ידידי אחמדינג'אד
בראיון ראשון לעיתון בישראל, מספר דוד וייס מנטורי קרתא על נסיעתו לוועידת מכחישי השואה בטהרן שם פגש את אחמדינג'אד, "שגורל העם היהודי יקר ללבו"
זו לא הפעם הראשונה שבה וייס, דוברו בן ה-50 של ארגון "נטורי קרתא - יהודים נגד ציונות", מוציא את העולם היהודי מדעתו. כשערפאת שכב בבית החולים בפריז, ערך וייס אצל הראיס ביקור מתוקשר עם זר פרחים ענק בידו. ב-2001 השתתף בוועידה נגד הגזענות בדרבן, שהפכה גם היא, לשמחתו, למפגן אנטי-ציוני. ראש ממשלת מלזיה, שמרבה לתקוף את ישראל, זכה ממנו לחיבוק אוהב. אבל גם אלו שכבר פטרו את וייס בתור רודף כותרות אזוטרי שפשפו את עיניהם למראה התמונות מטהרן: היהודים החרדים שמחליפים נשיקות עם הנשיא אחמדינג'אד לא היו רק פרובוקציה ביזארית; דווקא כשהעולם מתחיל בצעדיו המהוססים לעצירת מירוץ הגרעין האיראני, סיפקו נטורי קרתא לאחמדינג'אד את תעודת הכשרות המיוחלת: אחרי הכל, איזה אנטישמי ילך להתחבק מול המצלמות עם אולטרה-חרדים?
וייס, כך נראה, לא נבהל מהביקורת התקשורתית הרבה שהושמעה נגדו ונגד שאר חבריו בעקבות הביקור באיראן. גם היום, כשהסערה שככה מעט, הוא מסרב להתנצל או להתחרט. להפך, בראיון מקיף וראשון אי פעם לכלי תקשורת ישראלי, יש לו רק מילים חמות לומר על אחמדינג'אד. "אדם לבבי וחברותי ביותר, שקיום העם היהודי יקר ללבו", הוא מכנה כאן את מי שקרא שוב ושוב לסילוקה של ישראל ממפת המזרח התיכון, ואף נלחם במרץ לשם השגת פצצה גרעינית.
בהזדמנות זו גם מצהיר וייס כי ימשיך להיפגש עם מנהיגי מדינות ערב, וגם כאלה הקוראים להשמדתה של מדינת ישראל. ביקורים אצל חסן נסראללה והנהגת החמאס בהחלט באים בחשבון. "התפקיד שלנו הוא לצאת החוצה ולהסביר לעולם את האמת", הוא מודיע. "אנחנו בנטורי קרתא מחויבים לתת לעולם לדעת שהציונות לא מייצגת את העם היהודי כולו, ושרבים מאיתנו לא תומכים בחילול השם שנקרא מדינת ישראל. ובמקרה הזה, חשוב לנו שבעולם המוסלמי ובעולם הערבי יידעו את זה, שלרבים מאיתנו אין שום קשר למפעל הציוני הכופר מיסודו".
אז הנסיעה לאיראן היתה בכלל כדי לפייס בין המוסלמים ליהודים?
"בדיוק. רצינו שאותם אנשים יידעו שהם לא צריכים לייחס את השנאה למדינת ישראל לכל העם היהודי, ולצורך זה היה חשוב לנו להראות להם שיש מיליוני יהודים ברחבי העולם שאין להם שום קשר למדינת ישראל, ולכן אין שום סיבה שהם יראו בהם אויבים ויתקפו אותם".
תגיד, כמי שמזכיר לא פעם שכמה מבני משפחתו נספו בשואה, המטרה הזאת מקדשת מבחינתך גם ישיבה בכנס של מכחישי שואה?
"הכחשת שואה לא היתה המטרה של הכנס. אחמדינג'אד עצמו, שנפגש איתנו למשך שעה וחצי, הסביר לנו שאין לו מחלוקת לגבי קיומה של השואה, אלא שלטענתו השואה נוצלה שלא כהלכה על ידי העם היהודי לצורך תעמולה להקמת מדינה יהודית ולדיכוי העם הפלשתיני, ובמקרה הזה אני מסכים איתו לחלוטין. זה גם מה שאמרתי בתחילת הכינוס, שאני לא מכחיש את השואה, אלא מנסה למנוע את הפשעים שעושים הציונים במדינת ישראל. כל הסיפור הזה של הכינוס הוא דוגמה טובה לאופן שבו הציונים פוגעים במי שיוצא נגדם".
על מה עוד דיברת עם אחמדינג'אד?
"היה חשוב לנו להבהיר לאחמדינג'אד ולכל העולם הערבי שהציונים גורמים לסכנה גדולה לכל עם ישראל ולעולם היהודי. והוא מצדו אמר שהוא מבין שלא כל העם היהודי מיוצג על ידי הציונים, ושחשוב לו שכלל ישראל לא ייענש בגלל אותם ציונים. האמת היא שכולם מנסים לצייר אותו כאויב העם היהודי, ולנו היה חשוב להראות
ומה לגבי קריאתו למחיקתה של ישראל מעל המפה? הייתי אומר שזו סכנה לדי הרבה יהודים.
"אחמדינג'אד מעולם לא קרא לסילוקה של ישראל בכוח מעל המפה, אלא אמר שעל ישראל להיעלם מעל המפה, ועם זה אני מסכים איתו לחלוטין. צריך להבין שאחמדינג'אד הוא בנאדם דתי, ולטענתו השם לא יאפשר את המשך קיומה של המדינה הציונית, מאחר שהיא מנוגדת לדבר השם, ולכן סופה שתיעלם. גם מבחינתנו מדובר בישות של רשע, ואנחנו, כאנשים דתיים, יודעים שהשם לא ייתן לעוול הזה להתקיים למשך זמן".
אתה יודע, אפשר לא להסכים לציונות מנימוקים דתיים גם בלי להתחבק עם כל מי שקוראים לרצח יהודים ושאף עוסקים בו.
"לי חשוב להסביר למנהיגים ערבים שהרגו יהודים, כמו נסראללה והנהגת החמאס, שלא כל היהודים תומכים במדינת ישראל, ולכן אסור להם להרוג את כל היהודים. אני רוצה שהם יידעו שיש כאלה שמתנגדים לקיומה של המדינה, אבל מושתקים על ידי השלטון הציוני האכזר. אותו שלטון שמדכא את הערבים פוגע גם בנו. אחד הדוברים שלנו מאנגליה, הרב כהן, אתה לא מתאר לעצמך מה עשו לו אחרי שהוא חזר מהכינוס באיראן. זרקו עליו אבנים, ביצים, איימו עליו, ומי עשה את כל זה? הציונים. זה מה שהם עושים לכל מי שמעז לצאת נגדם".

הרבה פעמים נראה שמה שהכי דחוף לך זה לא להציל אלא דווקא להכעיס את היהודים. מה היתה התועלת לעם היהודי בביקור ערפאת עם זר פרחים בבית החולים בפריז?
"במקרה של ערפאת, הרי שחשוב לזכור שלא משנה מה היו הדעות שלו, ולא משנה אם הסכמת איתו באופן אישי, כמו שהחמאס לא הסכים איתו במקרים רבים, הרי שהוא היה ונשאר הנציג של העם הפלשתיני, האיש היחיד שמייצג את החלומות והשאיפות של הפלשתינים. ברגע שהוא אושפז השאלה לא היתה אם אנחנו מסכימים איתו באופן אישי, אלא העובדה שמדובר בנציגם של הפלשתינים כולם. לגבי הפרחים, המטרה שלנו היתה ברורה מאוד, והיא להציל את חיי היהודים, ולא כמו שהתקשורת הציונית הרשעית והמגוחכת טענה שבאנו לחזק את ידיו של מי שהורג יהודים".
איך אמורים הפרחים האלו להציל יהודים?
"רצינו להבהיר לעולם שהציונים הרבים שהתאספו מסביב לבית החולים שבו הוא אושפז ורקדו בזמן שערפאת גסס לא מייצגים את היהודים כולם. היתה פה דוגמה טובה מאוד לאופי של הציונים, שמוכנים לסכן את חייהם של מאות אלפי היהודים שחיים בצרפת על ידי כך שהם פוגעים באופן מכוון בערפאת, כשכולם יודעים שבצרפת חיים מיליוני מוסלמים. הריקודים שלהם סוקרו בכל כלי התקשורת המקומיים, והעמידו בסכנה גדולה את גורלם של יהודי צרפת, בדיוק כפי שראש הממשלה לשעבר אריאל שרון נהג בחוסר אחריות כשקרא ליהודי צרפת לעזוב את המדינה ולעלות לארץ. אנחנו רצינו לתקן את אותן עוולות, ועל ידי כך שהראינו לעולם ולצרפתים את ההבדל בין הציונים ליהודים שמרנו על חיי היהודים".

באופן כללי, הרב וייס ושותפיו לארגון לא מתראיינים לכלי תקשורת מטעם ישות הרשע המכונה ישראל, אבל כנראה שהסערה הנוכחית חלחלה בכל זאת ללבו. לגרסתו לפחות, היתה כאן התערבות אלוהית שהובילה לפגישה בינינו: אחרי הודעות חוזרות ונשנות שהשארתי לו, ושמהן הוא בחר, כצפוי, להתעלם, שב אלי וייס בוקר אחד בטעות, כשהתכוון למעשה להתקשר לכתב של אחד מהעיתונים האמריקניים. כשהסברתי לו שמדובר בראיון לעיתון "מעריב", שקל וייס את הדברים, הודיע שכל טעות היא מידי שמים ושגם ציוני כופר שכמוני יכול להפוך ל"שליח מצווה".
כשלא מדובר בעיתונים ישראליים, יודעים נטורי קרתא להפיץ את רעיונותיהם באופן שלא היה מבייש כל חברה חילונית מסחרית בניו יורק, כולל אתרי אינטרנט, דוברים וראיונות לכלי תקשורת מכל רחבי העולם (כמעט). בשיחה עם וייס ברור שהמרדף התקשורתי אחריהם בעקבות הביקור האחרון באיראן די נעים להם. במשך שנים שמרה התנועה על קשר עם מנהיגים ערבים, ודאגה שפגישותיהם עימם יסוקרו בהרחבה. "כל מי שיש לו בעיה עם הקמת המדינה הציונית, כמו ראש ממשלת מלזיה שאיתו נפגשנו לא מזמן, יש לנו אינטרס וחובה להיפגש איתו, ואנחנו רואים בזה שליחות אמיתית", אומר וייס.
אבל נדמה שהנסיעה הזאת היתה הקיצונית והבלתי נתפשת מכולן. יהודים שקרוביהם נספו בשואה נוסעים לכנס שהכחשת השואה עומדת במרכזו, במדינה המאיימת בגלוי להשמיד את ישראל. בניגוד למה שניתן לחשוב, הקשר בין נטורי קרתא לטהרן לא נוצר בספונטניות, לרגל הוועידה, אלא טופח על ידי הפלג החרדי הקיצוני במשך שנים, כשוייס מנצל כל הזדמנות להעמיק את יחסיו עם האיראנים.
"הקשר הראשוני בינינו נוצר לפני כמה שנים, במשפט שבו הואשמו 13 יהודים בריגול לטובת מדינת ישראל", הוא מגלה. "כבר אז חשנו שיש צורך גדול להסביר לעם האיראני את ההבדל בין הציונות לבין היהודים, ובמסגרת זו גם דיברתי פעמים רבות בכלי התקשורת האיראניים, ברדיו ובטלוויזיה, ממקום מושבי בארצות הברית, ולא פעם הבעתי את רצוני לבקר במדינה. בעקבות אותם דברים נסענו לאיראן, שם נפגשנו עם אנשי דת ומנהיגים מקומיים, ובכל מקום שהיינו הסברנו באופן ברור וחד משמעי שאין להאשים את כל היהודים בעולם בגלל החטאים של התנועה הציונית, ואכן, בסופו של דבר גם השופט עצמו שבחר להקל על עונשם של האסירים היהודים ציטט כמעט מילה במילה את הדברים שלנו. אלא שהתקשורת הציונית והשקרית בחרה להתעלם מכל הדברים הללו ומהעובדה שנסענו במטרה להקל על עונשם של היהודים, והציגה, כמו תמיד, את התמונה המעוותת של הנסיעה לאיראן".

מאז אותו ביקור היסטורי שמרו נטורי קרתא על קשר רצוף עם האיראנים ובמיוחד עם התקשורת האיראנית, "שסיקרה פעמים רבות את ההפגנות שערכנו בארצות הברית כנגד הישות הציונית", מתגאה וייס. כשנודע לו שאחמדינג' אד מתכוון להגיע לעצרת האו"ם בניו יורק, החליט וייס שהגיע הזמן לשדרג עוד את היחסים, ובעזרת קשריו הטובים התקבל לפגישה בת שעה בבית המלון במנהטן שבו שהה הנשיא. "כמי שהיו עדים במשך חודשים ארוכים למתקפה הנפשעת של התנועה הציונית נגד הנשיא האיראני, היה חשוב לנו להבהיר לו שאנחנו לא רואים בו אויב, והוא מבחינתו היה חביב והתנהג בצורה מכובדת מאוד, והשיב לנו שהוא מבין את ההבדל בין התנועה הציונית לבין היהודים, ושאין לו כל בעיה עם היהודים באופן אישי".
הרעיון להופיע בוועידה לא עלה עדיין. "אלא שמאז שמרנו על קשר רציף עם הנציג האיראני באו"ם", מספר וייס, "ובשיחות הרבות שקיימנו איתו שבנו והעלינו את רצוננו להיפגש עם הנשיא באיראן". כמו במקרים רבים אצל וייס, את המוטיבציה הגדולה להופיע בכנס סיפקה החשיפה התקשורתית הבינלאומית הצפויה לו. "יום אחד סיפר לנו השגריר על הכנס בנושא השואה, ואנחנו, שהבנו שמדובר בהזדמנות גדולה להסביר לכל העולם את ההבדל בין הציונות ליהדות, מאחר שידענו שיהיו שם כלי תקשורת רבים, הסכמנו מיד להגיע".
לא חששתם שינצלו אתכם להכחשת השואה?
"לא. הסיבה היחידה שהסכמנו להשתתף בכנס היתה ההסברים של הנציג האיראני שאמר שמטרת הכנס היא לא להכחיש את השואה, אלא לדון בשימוש הבלתי מוסרי בה ולחשוף לעולם כולו את השקר שעשו הציונים בעקבות השואה, את הניצול של השואה לצורך דיכוי של עם אחר".
וייס וחבריו הגיעו לטהרן דרך אירופה (אין טיסות ישירות מארצות הברית לאיראן), כשהם לא נתקלים בקשיים מיוחדים. אגב, בניגוד ליקיריו החדשים של אחמדינג'אד, משלחות של ניצולי שואה ואף מנהל מוזיאון השואה בנצרת, עו"ד חאלד כסאב מחאמיד, לא קיבלו אשרת כניסה לכנס. אבל הבעיות היחידות שמהן סבל וייס היו עם הרשויות האמריקניות. "בדרך חזרה בביקורת הדרכונים האמריקנית התחילו לשאול אותנו כל מיני דברים על הביקור באיראן, אבל אמרנו להם שנסענו לשליחות דתית, והם ראו באמת שאנחנו רבנים, ולא עשו לנו בעיות מיוחדות".
משלחת נטורי קרתא בילתה באיראן כעשרה ימים. פרט לפגישה הארוכה עם הנשיא ("צריך לזכור שהוא היה עסוק באותו זמן בבחירות הפנימיות שהתקיימו במדינה, ובכל זאת פינה זמן בשבילנו"), הם נפגשו עם אנשי דת מוסלמים ועם פקידי ממשל מקומיים, ויצאו להתפלל בעיר האמאדאן, שם נמצא על פי המסורת קבר מרדכי היהודי.
"היה פשוט נהדר", מתמוגג וייס. "האנשים ברחוב היו כל כך נחמדים אלינו, זה היה בלתי רגיל. בכל מקום, בכל חנות, אנשים בירכו אותנו לשלום, פנו אלינו בחביבות, ואם במקרה היו כאלה שלא הבינו אנגלית ולא יכלו לתקשר איתנו, מיד בא אדם נוסף ותרגם את הדברים. היו גם פעמים שלא היה לנו כסף איראני לשלם בחנויות, רק דולרים, והם סירבו לקחת מאיתנו כסף ונתנו לנו בחינם. בכלל, אני לא הופתעתי כי הייתי שם כבר פעמיים בעבר, אבל שאר החברים שבאו איתי הופתעו מהנדיבות הבלתי רגילה ומהעובדה שמדובר באנשים שכמוהם לא תראה בהרבה מקומות בעולם".

הרב וייס וחבריו מייצגים את הזרם האנטי-ציוני הקיצוני ביותר בקרב אנשי נטורי קרתא, הרואה במדינת ישראל ובציונות את שורש כל הרע שפקד את העם היהודי במאה ה-20, ובכלל זה השואה. וייס מצטט האשמות ישנות בנוגע לשתיקת הציונים נוכח השמדת יהודי אירופה (לדבריו, דודו ודודתו נרצחו בהונגריה לאחר שהנהגת היישוב בארץ ישראל סירבה לעסקת חילוץ היהודים מול אייכמן), ומסכם: "העם היהודי נמצא בסכנה גדולה מאוד בגלל המשך המפעל הציוני בארץ ישראל, שגרם לשפיכת דמם של יהודים במשך למעלה ממאה שנה. לפי דבר השם, אסור לעם היהודי לחיות במדינת ישראל בטרם ביאת המשיח, ובנוסף, אסור לנו לנקוט שום אמצעי שיש בו כדי לקדם את אותה מדינה. השם גם מזהיר אותנו כי כל צעד כזה שננקוט יביא עלינו אסון, וזה באמת מה שקרה לעם היהודי מאז שקמה התנועה הציונית".
השואה היתה מבחינתך עונש על הציונות?
"לשואה היו שתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא ההתבוללות של היהודים, שהתחילה וקיבלה את ביטויה העיקרי בגרמניה. אותם יהודים שהמירו את סגנון הלבוש המסורתי ורצו להידמות לגרמנים, והשם, בכך שהביא עליהם את השואה שהתחילה דווקא בגרמניה, רצה להראות להם שלא ניתן לברוח מהיהדות. הסיבה השנייה היא התנועה הציונית שקמה עשרות שנים קודם לכן ופרחה באותה תקופה בעיקר באירופה ובגרמניה. במסורת היהודית כתוב שמי שינסה לעזוב את הגלות הרי שדינו הפקר ועתידו כשל חיות השדה. בגלל הציונות והניסיון לכפור ביסודות הגלות, העם היהודי נענש, וגורלו באמת היה כשל חיית השדה".
ואחרי שהמדינה תיעלם כמו שאתה רוצה, לאן ילכו כל היהודים?
"ההמצאה הכי גדולה שהציונים יצרו במהלך השנים היתה האנטישמיות הגדולה שהם מייחסים לכל העולם. העובדה היא שהציונים הגזימו באנטישמיות לא בגלל הדאגה ליהודים אלא בגלל הדאגה לציונות. היהודים חיו בשלום ובשלווה במדינות ערב. הם אולי היו אזרחים סוג ב', אבל הם בהחלט לא היו קורבן לאנטישמיות. הבעיה היא שהציונים סירבו לקבל את זה, הם רצו להיות מה שנקרא 'אובר חוכם', להקים מדינה עצמאית שתגן עלינו, זאת בזמן שבגלות השם הוא זה שהגן על העם היהודי. כך שאין שום בעיה לחזור ולחיות באותן מדינות, שם יגן עלינו בורא עולם, והעיקר שלא להמשיך ולקיים את החטא והכפירה שנקראים מדינת ישראל".

ומה אם הדרך היחידה להגיע להיעלמות המדינה היא על ידי מלחמה, שבמהלכה ימותו יהודים רבים?
"אנחנו בנטורי קרתא לא בית דין של מטה, ואין לנו את הסמכות לקבוע מה יעלה בגורלו של העם היהודי, זה לא בידיים שלנו. אבל אנחנו בהחלט צריכים להתפלל כל יום להיעלמותה של מדינת היהודים, כשבמקביל אנחנו גם מתפללים שאותם יהודים לא יסבלו".
אתה יודע שמרבית הרבנים בעולם, כמו הרבנים הראשיים לישראל, גינו במילים חריפות ביותר את הנסיעה שלך לאיראן.
"מי הם?! הם לא יותר מכלבלבים של מדינת ישראל. אלה רבנים?! הם כלום, הם הסיטרא אחרא בהתגלמותו. אין לאותם רבנים שום זכות לדבר בשם התורה, ובטח שלא למי שמגדיר את עצמו כרב הראשי של מדינת ישראל, רב שהופך לחלון הראווה של המדינה הכופרת שפוגעת מעצם קיומה בחוקי התורה. הרצל הקים את המדינה, כשהוא בעצמו היה כופר, והם מחשיבים את עצמם כרבנים הראשיים של אותה מדינה? בשבילי הם לא מייצגים שום דבר, הם בדיחה, לא יותר. אין להם שום חשיבות ביחס לעם היהודי. מה זאת הרבנות?! זה גוף מלאכותי שהוקם על ידי המדינה הציונית הכופרת. מצגר הוא לא הרב הראשי לישראל, הוא הרב הראשי של השטן".
גם ידידך אחמדינג' אד מכנה את ישראל "השטן הקטן".
"בהחלט. ישראל זה השטן, זו העבודה הזרה, והרב הראשי שלה הוא הרב הראשי של הכפירה ולא של היהדות".