הסוד האחרון
הסוד השמור ביותר בחסידות ברסלב, 'מגילת סתרים' בה מגלה רבי נחמן מה צופנים בקרבם ימות המשיח, נחשפה סוף סוף ופוענחה בספר חדש. תומר פרסיקו פגש את ד"ר צבי מרק, האיש שהפיץ את הבשורה
בחוגים שמחוץ לחסידות ברסלב היתה עד לא מזמן "מגילת סתרים" בגדר שמועה. כלומר ידעו שהיא קיימת, אבל לא הרבה מעבר לזה. במשך מאתיים שנה שמרו חסידי ברסלב את המגילה ותוכנה לעצמם, ועל פי המסורת בחסידות היה רק אדם אחד בכל דור יודע את המילים הכתובות בה, כמו גם את הצופן על פיו ניתן לפענח את משמעותן. ומשמעותן עצומה: לא פחות מאשר מימוש חזון הגאולה המשיחית, כפי שרואה אותו ר' נחמן.
המגילה נחשפה על ידי ד"ר צבי מרק, חוקר חסידות וספרות עברית שמרצה באוניברסיטת בר אילן וחבר כחוקר במכון שלום הרטמן בירושלים, בספרו "מגילת סתרים: חזונו המשיחי של ר' נחמן מברסלב" (הוצאת אונ' בר אילן). מרק, שלפני שלוש שנים פרסם ספר בשם "מיסטיקה ושיגעון ביצירת ר' נחמן מברסלב" (הוצאת עם עובד ומכון הרטמן), השיג כמה חלקים של המגילה ממקורות שונים ובעזרת ידידים מהחסידות ולא מעט תושייה ומלאכת בילוש הצליח גם לפענח את רוב הצופן, המורכב מראשי תיבות ונוטריקונים, שבו היא נכתבה. סודה, בעזרתו, עתה גלוי לכל. פגשתי אותו לשיחה.
אתה כותב ש"מגילת הסתרים" היא למעשה סוד הסודות של חסידות ברסלב, ושעל פי המסורת רק אדם אחד בכל דור רשאי לדעת את תוכנה. כעת היא נחשפת, בדיוק מאתיים שנה אחרי שגילה אותה רבי נחמן לחסידיו הקרובים ביותר. איך הצלחת להשיג אליה גישה ואפילו לפרסם אותה?
"אני חושב שקרו כמה תהליכים שאפשרו את הדבר הזה. ראשית כל מדובר בעניין הדרגתי: לאורך השנים לאט לאט עוד ועוד דברים נחשפים. בשנים האחרונות הקצב של החשיפה, וההיקף שלה התרחבו מאוד וכן הנכונות לחשוף חומרים עדינים יותר. השלבים הראשונים של החשיפה החלו בתוך חוגי החסידים, כאשר חסידים שונים החלו לפרסם חומרים שונים שקודם לכן נשמרו בסוד.
"אבל מה שקרה בשנים האחרונות הוא בעל משמעות הרבה יותר גדולה ובעל עוצמות אחרות: תהליך ההתחזקות וההתפשטות הגדולה של חסידות ברסלב. חסידות ברסלב היתה לאורך כל השנים חסידות מנודה, ולא על ידי ה'משכילים' או על ידי ה'מתנגדים' דווקא, אלא על ידי החסידים עצמם, על ידי זרמים אחרים בחסידות. אנחנו יודעים שהמחלוקות ליוו את ר' נחמן מהרגע שהתחיל להנהיג עדה חסידית ועד יומו האחרון. היסטורית חסידות ברסלב היתה תמיד חסידות קטנה. והנה, משנות השבעים והלאה, חסידות ברסלב מתחילה לצמוח ולפרוח. מעגלי החסידות הולכים ומתרחבים, יש יותר חסידים, והחסידים
"כל זה שינה את היחס של חסידי ברסלב אל החומר האזוטרי שלהם. אם החומר הוסתר בין השאר בגלל הפחד, שמא הדברים יעוררו מחלוקת, שמא דברי ר' נחמן לא יישמעו ורק יעוררו לגלוג, הרי שעכשיו חלק מהם מרגישים שר' נחמן מקובל יותר וגם דבריו יכולים להישמע, כולל דברים שלא נשמעו אף פעם. יתכן שאווירה זו הקלה את הדרך להשיג את 'מגילת סתרים', שאותה קבלתי מחסידי ברסלב עצמם. אין ספק גם שהפריחה של חסידות ברסלב עצמה גם קשורה לניו אייג' באופן כללי, בפתיחות לעולם המיסטי, לאופציה המיסטית כדרך חיים".
האם חסידות ברסלב היום, עם שפע החסידים החדשים ומגוון הדרכים שלה לממש את הקשר עם הצדיק ועם האל, החל מהריקודים ברחובות של הנָנָחים ועד לעלייה לאומן בראש השנה, עושה למעשה ניואייג'יזציה של החסידות, אולי על חשבון יהדותה, או להפך בדיוק: חזרה אל האקסטאזה המיסטית החווייתית החיה שאולי אפיינה את הדורות הראשונים של תנועת החסידות?
"אני חושב ראשית שזו לא מערכת של וקטור אחד, כלומר לא פועל כאן רק כיוון אחד. לעשות חלוקות חדות יהיה לא זהיר ולא מדויק. כי קודם כל התופעה היא רחבה ואנשים שונים עוברים אותה בצורה שונה, ומגיעים גם למקום אחר. אין לי ספק שיש דברים שקשורים לניו אייג', למשל הפתיחות לתופעה הברסלבית כאמור. אבל לאחר שאדם קופץ למים ונהיה חסיד, אז הוא כבר מתחבר ונכנס לתוך עולם אחר. התנועה הברסלבית בעיקרה, כולל החוזרים בתשובה, היא תנועה אורתודוקסית מובהקת, והיא אפילו שמרנית במרכיבים מסוימים, אם כי לא שמרנית באחרים. למשל האוניברסליוּת שאנחנו מוצאים בניו אייג', כאילו כל הדתות הן פנים שונים של אותה אמת אחת - זו ודאי לא התודעה העצמית של חסידי ברסלב היום".
זה דווקא מעניין על רקע החזון המשיחי של "מגילת סתרים", שהרי בו כן מדובר על אוניברסליות של הדת...
"נכון".
נחזור למגילה. איך באמת נראים ימות המשיח, מה באמת צופן העתיד לבוא על פיה?
"מגילת סתרים היא מגילה שכתובה באופן מאוד תמציתי, מאוד מרוכז, והיא פסגה של השקפה רחבה ושלמה על אחרית הימים ועל ימות המשיח. במובן מסוים יש בה את התמצית של כל תורת ברסלב מאחר שהחזון המשיחי הוא בעצם היעד אליו חותרים, כשאתה נחשף ליעד אתה יכול גם להביט לאחור ולהבין איך ריטואלים שונים שעיצב ר' נחמן (הנהגות וסדר חיים ודרשות ועצות) מכוונים כולם לקראת היעד המסוים. המגילה היא מאוד עשירה ואי אפשר יהיה לעבור על כל מה שבה, אבל אומר כמה מאפיינים בולטים: דבר ראשון חשוב לומר שבמגילה אין שום מימד של קטסטרופה, של אפוקליפסה. אין שינוי עולם על ידי זה ש'עולם ישן עדי יסוד נחריבה'. ההתפתחות מתוארת כהתפתחות הדרגתית שלא מלווה בהרס. כל כוחו של המשיח, כל ההשפעה שלו, כל היכולת שלו ליצור שינויים בעולם נובעת מהיכולת שלו לעורר געגועים, לעורר כיסופים אצל אנשים".
כלומר אנשים בעצם מתאהבים בו.
"כן. אנשים רוצים להיות בקרבתו. אנשים רוצים שהילדים שלהם ילמדו אצלו".
והאנשים האלה הם גם לא יהודים.
"כן. וזו הנקודה השנייה, והיא שחלק גדול ממגילת סתרים מספר את הסיפור של העבודה של המשיח מול העולם בכלל, לא רק מול ישראל. הוא יוצא מתוך עם ישראל, הוא נמצא בירושלים אבל בסופו של דבר הוא עובד מול מלכי העולם ומול העולם כולו. ההתרשמות היא שמשלב מסוים עיקר פעילותו היא למעשה מול העולם".
ומהי פעילותו?
"הפעילות שלו היא מגוונת, וזה קשור גם לכוח המשיכה שלו. המשיח למשל עוסק ברפואה. הוא עורך תרכובות של צמחים ומייצר תרופות ויש לו שעה ביום שבה הוא מטפל בחולים. הוא מרפא את חולי העולם. עוד תחום שבו הוא עוסק הוא תחום של חוכמה, של מתן דרשות, של לימוד. והדגש הוא על "הקדמות של החוכמה", כלומר החלקים הראשוניים יותר, הבסיסיים יותר של החוכמה, ולא ממש פלספנות. והמשיח גם עוסק במוזיקה. וגם כאן יש תיאורים מפתיעים עד כמה המוזיקה תופסת מקום מרכזי בפעילות של המשיח. המשיח מתואר כבקיא בתורת המוזיקה. הוא מלחין מנגינות ואפילו ממציא כלי נגינה חדשים. רמזים והקדמות לכל הדברים האלו אפשר למצוא בתורות המוקדמות יותר של ר' נחמן".
כלומר כאשר ר' נחמן מספר על המשיח, הוא למעשה בורא את דמות המשיח בצלמו ובדמותו. המשיח למעשה מממש בחייו את תורתו של ר' נחמן. מכאן קצרה הדרך עד להנחה שר' נחמן ראה את עצמו כמשיח, או לפחות ייעד לעצמו תפקיד משיחי...
"רבי נחמן בהחלט ראה את עצמו כצדיק בה' הידיעה, ובהחלט חשב שביכולתו להביא לסוג של גאולה אצל חסידיו. זה קשור לכל התפיסה שקיימת בחסידות, שאדם יכול להגיע לגאולה אישית. "קרבה אל נפשי גאלה" [תהילים, ס"ט, י"ט]. כלומר גם בזמן שגאולה היסטורית עדיין לא הגיעה, והעולם עדיין לא נגאל, אדם יכול הגיע לחיים שיש בהם גאולה, שיש בהם תחושה של חופש, שחרור. האדם יכול להיגאל, והוא עושה זאת בעזרת הצדיק, גם אם זו גאולה שהיא עדיין לא שלמה ומלאה. עכשיו, כמובן שיש קשר בין זה לבין תהליך הגאולה הכולל. במקום מסוים ר' נחמן אומר שכל מה שהמשיח יכול לתת לישראל גם הוא יכול לתת לישראל, וההבדל היחיד הוא שלמשיח מצייתים ולו לא מצייתים".
כלומר הוא בעצם אומר שאם רק יצייתו לו כולם, אז הסיפור נגמר...
"נכון, האמירה הזאת טמונה בדבריו".
אבל נדמה לי שאפילו יותר מזה. אני חושב שאתה אולי מדלל מעט את התודעה המשיחית של ר' נחמן. ר' נחמן חשב, כידוע, שהוא "פלא גדול"; שהוא לא רק צדיק הדור, אלא צדיק כל הדורות כולם; שביכולתו לתקן תיקונים שלא תוקנו אף פעם; הוא טען ש"חידוש כמוני עדיין לא היה בעולם"; הוא טען שלעתיד לבוא יהיה כל העולם חסידי ברסלב; שהוא "מקבל תורה ממקום שלא קיבל ממנו שום אדם בעולם"; ועוד. כלומר האם אין כאן יומרה ואפילו הכרזה ברמז שהוא הוא המשיח?
"יש כאן אמירה ברורה של ר' נחמן ביחס לייחודיות שלו ולחידוש שבו. אבל רבי נחמן לא סבר שהוא הולך להביא את הגאולה מיד, למרות שהוא חשב שיש לו תפקיד חשוב בהבאתה. אנחנו יודעים שכאשר הוא סיפר את 'מגילת סתרים' הוא ידע שהמשיח לא יבוא בזמן קרוב – הוא אמר שלפחות עוד מאה שנה לא יבוא המשיח. במובן הזה הוא לא חשב שהוא המשיח. אם כבר תפיסה עצמית כמשיח, אז כמשיח בן-יוסף, שהוא שלב ראשון בביאתו של משיח בן-דוד. אבל נכון שהתפיסה של חסידי ברסלב גם היום היא שאם אנשים יצייתו לר' נחמן, אז המשיח יבוא. וזה גם קשור לתחושה שדיברנו עליה, שעוד ועוד אנשים מקבלים את ר' נחמן, ומכאן התחושה שאולי באמת כבר הגיע הזמן אחרי כל כך הרבה שנים של רדיפות וביזיונות, שאולי ימות המשיח קרובים".
בחזונו המשיחי של ר' נחמן בית המקדש וארץ ישראל מקבלים תפקיד מאוד מינורי ואת המוקד הגאולי תופס לחלוטין המשיח עצמו. איזו השפעה יכולה להיות לחזון אוניברסלי ואפילו פציפיסטי שכזה על מי שרבי נחמן משמש לו מקור השראה?
"אני חושב שהחזון הוא לאו דווקא מרכיב בעתיד, אלא מרכיב בהווה: החלומות של האדם הם חלק מהחיים שלו, וזה גורם לאיזושהי התכוונות מסויימת. כלומר החזון הוא גורם שמשפיע על ההווה, ואני חושב שגם כאן לחזון של ר' נחמן יש אופי מסוים ויכולה להיות לו השפעה מאוד חיובית לדעתי על מי שקרוב לר' נחמן, הן במקום שנותנים לשירה ולניגון והן ביחס לגויים שהם שם בהחלט חלק מסיפור הגאולה. החזון המשיחי כולל שיתוף מלא שלהם".
אתה כותב שלשנת תשס"ו, השנה שעברה, יש פוטנציאל משיחי הקשור בסיפור המגילה. מהו?
"ר' נחמן, בשנת תקס"ו, אמר שהוא רואה שהמשיח לא יבוא במאה השנים הקרובות. מאוחר יותר אמר ר' נתן, תלמידו הקרוב ביותר, שהוא רואה שהמשיח מתעכב בעוד מאה שנה, כלומר ביחד זה מאתיים שנה. מאחר ששנת תשס"ו היא בדיוק מאתיים שנה אחרי אמירתו הראשונה של ר' נחמן, הרי שכעת כבר אפשר לצפות לבואו של המשיח: שנת תשס"ו, השנה שעברה, לדעת חסידים מסוימים, היא התחלה של משהו. בשבילם עצם הפרסום של החזון המשיחי הסודי של ר' נחמן, שהיה נסתר במשך מאתיים שנה ונחשף דווקא עתה, זה עצמו מהווה שלב נוסף בהתקבלותו של ר' נחמן וממילא בהתרקמות והתגשמות החזון המשיחי".
נא להמתין לטעינת התגובות
