומות הרוחניות? איש אינו מבין כי קודם כול בונים את היסודות, קרי: הפשט, ועל גביהם בונים את הקומות, קרי: מאמרי חז"ל? מדוע תינוקות של בית רבן לומדים את התורה רק
אינני טוען כי צריך לבטל חלילה את לימוד רש"י בקרב תינוקות של בית רבן. אך ראשיתו של דבר צריך ללמד ולדעת את פשט הכתובים, ורק אחר כך את פניני חז"ל. וזאת, על אחת כמה וכמה שכל בר בי רב יודע כי תדיר אמרות חז"ל מושתתות על ההנחה, שהקורא בקיא ומכיר את פשט הכתובים על בוריו.
רק כך נמנע מצב שבו אנשים יצטרכו לגלות, לראשונה בחייהם באתר NRG יהדות, מה הפשט של "עדינו העצני" ושאין פסוק כזה: כל כבוֹדה בת מלך פנימה.
נא להמתין לטעינת התגובות
