בין סבסטיה לחומש
בתשעה באב לפני 33 שנה עלו אנשי גוש אמונים לסבסטיה. בני קצובר, שהוביל אז את החלום, טיפס גם השבוע לחומש וחזר עם תובנות אופטימיות. הרב יואל בן-נון מעדיף את שדרות, וגם דניאלה וייס נזכרה השבוע בסבסטיה. רועי שרון בנתיב הימני
לאחר ארבעה ימים, כשפקע האולטימטום שהציבה להם הממשלה, פונו הנוכחים בכוח. כעבור שנה וקצת, בעלייה השמינית לסבסטיה, הצליחו הפעילים להישאר שבוע בנקודה, ובפשרה שהושגה מול הממשלה, הוסכם כי הגרעין יעבור למחנה צבאי באזור. היום נקרא המקום קדומים, וההמשך ידוע.
חמש עליות לחומש התקיימו במהלך השנה האחרונה, רק אחת מתוכן באישור הממשלה. האחרונה שבהן, נמשכה תשעה ימים ברציפות, לא כולל שבת, עד אמש. בתחילת השבוע זה היה נראה כחסר סיכוי. על מחסומי צה"ל בגזרה לא צבאו אלפי כתומים כבעליות הקודמות, והכביש המטפס לחומש נותר ריק. אבל מתחת לאף של כוחות הביטחון, בהתגנבות יחידים, הצליחו מאות צעירים ובני קצובר לכבוש מחדש את חומש.
כמו במנהרת הזמן, שוב מצא קצובר את עצמו מסתתר מחיילי צה"ל במהלך צום ט' באב, בניסיון להקים נקודת התיישבות. כמו אז, גם היום, את רוב הציבור בישראל זה לא מעניין. גם בשנת 74 זה היה נראה מנותק מהמציאות, וחסר סיכוי. אז אמנם, הם עוד לא היו כתומים, אבל אם שואלים את קצובר, כל השאר בדיוק אותו דבר.
"המאבק אז היה עקרוני על זכות היהודים להתיישב בארץ ישראל" משחזר קצובר בשיחה מחומש. "העם היה במבוכה לאחר מלחמת יום כיפור, ופתאום בא מישהו ומציב דגל של חזון. וזה שבה את הציבור שלנו. מאות אנשים הלכו בצום קילומטרים ברגל עד סבסטיה. היינו שם חמישה ימים. במשך הזמן חלק הלכו הביתה ואחרים הצטרפו. הציבור הבין שיש תנועה שנלחמת על ארץ ישראל, תנועה שממנה הוקמה תנועת גוש אמונים".
"הבעיה היום", מסביר קצובר, "שהימין מאד מפוצל, ושהממשלה הנוכחית לא יכולה לאשר חזרה לחומש כי זה יתפרש כהודאה בטעות. יחד עם זה, היום בני הנוער איתנו, יש תורמים, ויש רוח של התיישבות שנושבת במפרשים. אם היו לנו יותר משאבים היינו בשלב מתקדם יותר, אבל זהו הישג בלתי רגיל. עניין חומש עלה על המפה".

הרב יואל בן נון מאלון שבות, כבר מזמן לא רוקד על הגבעות ביחד עם הימין. בעיניו, החזית היום נמצאת בשדרות, ותושביה הם החלוצים של עם ישראל. "היחס הבסיסי להתיישבות בארץ ישראל בתקופת סבסטיה היה אחר מהיום", אומר בן נון.
"אז יצרנו קודקוד לעם ישראל, היום הקודקוד של המפעל הציוני הוא שדרות. הייתי רוצה לראות

דיאלוג בין שוטר מג"ב לבין דניאלה וייס, אתמול בדרך לגבעת עיטם, מזרחית לאפרת.
שוטר: גברת, תעצרי במקום.
דניאלה: אני ממשיכה, אתה לא יכול להגיד לעצור.
שוטר: זה שטח צבאי סגור.
דניאלה: יש לך נייר שמוכיח את זה?
שוטר: כן.
דניאלה: תראה לי.
שוטר: זה אצל המפקד, בואי איתי ותראי.
דניאלה: אני לא באה איתך, תביא לפה.
שוטר: גברת, לאן את הולכת?
דניאלה: אני הולכת לירושלים.
דמות נוספת שיכולה להשוות בין סבסטיה לחומש היא דניאלה וייס, כנראה הכוכבת הגדולה של הדור הצעיר בציבור הכתום.
"תמיד היו פחדנים בעם ישראל", היא קובעת, "אז והיום. אבל כשהסתכלתי השבוע על החבר'ה הולכים ברגל לחומש ראיתי התעוררות של רוח חלוצית ונזכרתי בימי סבסטיה. היום ההתעוררות לארץ ישראל היא עממית. ההבדל העיקרי לטובת התקופה הנוכחית הוא, שהיום יש הרבה יש.
יש למעלה מ-200 יישובים, יש למעלה מ-260 אלף מתיישבים עם גידול תמידי בשיעורם, ויש ופריפריות חברתיות תרבותיות אדירות. חומש תיבנה כי אנחנו מחדירים לתודעה שעם ישראל חוזר להתיישבות".

דיאלוג בין שוטר מג"ב לבין פעיל ימין, כמה דקות אחרי שנעצר:
פעיל ימין: למה הם יכולים לעבור ואני עצור?
שוטר: כי הם עיתונאים.
פעיל ימין: גם אני עיתונאי.
שוטר: באמת? איפה?
פעיל ימין: פעם הופעתי ב-MTV.
"נושא ה"שוק" בחברון: המשפחות שיושבות בבניין ה"שוק" הישן, שהוא, ללא עוררין, קרקע בבעלות יהודית, יצאו מהמקום בעבר ללא עימות, על בסיס הסכם מפקד אוגדת איו"ש, ועל בסיס הודעת המדינה לבג"צ, שה"שוק" יוחזר ליהודים. ההתחייבות השלטונית בוטלה ע"י מזוז בהחלטה פוליטית שערורייתית. קוראים לשר הביטחון לא לחזור על טעויות העבר, להימנע מהעימות מיותר ובלתי צודק, לאמץ את הצעות הפתרון שהוגשו לו, ובמלאות 78 שנים לפרעות תרפ"ט- להחזיר את הרכוש היהודי השדוד לבעליו. נועם".(ארנון)
"המשטרה חוסמת את הכניסה הצפונית להתנחלות אפרת בפני קבוצת מפגינים מתנועת 'שלום עכשיו' אשר באו למחות על כוונת המתנחלים להקים מאחז חדש בגבעת עיטם. המפגינים חובשים מסיכות כתומות עליהן נכתב 'המתנחלים צוחקים לממשלה בפנים'. יריב". (אופנהיימר).
"שערוריה: שוטרי משטרת ש"י 'החכמים' החליטו ללמד לקח את הילדים שהשתתפו בעליה לגבעת עיטם. אוטובוס שבתוכו עשרות ילדים עצר בבית שמש והם הורדו. לציין כי מדובר בילדים בני 11-12, אין להם כסף ואין להם מושג איפה זה בית שמש. איתמר". (בן גביר).