דוח העוני קובע: כן לקצבאות!
זה זמן רב מציגים אנשי האוצר את הקצבאות כגורם המנציח את עוניים של החלשים. הנתונים על קשישים, ילדים ועובדים יוכיחו שההיפך הוא הנכון. אנחת רווחה
קו העוני מחושב על ידי הגורמים המקצועיים בביטוח הלאומי, לפי ההכנסה לנפש בהתאם לעלייה ברמת החיים וסל המחירים לצרכן. לפיכך, קו העוני לנפש במחצית הראשונה של שנת 2006 עומד על 1,927 שקל לאדם יחיד, 3,083 שקל לזוג ללא ילדים, 4,085 לזוג עם ילד ו-4,933 שקל לזוג עם שני ילדים.
במבט מעמיק יותר על נתוני הביטוח הלאומי, ניתן לראות כי כאשר מעלים את קו העוני למשפחה עם שני ילדים ב-5%, מ-4,933 שקל לכ-5,200 שקל, נכנסות למעגל העוני 40 אלף משפחות נוספות שכיום אינן נחשבות עניות.
זוג עם שני ילדים שמשתכר כ-5,000 שקל בחודש לא נכלל בדוח. האם מישהו מאיתנו באמת זקוק לניתוח סטטיסטי כדי לדעת שמהכנסה של 5,000 שקל בחודש לא ניתן לקיים משפחה? כל מי שחי בישראל ומכיר את יוקר המחייה, יודע שמשכר כה נמוך לא ניתן להתקיים, ובטח שלא להעניק חינוך הולם והשקעה מיטבית בילדים.
דברים אלה לא נועדו חלילה לגרוע מחשיבות דוח העוני, ומהתמונה הסטטיסטית שהוא מספק לנו לגבי היקף העוני במדינה. מדובר בדוח חיוני ביותר לתכנון מדיניות לצמצום פערים, אם רק היתה כזו, ואולם כאשר מבחינים בשינויים חיוביים בדוח, אסור בשום אופן לנוח על זרי הדפנה. להיפך.
במשרד האוצר טוענים שלא רק שקצבאות הביטוח הלאומי לא מוציאות מעוני, אלא הן אלה שיוצרות אותו. אם נבדוק את דוח העוני תוך פילוח לפי אוכלוסיות, נראה כי הירידה המשמעותית ביותר בהיקף העוני חלה בקרב קשישים עניים. כמעט 4,700 משפחות בראשן עומד קשיש
במקביל, מספר דומה של משפחות שלהן יותר מארבעה ילדים נכנסו למעגל העוני. לכל אחד מהשינויים האלו יש הסבר מדיד: קצבאות הזקנה עודכנו ועלו ב-2005 ב-0.9% וב-2006 ב-1.8%. כתוצאה מכך עלו אלפי קשישים מעל לקו העוני. מנגד, המשך הקיצוץ בקצבאות הילדים לילד השלישי ומעלה הוריד אלפי ילדים מתחת לקו.
המסקנה היא שהדרך היחידה לצמצם את ממדי העוני בקרב האוכלוסיות שלא נמצאות בגיל העבודה - ילדים וקשישים - כוללת מתן קצבאות. בניגוד לכזבים שמנסה האוצר להפיץ בכל הזדמנות.
אוכלוסייה נוספת ש"מככבת" בדוח העוני היא העובדים העניים. 47% מכלל המשפחות העניות הן משפחות שבראשן עומד אדם עובד. מדובר בקבוצה הגדולה ביותר בקרב המשפחות העניות.
בחודשים הקרובים צפוי ראש הממשלה להציג תוכנית למאבק בעוני. גולת הכותרת שלה תהיה יישום מס הכנסה שלילי, ככל הנראה בשנת 2008. אם ראש הממשלה ושר האוצר רוצים שבדוחות הבאים תירשם ירידה מרשימה בממדי העוני, אסור להם להסתפק בכך. כדי לדאוג לכך שמי שיוצא לעבוד לעולם לא יהיה עני, על שר האוצר להורות לאנשי משרדו להפסיק ולחבל בהגברת הפיקוח על חוקי העבודה.
האוצר הרי קיצץ בקצבאות הביטוח הלאומי, בטענה שזו הדרך היחידה לעודד אנשים לצאת לעבוד, ובכך לצאת ממעגל העוני. שיעור העוני הגבוה בקרב משפחות שבראשן אדם עובד מוכיח כי שוק העבודה לא מבטיח מוצא ממעגל העוני לעובדים בשכבות החלשות.
צעד חשוב נוסף הוא הגדלת הקצבאות לאוכלוסיות שלא נמצאות בגיל העבודה, קרי ילדים וקשישים. הנתון המעודד על ירידה בשיעור העוני בקרב קשישים מוכיח שזו הדרך הטובה והיעילה ביותר להעלות אוכלוסיות אלו מעל לקו העוני.
נא להמתין לטעינת התגובות
