אילו הייתי לפתית - דיינו
אילו הייתי יכולה ללבוש עוד משהו חוץ מאוהל מועד, אילו בעלי לא היה יוצא למילואים דווקא בליל הסדר, אילו יכלתי להתגבר על עצמי ולא לזרוק לו את הגופיות עם החורים כשהוא לא בבית - דיינו. מה שלא ראתה שפחה על הים תספר לכם הפולניה
אילו בעלי היה יוצא למלחמה והיה נשאר בבית לשנה – דיינו.
אילו אם כבר היה יוצא למילואים, לא היה זה ערב פסח – דיינו.
אילו היה זה ערב פסח, והייתי אומרת לעצמי "תסגרי את הבית" במילא את שורצת אצל ההורים שלך
מאז שהוא במדים, אבל אין לי אומץ, לכו תדעו, אולי הוא יגיע לרבע שעה שבה הוא ישן ואת צריכה לעשות עשר מכונות כביסה ופעולת מייבש אחד – דיינו.
אילו הייתי צריכה לנקות לבד את פסח, אבל לא הייתי בחודש שמיני ולא יכולה להגיע לברז – דיינו.
אילו הייתי יכולה כבר להגיע לברז, אבל בגלל שאסור להרים דברים כבדים אני מוציאה צלחת צלחת ואז כל ארון לוקח לי כמו ארבעים שנה במדבר – דיינו.
אילו לפחות הייתי מנקה את הארון עם חומרי ניקוי טובים, אבל בגלל הפחד שיצא לי ילד עם שלוש עיניים אני משתמשת רק בחומרי זבל אורגני, שלא מורידים אפילו את החביתה מהמחבת – דיינו.
אילו הייתי מסתפקת רק במחבת ולא על הדרך מנקה את כל הבית – דיינו.
אילו הייתי מנקה את חדר העבודה ואולי סוף סוף אני זורקת את כל הסיכומים של שנה א' מבוא לספרות ימי הביניים, אך מכיוון שכנראה יום אחד אני אחליט לעשות הסבה מקצועית ולהיות אבן גבירול ולכן כדאי שיישאר כי זה יכול מאוד לעזור – דיינו.
אילו הוא לא היה שומר גם את הסיכומים של קורסי יסוד ביהדות וגם הסיכומים למבחן בנביא מכיתה ג', כי זה נוסטלגיה – דיינו.
אילו גם אני לא הייתי חוטאת בנוסטלגיה משליכה כבר את אוסף "סופי הבשמים / דאודורנטים / קרם לחות" שלי – דיינו.
אילו הוא לא היה במילואים, ולא היה לי לא נעים לזרוק כמו בכל שנה, חצי מהבגדים שלו ואת הגופיות עם החורים – דיינו.
אילו הייתי יודעת מה לתת מהבגדים שלי, אבל בימים אלו אני לובשת רק את אוהל מועד – דיינו.
אילו לא הייתי מחליטה לשחזר סדרות ב BBC ולצבוע לבד את הדלתות – דיינו.
אילו לא היה צובעת חצי קיר בקירוב לדלת, ולא הייתי נאלצת להסביר לאורחים שזה לא טפטף לי את הרצפה – זה בעצם פסיפס – דיינו.
קריקטורה לניקיון פסח
איור: יחיאל אופנר
כמה פולניות צריך כדי לנקות מנורה?
אילו הייתי מבינה שלקנות ולהרכיב מתקן ייבוש כלים מאיקאה זה דבר אחד, אבל בשביל להרכיב סט
שלוש נורות מעל שולחן האוכל צריך לקרוא לחשמלאי – דיינו.
אילו באיזשהו בית בארץ הזאת היו אשכרה קונים סולם, ולא מטפסים על סולמות רעועים של השכנים,
או כאלה שעוברים במשפחה מדור לדור עד לסולמו של נוח שבנה איתו את התיבה, והייתי מעזה לטפס ולנקות את המנורות שמרוב אבק הן עצמן מדבר סיני – דיינו.
אילו הייתי נראית כמו הגיבן מנוטרדם כי נתפס לי הגב, אבל לפחות היה מי שיבוא וימרח לי את החומר המסריח והמעיר מתים הזה – דיינו.
אילו
אחרי שניסיתי למרוח לעצמי לא היה נתפס לי גם הצוואר – דיינו.
אילו לפחות בסוף התהליך הייתי יודעת שהוא חוזר לליל הסדר – דיינו.
אילו הייתי יודעת שהוא יחזור לליל הסדר ויפנק אותי במתנה – דיינו.
אילו הייתי יודעת שמותר לי לשבור צלחות כי הוא שוב לא קנה לי כלום והפעם בתירוץ העלוב של "מה את רוצה? הגעתי ישר מהבסיס!" – דיינו.
ואילו, אילו, רק לא הייתי כל כך בלחץ לעבור שבוע בלי שוקולד, ועוד בלי לדעת למה (לפלפתית?? תית!!!! מה זה???) – אז די. פשוט די – שייגמר כבר הפסח הזה ויחזור לי הבעל הביתה.
חג שמח.
נא להמתין לטעינת התגובות
