אמת או חובה
שפרה ארליך קופל לא יודעת למי להאמין: לא' הנסערת או ליועץ המשפטי שלה, מה שבטוח, יחיאב נגר לא שכנע אותה
1. במאמרו "מיישרים לימין"טען יחיאב נגר שהימין הדתי התייצב לימין קצב. דבריו נסמכו על תמיכתם של הרב צבי טאו (דתי), אמנון שומרון וקלמן ליבסקינד (ימני). יחד זה דתי-ימני, ולכן, לדעת יחיאב, יש ראיה ניצחת שהציבור הדתי - ימני כולו תמך בקצב. ראיה מצוינת, המשתווה באמינותה רק לסקר המפורסם בבחירות 96, שניבא לפרס ניצחון גדול.
2. אינני יכולה לדבר בשם הציבור הדתי כולו, אדבר בשמי: אם אינני תומכת אוטומטית בא', זה נובע בעיקר מחוסר אימון במערכת המשפט. הפער בין טיוטת כתב האישום ובין התוצאה הסופית גדול כל כך, שאי אפשר לדעת למי מהם להאמין, מה עוד ששניהם מסתמכים על אותן העובדות. האם מזוז עשה עוול לא' כשמחק אותה מכתב האישום, או שמא עוול נגרם דווקא לנשיא קצב, כאשר הואשם מלכתחילה בהאשמות רופפות ובלתי ניתנות להוכחה? זו לא פעם הראשונה שהיועץ המשפטי טוען להר ולבסוף יוצא עכבר. גם בפרשת השוחד של הרב מצגר, קרה אותו הדבר בדיוק.
3. מה שגורם לי לחשוב שאולי גם יחיאב נגר לא כל כך אוביקטיבי כאשר הוא מאמין לכל מילה שאמרה א', רק בגלל שהתרשם מהופעתה בטלוויזיה. אין לי מושג עם הצדק עם א' או עם ק', אבל אחרי שמערכת המשפט כל כך מבולבלת, איך אפשר לקבוע? בגלל שבמסיבת העיתונאים א' נשמעה כנה? או אנטילגנטית? או אמיצה? גם קצב יכול להישמע כזה. אולי גם יחיאב מיישר את דעתו? ולא לימין דווקא, אלא לצד שכרגע נראה יפה ואמיץ יותר, אבל לאו דווקא כנה ואנטילגנטי יותר?
4. בשבת נערכה הפגנת ארגוני הנשים שקראה להתפטרותו של מזוז. גם ארגון הנשים הדתיות "קולך" יצא חוצץ כנגד החלטת היועץ. אין לי בעיה עם הקריאה לפיטורין, יש לי בעיה עם כך שארגוני הנשים יוצאים אוטומטית להגנתה של א', למרות שאין אפשרות לדעת בבירור אם היא דוברת אמת. נראה שלשלל חברות הכנסת ודוברות ארגוני הנשים יש התניה פבלובית לקפוץ בכל פעם שמוזכרות צמד המילים "הטרדה מינית". האם פמיניזם פירושו צידוד אוטומטי בצד הנשי בכל מצב? האם פמיניזם דתי פירושו לצטט שוב ושוב את הפסוק "אשר נשיא יחטא", ולא את "לא תכירו פנים במשפט"?
5. זה לחלוטין לא פוליטקלי קורקט, אבל הנשיא הנבחר מטריד אותי הרבה יותר מהנשיא המתפטר. אולי קצב גרם נזק נפשי לא', אבל פרס יגרום נזק בטחוני למדינת ישראל כולה. אין ספק - עם כניסתו לבית הנשיא, יפגין פרס ממלכתיות דביקה מדבש. למרות זאת, קצת קשה לי להאמין שאדם שהגה את הסכמי אוסלו ואת המזרח התיכון החדש, יפסיק להגות אסונות נוספים רק בגלל בעיות טכניות. למען (אי) עתידה של מדינת ישראל - הוא מוכן לעשות זאת בחשאי ולא בגלוי, זה כל ההבדל. כפי שהגדיר אותו צור ארליך (מקור ראשון, ): הנשיא
6. ומאחר ותקפתי את ארגוני הנשים למיניהן, אסיים דווקא בניחוח פמניסטי: הרב רוזן, ראש מכון צומת, ניצל את פרשת קצב והביע את דעתו הכללית בעניין תקיפות מהסוג המיני: במקרים כאלה, אשם לא רק התוקף, אלא גם האישה המותקפת, אם פיתתה את התוקף. ומהו פיתוי? לבוש לא צנוע או התנהגות פלרטטנית, במודע או שלא במודע.
אני לא חושבת שדבריו של הרב רוזן נאמרו מתוך שוביניזם ובכל זאת זו אמירה מסוכנת מאוד, כי יש כאן ערבוב בין שני דברים שונים לחלוטין: אישה אמורה ללכת באופן צנוע ולהתנהג בצניעות, ובלי שום קשר לזה – גבר אמור לשלוט בעצמו ולא לתקוף אותה, לא משנה איך היא נראית ומה היא עושה. גם אם התנהגה בצורה פרובוקטיבית לחלוטין – הבחירה לתקוף או לא לתקוף תלויה בגבר, ובו בלבד, הוא איננו חיה הפועלת על פי אינסטינקטים. עצם האמירה שגם לאישה יש חלק באשמה – מורידה מחומרת מעשיו של הגבר. לא מדובר על מעשה שנעשה ברצון הדדי, מדובר על תקיפה, ולתקיפה אין שום לגיטימיות, בשום מצב.
והאישה שהלכה באופן לא צנוע? אני מניחה שהקב"ה יטפל גם בזה במסגרת הפיקוח על עבירות צניעות ולא על עבירות תקיפה.
מַזָּל טוֹב: הַמְּדִינָה הִיא בַּסְטָה
וְכָל רָאשֶׁיהָ – בְּנֵי הַקַּסְטָה.
כָּאן אִם אַתָּה אָצִיל וְיוֹן
קֻפַּת שְׁרָצִים הִיא "נִסָּיוֹן".
וְאִם רַבִּים הֵם הַשְּׁרָצִים
הַנִּסָּיוֹן רַק מַעֲצִים.
וְאִם הִפַּלְתָּ קָרְבָּנוֹת –
בִּכְלָל תּוּכַל לְהִבָּנוֹת:
אַתָּה וָתִיק וּמְנֻסֶּה
וּכְנָשִׂיא גַּם תִּנָּשֵׂא.
וּכְנָשִׂיא וְקַבַּרְנִיט
תַּטְרִיד אוֹתָנוּ מְדִינִית
וְתֶאֱנֹס אֶת הַמְּצִיאוּת –
טְרוּף חֲזוֹנוֹת, נָשִׂיא לָהוּט.
לְשָׁ"ס מַנְהִיג. הוּא רוּחָנִי.
וְהוּא הִמְלִיךְ לָנוּ חָנִיךְ.
חָנִיךְ מֻסְמָךְ. חָנִיךְ תָּמוּךְ.
כַּמָּה יָרַדְנוּ כָּאן? נָמוּךְ;
צָלַלְנוּ. הֶעֱלֵינוּ חֶרֶס.
כְּבוֹד נְשִׂיאֵנוּ: שִׁמְעוֹן פֶּרֶס.
נא להמתין לטעינת התגובות
